$
שוק ההון

דוד ברוך: "חלק מבתי ההשקעות סובלים מהיעדר מסה קריטית"

מנכ"ל אקסלנס, שדיבר בכנס "תחזיות 2010", צופה שבתי ההשקעות יתחילו בתהליכי מיזוג ורכישה, ומאמין שהמערכת הפיננסית תוכל לספק את צורכי המשק

תומר זלצר והדר רז 18:1412.11.09

"נקודת הפתיחה של 2010 היא טובה ורגועה יותר מזו של שנת 2009 שעומדת להסתיים. לפי תסריט הקונצנזוס לשנת 2010, המשק הישראלי יצמח ב־2.5%-3%, והאינפלציה תנוע בין 2% ל־3%. לא יהיה מנוס מהעלאת ריבית, אם כי אני סבור שמשטר הריבית לא ישנה את התמונה המאקרו־כלכלית הכוללת. שאלת השאלות היא שער החליפין. טוב עשה נגיד בנק ישראל שהתערב בדולר, כי בלי זה היינו מוצאים את עצמנו במגזר יצוא בלי הביצועים שאנחנו רואים היום" - כך אמר הערב מנכ"ל בית ההשקעות אקסלנס נשואה דוד ברוך בכנס "תחזיות 2010" של "כלכליסט" ואקסלנס בשיתוף תנועת אור.

 

למצגת נאומו של דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס, לחצו כאן

 

ברוך צופה כי אם האבטלה תישאר בשיעור של 8%, הריבית תישאר נמוכה ותהיה צמיחה — הדברים יובילו לזרימה חיובית של כספי חיסכון לשוק ההון. "כל עוד הריבית תיוותר נמוכה, זרימת הכספים לשוק ההון תימשך. נמשיך לראות הנפקות חוב חדשות, בעיקר למיחזור חוב קיים. אני צופה שנראה גם חזרה לגידול ברכיב ההשקעות בחו"ל בתיקים המנוהלים. בתיקי הגמל והפנסיה אנחנו מדברים היום על מרכיב חו"ל של 6%–8%; הרכיב הזה יצטרך לגדול, גם מכיוון שמתבקש פיזור סיכון".

 

דוד ברוך דוד ברוך צילום: עמית שעל

 

תיאבון נמוך לסיכון

 

"המערכת הפיננסית שלנו היא יציבה, שקופה ומפוקחת. היא צלחה את המשבר בזכות מינוף נמוך, היעדר נכסים רעילים והיקף מוגבל של חדשנות והנדסה פיננסית. צריך להגיד מילה טובה גם לפיקוח על הבנקים - בעיקר בהקפדה שלו על יחס הלימות ההון במערכת הבנקאית. נוסף על כך, ראינו שהמערכת הפיננסית יודעת להתמודד טוב עם חוב חוץ־בנקאי בעייתי", אומר ברוך.

 

"אם מסתכלים על המערכת הפיננסית בישראל במספרים, סך הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור הוא כ־2.2 מיליארד שקל - כמעט פי שלושה מהתוצר", מסביר ברוך. "הגופים המוסדיים מנהלים כבר 900 מיליארד שקל, הבנקאות היא עדיין גורם דומיננטי עם יותר מטריליון שקל, ויש הר ענקי של יותר מ־420 מיליארד שקל בפיקדונות של עד שנה שיושבים על ריבית אפסית. משם יבוא כסף לשוק ההון".

 

לדברי ברוך, ההון העצמי של חברות הביטוח עבר טלטלה ב־2008 וב־2009, והן נכנסות לשנת 2010 עם הון עצמי מיוצב ועתידות להציג רווחיות - לאחר שיתחילו לגבות בחזרה את דמי הניהול. עם זאת, ברוך מזכיר כי החברות עוברות תהליך כבד של רגולציה והן ימשיכו לעסוק בכך גם בשנה הבאה. "במקביל, הבנקים מוכיחים לנו כבר עכשיו שהם רווחיים, והם יהיו רווחים גם בשנה הבאה", צופה ברוך. "בבתי ההשקעות נראה תהליכי מיזוג ורכישה, שהתחילו ב־2009 ויימשכו גם ב־2010. אקסלנס היא חברה רווחית, שהגיעה למסה קריטית ראויה בענף שבו היא עוסקת. חלק מבתי ההשקעות סובלים מהיעדר מסה קריטית.

 

"המערכת הפיננסית תוכל לספק את צורכי המשק ולא תהיה חסם לצמיחה. האשראי החוץ־בנקאי ימשיך להיות גורם חשוב וחיוני, והלקחים נלמדים ומיושמים תוך כדי תנועה. עם זאת, כל רכיבי המערכת יעבדו הרבה יותר על ניהול סיכונים, ובגדול — התיאבון לסיכון יישאר ברמה נמוכה יותר ממה שהכרנו. השחקנים השונים לומדים לעבוד במערכת פיננסית משותפת. אין ברירה: המערכת הזו לא יכולה להיות נפרדת".

 

ברוך מדגיש כי יש צורך שהרגולטורים יעמיקו את התיאום ביניהם, שכן לדבריו, הדבר הכרחי למערכת פיננסית שצריכה להגיב ולפעול במהירות במצבים מסוימים. "בשנה האחרונה שמנו דגש על יציבות, אך זה יכול לפגוע בתחרות שהיא לא פחות חשובה. חשוב ללוות את תהליכי האשראי החוץ־בנקאי בהסדרה שלו באופן שלא יפגע בתחרות, וצריך לקדם חדשנות במערכת הפיננסית גם בישראל".

 

תשתית חדשה לאשראי חוץ־בנקאי

 

כמה תובנות מחלץ ברוך מהשנתיים האחרונות: "האחת היא לקח הצניעות, ועל זה לא ארחיב את הדיבור. שנית, הבנו שוב עד כמה המערכת היא גלובלית וכמה אנחנו תלויים במה שנעשה בחוץ. תובנה שלישית: לא לחשוב שאירועים כמו שחווינו הם בלתי אפשריים ובלתי סבירים. והתובנה הרביעית: כדאי לזכור שגם בתנאי משבר יש הזדמנויות, וזה לא עניין של סיטואציה. מי שמחפש הזדמנויות — מוצא אותן. באולם הזה יש הרבה מאוד דוגמאות לאנשים שגם במשבר הזה מצאו הזדמנויות".

 

ברוך טוען כי הסדרי החוב שהתרחשו בשנה האחרונה במשק מצביעים על כך שהסביבה אינה תומכת בפירוק חברות. "ישנן חברות בעייתיות, אבל התהליך הוא תהליך מתכנס - כלומר, מתגבשים תהליכים לטיפול בהסדרי חוב שמקורו באשראי חוץ־בנקאי".

 

לדבריו, כשמסתכלים על המספרים — בהנחה שההסדרים הקיימים לא ייתקלו בבעיות - חלק משמעותי מהחוב שהוגדר כבעייתי כבר נמצא בטיפול ובהסדרה. "השאלה המבנית היא כיצד המוסדיים והרגולטורים יתארגנו בהמשך ויניחו תשתית ראויה למתן אשראי חוץ־בנקאי חדש. זו השאלה החשובה. בלי אשראי חוץ־בנקאי קשה יהיה לראות כיצד המשק יצליח להתמודד. פעילות כזו חייבת להיות. לכן חשוב שהתהליכים שנעשו השנה כחלק מתהליכי ההסדרה ימשיכו גם על ידי המוסדיים וגם על ידי הרגולטור, שחייב להמשיך את הטיפול בחוב בעייתי".

 

בית ההשקעות אקסלנס לא היה חלק מנציגות מחזיקי האג"ח בהסדר החוב של אפריקה ישראל, דבר שאפשר לברוך להשקיף מן הצד ולגבש תובנות. לטענתו, מדובר בהסדר סביר: "ברגע שכל כך הרבה אנשים בלתי תלויים מצליחים להגיע לפתרון, בהחלט צריך לתת קרדיט לאנשים שעסקו בזה. מדובר בשורה של גופים מוסדיים שצריך לכבד ולהכיר ביכולת שלהם לשפוט בצורה נכונה החלטות כאלה".

 

למי שטוען כי בהסדר החוב של אפריקה מגולמת "תספורת", עונה ברוך: "זהו מבחן בין חלופות: פירוק החברה או כניסה למו"מ ארוך ומייגע. בסופו של דבר, החלופה שנבחרה משקפת את הקונצנזוס של גופים בלתי תלויים שהחליטו להגיע להסדר ולחזור לפעילות עסקית. "חלק מהשאלה שתישאל בבוא היום תהיה נגזרת של שווי המניות שהתקבלו בדיעבד. אם הן לא תהיינה שוות - אזי מובן שהיתה תספורת משמעותית. אם תהיה השבחה במחיר, אזי מובן שלא".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x