$
השורה התחתונה

השורה התחתונה

מחפשים מענה לתנודתיות

נוכח העלאת הריבית המתקרבת בארה"ב, הזרמת הכספים לאג"ח בריבית משתנה צפויה להימשך למרות העיוות בפרמיות הסיכון

יוטב קוסטיקה ואלי לוי 08:4910.08.15

בנק ישראל כבר רמז בעבר שהעלאת ריבית בארה"ב תוביל להעלאה גם בישראל, ונראה שלאחרונה המשקיעים המקומיים מגדילים חשיפה לאפיקים שעשויים לתת מענה לתנודתיות הצפויה בשוק החוב העולמי - בהם אפיק החוב בריבית משתנה.  

חודש יוני, שהתאפיין בעליית תשואות חדה, קרי ירידות במחירי האג"ח של יותר מ־5% באג"ח הממשלתיות הארוכות וירידה ממוצעת של 2.5% במדדי התל בונד השונים, לעומת מדד תל בונד־ריבית משתנה שסיים את החודש בתשואה חיובית קלה, רק הגביר את תיאבונם של המשקיעים לאפיק.

 

עם זאת, מדובר במוצר בסכנת הכחדה. בחינת שוק הנפקות החוב בשנה האחרונה מלמדת כי שלוש חברות בלבד גייסו חוב בריבית משתנה, בהיקף זניח של 1.1 מיליארד שקל. רוב החברות מעדיפות, ויש לציין כי בצדק, לנצל את הריבית האפסית ולגייס בריביות קבועות שקליות או צמודות למדד (בעיקר חברות נדל"ן), ובכך לקבע את עלויות המימון שלהן ללא תלות בגובה הריבית בעתיד.

 

התוצאה היא שמספר סדרות האג"ח הקונצרניות בריבית משתנה הוא כיום 46 בלבד, מחציתן בהיקף של פחות מ־100 מיליון ע"נ ובעלות סחירות נמוכה ביותר. הביקוש הגובר מול ההיצע שהולך וקטן הוביל לאחרונה לעיוות בולט בתמחור פרמיית הסיכון של חלק מהסדרות בריבית המשתנה. נציין שהשקת מדד תל בונד־ריבית משתנה בסוף 2014 רק העצימה את העיוות, בשל הביקושים הטכניים שאותם מזרימות תעודות הסל ל־16 הניירות במדד.

 

דוגמאות לעיוותים יש בשפע. למשל, סדרה ה' של גזית גלוב בריבית משתנה מעניקה כיום פרמיית סיכון של 0.35% בלבד מעל הממשלתי, בעוד סדרות ג' וט' במח"מ זהה נמצאות במרווח של 1.35% מעל הממשלתי. סדרה 7 של חברת בזק בריבית משתנה מעניקה פרמיית סיכון של 0.53% נקודת בסיס מעל הממשלתי, בעוד הסדרה הצמודה המקבילה, סדרה 6, נמצאת במרווח של 1.2% מעל הממשלתי.

 

 צילום: בלומברג

 

האם העיוות הזה צפוי להיסגר בקרוב או שהמגמה רק תחריף, ואילו הן החברות שעשויות בכל זאת לגייס חוב בריבית משתנה בשנה הקרובה?

 

לנוכח העלאת הריבית המתקרבת בארה"ב והתנודתיות הגבוהה בשוק החוב בשנה האחרונה, אנו צופים המשך הזרמת כספים לאפיק החוב בריבית משתנה, על אף העיוות בפרמיות הסיכון. בשל המספר המצומצם של הסדרות הסחירות סביר להניח שעיקר הכסף יזרום דרך תעודות הסל וקרנות הנאמנות, שייאלצו "להתכסות" ולעמוד במדיניות ההשקעה שנקבעה, מה שמבטיח כי המגמה אף תביא להחרפת העיוות הקיים.

 

בהקשר למגייסות, אנו עשויים לראות ביניהן בנקים, שמגייסים אג"ח ברמת פיקדון לצורך מתן אשראי Back to Back בריבית משתנה, וחברות תפעוליות שמגייסות חוב בריבית משתנה משיקולי הון חוזר. הסוג השני עשוי להיות חברות בדירוגים נמוכים, שירצו לטשטש את מצבן הפיננסי באמצעות סוג הריבית שהן מציעות למשקיעים, ודווקא כאן נדרשות זהירות יתר ובחינת היחסים הפיננסיים ויכולת החזר החוב של החברה — הן בשל מצבה הפיננסי והן בשל העובדה שלקיחת חוב בריבית משתנה אינה בהכרח ההחלטה העסקית הנכונה עבורה.

 

אלי לוי הוא מנכ"ל מור קרנות נאמנות. יוטב קוסטיקה הוא הכלכלן הראשי במור קרנות נאמנות

 

בנק ישראל בנק ישראל צילום: עטא עוויסאת

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x