• תפריט
בורסת ת"א

בלעדי לכלכליסט

עזריאלי ובנק לאומי פנו לגישור בשל סכסוך על מכירת ויזה אירופה

קבוצת עזריאלי, שמחזיקה 20% ממניות לאומי קארד, דורשת מלאומי 76 מיליון שקל המגיעים לה לטענתה בעקבות מכירת ויזה אירופה. בבנק טוענים כי הסכום לא מגיע לה מכיוון שהיא אינה חברה בויזה אירופה. הסכסוך עלול לאיים על המכירה הצפויה של לאומי קארד

גולן חזני 07:0611.01.17

מחלוקת על 76 מיליון שקל הובילה לסכסוך בין השותפים בחברת לאומי קארד: בנק לאומי מסרב לדרישת קבוצת עזריאלי לקבל 20% מהתקבולים עבור מכירת ויזה אירופה, והצדדים נאלצו לפנות למגשר שינסה להגיע להסכמות ביניהם. הליך גישור הינו הליך שבו מנסים הצדדים להגיע להסכמות, אולם בניגוד לבוררות המגשר אינו בעל סמכויות לקבוע מי צודק ובמקרה שהגישור יכשל עשויים הצדדים להגיע לבית המשפט.

 

בנק לאומי המחזיק ב־80% ממניות לאומי קארד, חברת האשראי השנייה בגודלה בארץ, קיבל 378 מיליון שקל (רובו במזומן היתרה בתשלום עתידי ומניות) בעקבות עיסקת המכירה. קבוצת עזריאלי הנשלטת בידי משפחת עזריאלי ומנוהלת על ידי יובל ברונשטיין, דורשת לקבל 20% מהסכום, בהתאם לאחזקותיה בלאומי קארד, כלומר כ־76 מיליון שקל.

 

 

מה דעתך על מניית עזריאלי:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

 

ברונשטיין פנה מספר חודשים לאחר השלמת העיסקה אל קבוצת לאומי בדרישה לקבל את הסכום, בטענה שהוא מגיע לקבוצת עזריאלי בשל האחזקה היחסית בלאומי קארד, אולם הבנק המנוהל על ידי רקפת רוסק עמינוח, סירב להעביר את הסכום. לטענת הבנק מכיוון שקבוצת עזריאלי אינה חברה בויזה אירופה היא אינה זכאית לקבל נתח מהסכום.

מימין: מנכ”לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח ויו”ר קבוצת עזריאלי דנה עזריאלי מימין: מנכ”לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח ויו”ר קבוצת עזריאלי דנה עזריאלי צילום: עמית שעל

 

יצויין כי קבוצת עזריאלי אינה יכולה להיות חברה בויזה אירופה מכיוון שאיננה גוף פיננסי. חברותו של בנק לאומי בויזה אירופה נעשתה בעקבות אחזקותיו בחברת לאומי קארד והחלה לפני שקבוצת עזריאלי קנתה אחזקות בחברה.

 

למרות שמדובר בסכום לא גדול לקבוצה שב־2015 הרוויחה 827 מיליון שקל ובשלושת הרבעונים הראשונים של 2016 הרוויחה 1.2 מיליארד שקל, הרי שבעזריאלי לא מוכנים לוותר על הכסף. זאת בעיקר משום שלא מדובר במיליוני שקלים בודדים אלא בסכום מהותי. בינתיים הצדדים מתבצרים בעמדותיהם והגישור שמתקיים בפני דמות משפטית בכירה נמצא בימים אלה בעיצומו.

 

העיסקה למכירת ויזה אירופה נחתמה בנובמבר 2015 כשקונצרן ויזה העולמי רכש בחזרה את ויזה אירופה בעיסקת ענק בגובה 21.2 מיליארד יורו. בנוסף ללאומי קיבלו מהעיסקה בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי המחזיקים במניות כאל (ב–71.8% וב–28.2% בהתאמה) 71 מיליון יורו במזומן (גם ויזה כאל חברה בויזה אירופה). יצויין כי שלושת הבנקים קיבלו גם מניות של ויזה אירופה בסכומים נמוכים יותר.

 

הקונים עשוים לשאול שאלות

 

מדובר בסכסוך לא פשוט שמתרחש בשנה משמעותית מאוד ללאומי קארד. עיתוי הסכסוך מאוד לא נוח מאחר שלאומי נערך למכור השנה את לאומי קארד וכבר מראיין בנקים זרים לניהול המכירה. “הסכסוך יכול להפריע למכירה. אף אחד לא רוצה סכסוך בין בעלי מניות בהליך מכירה, ואפילו קונים פוטנציאלים עשויים להתחיל לשאול שאלות”, אמר לכלכליסט גורם בכיר במערכת הבנקאית אתמול.

 

להשקעה בלאומי קארד נכנסה עזריאלי במאי 2008 והרוויחה מאז קרוב ל־78% על ההשקעה. החברה הגדירה את ההשקעה כפאסיבית, ורכשה 20% מהמניות תמורת 360 מיליון שקל. מאז קיבלה דיבידנדים בגובה 36 מיליון שקל כך שמדובר בהשקעה נטו של 324 מיליון שקל. בספרי עזריאלי רשומה האחזקה כיום בשווי של 603 מיליון שקל. עזריאלי מיוצגת על ידי שני דירקטורים בדירקטוריון לאומי קארד.

 

היחסים בין לאומי ועזריאלי מסובכים גם בשל העובדה שעזריאלי מחזיקה ב־4.8% ממניות לאומי. אלה נרכשו ב־30 באפריל 2009 מצדדים שלישיים, כהשקעה פיננסית פאסיבית. העיסקה שנעשתה בימים שדוד עזריאלי, אבי המשפחה ומייסד החברה היה עדיין בחיים, נעשתה במחיר של כ־742 מיליון שקל, ומאז קיבלה הקבוצה דיבידנדים מהבנק בגובה 67 מיליון שקל. שווי המניות עומד כיום על 1.152 מיליארד שקל כך שהקבוצה הרוויחה עד היום על ההשקעה 477 מיליון שקל - כלומר 64%.

 

לפתוח את הסליקה לתחרות

 

אתמול שלחה לאומי קארד המנוהלת על ידי רון פאינרו, מכתב דחוף לשר האוצר משה כחלון ובו דרישה כי יתערב ויפעיל את סמכותו כדי לפתור את "כשל השוק הקיים בענף סליקת כרטיסי אשראי. לאומי קארקד דורשת לפתוח לתחרות את הסליקה של כרטיסי אמריקן אקספרס, שכיום מתבצעת באופן בלעדי על ידי ישראכרט שבבעלות בנק הפועלים ואת סליקת כרטיסי דיינרס, המתבצעת באופן בלעדי על ידי חברת כ.א.ל, שבבעלות דיסקונט והבינלאומי.

 

המכתב נשלח ימים ספורים לפני שכל סעיפי ההמלצות ועדת שטרום יעוגנו בחוק, ובכלל זה ההמלצה המרכזית לפיה ישראכרט ולאומי קארד יופרדו מהפועלים ולאומי בתוך 3-4 שנים. אם יצליח המהלך צפוי להביא ללאומי קארד חסכון שנתי של יותר מ־100 מיליון שקל בעלויות הסליקה לבתי עסק.

 

לאומי שואף לקבל עבור מכירת לאומי קארד, יחד עם חלקה של עזריאלי כ־3 מיליארד שקל, אולם ההערכות הן שהסכום שיתקבל יהיה נמוך יותר.

 

בנק לאומי וקבוצת עזריאלי סירבו להגיב לדברים.

לכתבות נוספות בנושא שוק ההון 

 

בטל שלח
    לכל התגובות