מאחורי הקלעים של חברת הפורקס הגדולה בישראל: "יותר מ-90% מהמשקיעים מפסידים"
הקלטות של מייסד איזי פורקס, עופר קומם, ושל עובדי החברה חושפות איך נהפכו חברות המט"ח למכונות מזומנים. בבקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה נשמע אחד מעובדיה מגלה כיצד שכרו גדל ככל שלקוחותיו מפסידים יותר: "עלה לי חיוך שטני כשבן אדם הפסיד לי 35 אלף דולר". איזי פורקס: "נגיב בבית המשפט"
זו היתה רק שאלה של זמן עד שחגיגת חברות הפורקס הסוחרות במטבע חוץ תגיע לבית המשפט. בהיעדר אכיפה אפקטיבית מצד הרשויות צצו בשנים האחרונות קורסי פורקס כפטריות לאחר הגשם. מאחורי הקורסים שניתנו בתשלום סמלי, עמדו חדרי עסקאות, והקורסים נועדו בעיקר למשוך משקיעים פוטנציאליים למסחר. אלא שמרבית המשקיעים מצאו את עצמם בסופו של דבר מופסדים, וזאת למרות הקורסים.
איזי פורקס היא החברה הגדולה בתחום הפורקס בישראל, ופועלת בתחום יותר מעשר שנים. השבוע פורסם כי פעילותה תועבר לנציגה הישראלית של CitiFX מקבוצת סיטיבנק העולמית. שלשום הוגשה נגדה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ובקשה לאישור התביעה כייצוגית בשמם של חמישה משקיעים שאיבדו מאות אלפי שקלים מכספם בתוך דקות. באמצעות בא כוחם עו"ד נמרוד אסיף מתוארת איזי פורקס כחברה שאינה בוחלת באמצעים כדי לגרום הפסד כספי ללקוחותיה. כתב התביעה מייחס לכאורה לחברה מתן ייעוץ השקעות מכשיל ללקוחות, והזנת נתוני מסחר פיקטיביים, כל זאת כדי שתוכל לגרוף את כספם לכיסה. "איזי פורקס מסתירה את הסיכון ומפתה לקוחות להשקיע אצלה כסף בכך שהיא אומרת להם שעבור סכום השקעה לא גבוה יחסית יוכלו להשיג רווחים אדירים. הסוף, מבחינתה, ידוע מראש. הלקוח כמעט תמיד מפסיד את השקעתו, ואיזי פורקס גורפת לכיסה את מלוא סכום ההשקעה", נכתב בבקשה. "איזי פורקס לא מסתפקת בלגייס לקוחות ואז לעמוד מנגד ולראות כיצד הם מאבדים את כספם, אלא היא מתערבת באופן יזום במסחר כדי לגרום ללקוחות להפסיד כמה שיותר כסף".
לטענת התובעים, איזי פורקס משדלת אנשים להשקיע כסף במסחר שייגמר בהפסד כמעט בטוח. באחת ההקלטות שצורפו לתביעה נשמע עופר קומם, ממייסדי חברת איזי פורקס, בשיחה פנימית בחברה, מתייחס לסטטיסטיקת ההפסדים של איזי פורקס באומרו: "תשעים ומשהו אחוז מפסידים".
משה וסרמן, מנכ"ל איזי פורקס
בעוד שבכל העולם נלחמים בתופעת הפורקס, בארץ מעדיפים להתעלם ממנה. רק בשבוע שעבר אישרה הכנסת הצעת חוק שיזמה רשות ניירות ערך (ראו בוקסה), שיאגד את נושא הפיקוח של החברות. ההתעלמות הזו הצמיחה כר נרחב וחופש פעולה מוחלט לחברות הפורקס. ובעיקר הרבה אנשים תמימים שחשבו שיוכלו להתעשר ביום אחד, אך נותרו עירומים וחסרי כל.
"מדובר באחד הסקנדלים הכי גדולים", אמר השבוע ל"כלכליסט" יוג'ין קנדל, העומד בראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, כשנדרש לסוגיית חברות הפורקס בכללותה. "יש אנשים שיושבים במשרדים שזו העבודה שלהם. אתה, שמנסה לעשות כסף, נמצא בתחרות איתם. זה נועד מראש לכישלון".
"אנחנו עובדים רק על 'מחיקות' תיקים"
בהקלטה נוספת בין שני עובדי חברת איזי פורקס לשעבר נשמע אחד מהם מדבר על שיטת התגמול לעובדים בחברה. מדבריו עולה כי עובדי איזי פורקס מקבלים תמריצים כספיים כדי לגרום ללקוחות שבטיפולם להפסיד את השקעתם, פעולה המכונה "מחיקות": "מנהלי תיקים באיזי פורקס מקבלים על מחיקות?" שואל ד', אחד העובדים בחברה. "כן. כולם עובדים רק זה. כל השיטה היא מחיקה", עונה ג'. "אבל האם לי, כמנהל תיקים, יש אינטרס להפסיד למשה את הכסף שלו?" ממשיך ד', וג' משיב: "לך אין אינטרס, אבל אתה לא תאכל צלחת חמה בלי שהם יפסידו את הכסף".
ד' הוא לקוח שהפסיד בחברה חצי מיליון שקל, ולאחר מכן הצטרף לשורותיה כעובד מן המניין כדי לחשוף את השיטה שבה פעלה. ד' הגיש נגד איזי פורקס תביעה, אך התיק נסגר לאחר שהחברה הגיעה עמו להסדר פשרה.
"איזי פורקס מסתירה מלקוחות כי היא זו ש'משחקת' נגדם. היא זו שמרוויחה את מלוא הסכום אותו הלקוחות מפסידים, ומפסידה את מלוא הסכום אותו הלקוחות מרוויחים", נכתב בתביעה. טענה נוספת בתביעה היא שאיזי פורקס אף נותנת לעובדיה תמריצים כספיים כדי לגרום ללקוחות להפסיד כסף. "הלקוחות לא יודעים שאותו נציג אדיב וידידותי, המספק להם ייעוץ ואף מנהל את השקעותיהם, בעצם מרוויח מהפסדיהם ופועל כדי להכשיל אותם".
יוג'ין קנדל: "מדובר באחד הסקנדלים הגדולים. אתה, שמנסה לעשות כסף, נמצא בתחרות עם אנשי מקצוע שזו עבודתם. זה נועד מראש לכישלון" צילום: סיון פרג'
בהקלטה אחרת נשמע אותו ג', שעבד באיזי פורקס עד סוף 2006, מתאר את ייסורי המצפון שחש מכך שהרוויח כשלקוח שלו, ששמו משה לודמיר, אחד התובעים בתיק, הפסיד באותו שבוע כ־85 אלף דולר ונאלץ למשכן את דירתו כדי להתמודד עם חובותיו. "היינו חברי אמת. הוא אפילו קנה לי את המזוזות לבית עם החתימה של הרב לנדאו. יום אחד עלה לי חיוך שטני על הפנים כשהבן אדם מפסיד לי 35 אלף דולר ברבע שעה. באותו רגע ידעתי שיש לי משכורת יפהפייה. אנחנו עובדים רק על מחיקות תיקים - ככה אני מקבל את העמלה שלי. בן אדם מרוויח ומושך רווחים - אני משלם 1.5% לחברה".
בכתב התביעה נטען כי השיטה הזו, המכונה נט־דיפוזיט, הוחלפה בשלב מסוים, מחשש שהיא בעייתית, בשיטת תגמולים חדשה - שיטת "המחזורים". "ככל שהמחזור בתיקו של הלקוח יהיה גבוה יותר, כך עמלת הסוכן תגדל", נכתב בתביעה. "גם התגמול בשיטת המחזורים מתמרץ עובדים לפעול לרעת הלקוחות. זאת מפני שעבור סכום הפקדה נתון, הדרך להגדיל את המחזור היא על ידי הגדלת המינוף. כיוון שהמסחר הוא בין כה ברמת מינוף גבוהה, תמריץ להגדיל מחזורים אינו אלא תמריץ לזרז הפסדי לקוחות". עוד נכתב כי "כמו שיטת הנט דיפוזיט, גם תגמול בשיטת המחזורים נועד לתת תמריץ לסוכנים לגרום להפסד לקוחות. ההבדל היחיד מבחינתה הוא ששיטת המחזורים מסווה את ניגוד העניינים בצורה יותר יעילה".
הקהילה החרדית כמרקחה: הרבנים נגד הפורקס
הלקוח לודמיר משתייך לקהילה החרדית, שאליה חדרה תעשיית הפורקס בממדים עצומים. לפי התביעה, ההפסדים במגזר החרדי היו כה רחבים עד כי כמה רבנים החלו להזהיר את הקהילות מפני חברות הפורקס. אחת מקופות "קופת העיר" בבני ברק אף הכריזה בצעד יוצא דופן כי נפגעי פורקס מנועים מלקבל כספי חסד (גמ"חים), במטרה להרתיע את הציבור להשקיע במסלול זה.
בהקלטות שצורפו לתביעה נשמעים עובדים לשעבר של איזי פורקס מספרים על משפחות שלמות של חרדים ש"נמחקו". א': "יש משפחות שלמות של חרדים שמחקו אותן. הן לקחו הלוואות בגמ"חים, אנשים שלא יודעים להביא 500 שקל בשבוע. תחשוב היום מה קורה להם".
בהקלטה אחרת נשמע א' מתאר את מספרם העצום של לקוחות מופסדים בתוך זמן קצר, שהיה עצום אפילו במושגים של איזי פורקס. "הם (איזי פורקס - ה"ש) רגילים שסוכן מביא עשרים, שלושים, מאה בחודש. נסגר הסיפור. פתאום באים להם מנהלי תיקים שמביאים טונות של חרדים. לא יודע למה המגזר החרדי נדבק אליהם. ואז הם (החרדים - ה"ש) גילו את החשיפה שהם נמצאים בה".
אחד המונחים המרכזיים שעליו מתבססות חברות הפורקס הוא מינוף (מכפיל) ההשקעה. באיזי פורקס חובה למנף את הסכום שהושקע בסדר גודל של בין 50 ל־200. אחת הבעיות במינוף ההשקעה היא הדרך הקצרה להפסד. "למרות שאיזי פורקס מרוויחה את הפסדי הלקוחות, היא זו שמייעצת להם באופן שוטף. כאשר יועץ השקעות מצוי בניגוד עניינים קיים חשש שהעצה שייתן לא תהיה לטובת הלקוח", נכתב בתביעה.
כדוגמה לכך מציגה התביעה חילופי דברים בין ר' מאיזי פורקס ללקוח שלטענתו קיבל שיחה מר', שבעקבותיה הפסיד מאות אלפי שקלים. ר' בשיחה השנייה מתנער מאחריות להפסדים. "ההפסדים שלך בתיקים נגרמו בגללך", הוא נשמע אומר ללקוח, "כי מי שנכנס לעסקאות האלה זה אתה". אלא שהלקוח לא ויתר, והדגיש שר' הוא זה שיזם את הפנייה אליו: "למה הרמת לי טלפון?" ר' לא התבלבל והשיב: "האם נתתי את ההוראה במקומך?" והלקוח התעקש: "אתה אבל התקשרת אליי". לאחר דין ודברים סיים ר' את השיחה בכך שהוא צריך לטפל בנושאים אחרים. הלקוח הממורמר נשאר עם ההפסד ובלי הסברים.
התובעים: רשות ניירות ערך היתה צריכה לפקח
אחת הטענות בכתב התביעה, אף שאינה כתובה במפורש, היא היעדר פיקוח מצד הרשות לניירות ערך. עו"ד נמרוד אסיף מנסה להוכיח בתביעה כי אף שהיא אינה מוגדרת ככזו ואסור לה לעשות כן לפי החוק, איזי פורקס מספקת ללקוחות שירותים של ייעוץ, שיווק וניהול השקעות. משכך, על הרשות היה לאכוף את חוק יועצי השקעות בחברות אלו. "איזי פורקס עוסקת בייעוץ עסקאות באופן שיטתי ועקבי", נכתב בתביעה. "זו אינה מעידה חד־פעמית של עובד זוטר, אלא חלק בלתי נפרד מהפעילות השוטפת של החברה. חשוב גם להבין כי איזי פורקס בחרה שלא במקרה לתת ללקוחות ייעוץ השקעות. עבור לקוחות ללא הבנה בפיננסים, שהם רוב רובם של לקוחות החברה, האפשרות לקבל ליווי, הדרכה או ייעוץ היא קוסמת במיוחד. לכן לאיזי פורקס יש אינטרס עסקי חזק להציע שירותים אלה, כדי לשכנע לקוחות להעדיף אותה על חברות מט"ח אחרות".
באחת ההקלטות נשמע ד', מנהל המכירות באיזי פורקס, מבין שעיסוקם בניהול תיקי לקוחות אסור על פי החוק. "אתם מזוהים עם פעילות ניהול תיקים, שאסור לי להיות מזוהה איתה בכל מקרה", אומר ד' למנהל אחד הסניפים של החברה. "פורקס סנטר היום זה גוף, יש לו חלק של ניהול תיקים. אם אני חס וחלילה היום מזוהה עם פורקס סנטר בצורה זו או אחרת, בצורה שאני מפנה לקוחות לשמה, זה חושף אותי לבעיה בלי כל קשר".
בהקלטה אחרת נשמע מנהל תיקי לקוחות באיזי פורקס, ר', מנסה לגייס אדם אחר לתפקיד ניהול תיקים. "אתה בא, אני סוגר לך משרד", אומר ר'. "ואני אמור לעשות?" שואל ש', שאותו מנסה ר' לגייס. "אתה יושב שם, ואני מכניס לך לקוחות", עונה ר'. כאן התערבה אשתו של ש': "ומה עוד הוא יעשה עם הלקוחות?" ור' עונה: "אתה עושה להם מסחר". "מה זאת אומרת, אתה מנהל תיקים?" שואלת אשתו של ש', ור' עונה בפשטות "כן".
ואם לא די בכך, אף שהחברה מדברת על כך שהיא "עובדת עם רישיונות", מבדיקה ברישומי רשות ניירות ערך עולה כי לאיזי פורקס, או לאנשיה, אין רישיונות לעסוק בייעוץ, שיווק או ניהול השקעות. נוסף על כך, תוקף רישיונו של מנכ"ל החברה, משה וסרמן, שמציג עצמו באתר האינטרנט של החברה כבעל רישיון לניהול תיקים, הותלה בשנת 2005.
טענה מרכזית נוספת שעולה בתביעה היא שאיזי פורקס נוהגת להזין נתוני שוק פיקיטיביים לתוך מערכת המסחר שלה, כדי לגרום להפסדי לקוחות. בתביעה נטען כי בחברה כינו את השערים הפיקטיביים "ציטוטי זבל". אחת הדוגמאות המצורפות היא הודאתו של א', שעבד באיזי פורקס במשך שנה, בשיחה עם ד'. לפי ההקלטה, א' סבור שאיזי פורקס נהגה להזין נתונים פיקטיביים. הוא מתאר מקרה שבו נכנס לעסקה באתר של חברת מט"ח אחרת בשם FXUC, אך במשך היום עקב אחרי הנתונים במערכת של איזי פורקס. לפי הנתונים ב־ FXUC, הבין שנקודת הסטופ לוס - מנגנון הגבלת הפסד, הנקודה שבה לקוח מבקש לעצור את המסחר בכספו - עודנה בטווח המסחר. אלא שלפי נתוני איזי פורקס היא לא היתה בטווח המסחר, והעסקה נסגרה בהפסד. הוא בדק את הנתונים במאגר נתונים פיננסי נוסף, נט־דניה, וראה שגם שם הנתונים שונים מאלו שבאיזי פורקס וזהים לנתונים באתר של FXUC.
כשא' הבין זאת הוא התקשר ללקוחות שלו וביקש שיודיעו לו כל פעם שנסגרת עסקה, וזאת כדי שיוכל לפעול עבורם בחדר העסקאות של איזי פורקס ולהחזיר עסקאות לחיים. "אני יודע איך הם עבדו שם. אבל היו דברים יותר חמורים... ציטוטי זבל, למשל", מספר א' לד'. "סתם דוגמה, יום אחד בצהריים, אני לא אשכח את זה. הייתי בעסקה ב־FXUC של הדולר האמריקאי־קנדי. קניתי את הקנדי, ופתאום אני רואה בגרף את האמריקאי... משהו לא הגיוני. אני מסתכל על זה, אני אומר: טוב, נתפס לי". ד' מצדו מבקש לחדד: "רגע, זה בגרף אתה אומר?"
א' משיב: "בגרף של איזי... אז אני מגיע לבית אחרי הפגישה ואני רואה: העסקה חיה. אני מסתכל, אני רואה את הגבוה של היום נורמלי. שמה זה לא נורמלי. אני פותח את הגרף של FXUC, אני רואה לא קרה כלום בגרף. אני פותח את הגרף של נט־דניה ואני רואה שלא קרה שום דבר".
"זה לא ביג דיל לשחק עם הגרף. שורפים אנשים"
בהמשך אומר א': "הם יכולים להזיז את הגרף", ומוסיף: "יש איזושהי שליטה של המערכת שלהם מלמטה". בשלב הזה ד' מבקש לחדד: "כלומר מה? הם לוקחים את הציטוטים, הגרף מנט־דניה והם מזיזים אותו?" א' משיב: "זה לא שהם לוקחים את הצורה של הגרף מנט־דניה. בואנ'ה, אם אתה איש הייטק אתה יכול לקחת כל גרף שאתה רוצה, להכניס לו מערכת משלך ולשחק איתו איך שאתה רוצה. זה לא ביג דיל. אז הם משחקים עם זה. חופשי שורפים אנשים... הרמתי טלפון לכמה לקוחות שלי ואמרתי להם, במקום, כל סטופ לוס שנתפס לכם אתם מרימים אליי טלפון, וככה זה היה. עד שעזבתי אותם. בערך עוד חודשיים זה היה ככה".
מחברת איזי פורקס נמסר באמצעות עו"ד עינת אורן ממשרד דן־אורן כי "עם קבלת כתב התביעה אנחנו נלמד אותו ונגיב לבית המשפט".
