המניה השבועית: גאון אגרו

לפני שבוע מכרה קבוצת גאון אחזקות את החברה־הבת שלה, גאון נכסים, כשלד בורסאי (חברה ללא פעילות) ובכך חיסלה למעשה את פעילות הקבוצה בתחום הנדל"ן, שאליו נכנסה לפני כשנתיים.

המכירה לוותה בהצהרות של ראשי החברה על כך שמעתה תישען הקבוצה על שלוש רגליים בלבד: שירותים פיננסיים, קמעונאות וסחר ותחום האגרו והקלינטק. מי שמרכזת את פעילות הקבוצה בתחום השלישי היא גאון אגרו, חברת אחזקות בפני עצמה, המחזיקה בחברות הפועלות בתחומי תשתיות המים והחקלאות.

"לאחר שקבוצת גאון הודיעה על התמקדות בשלושה תחומי פעילות בלבד, המעמד שלנו בקבוצה הפך למחייב יותר", אומר בני שריג, מנכ"ל גאון אגרו בחצי השנה האחרונה.

"זה לא מעמד שמלחיץ אותנו, אלא זה מעמד שמחייב אותנו להפגין ביצועים. כמו כן, זה מחייב גם את בעלת השליטה שלנו, גאון אחזקות, לתרום את חלקה", אומר שריג ומתכוון לכך שבעלת השליטה תצטרך לתמוך בגאון אגרו אם תרצה בעתיד להתפתח להשקעות נוספות.

הרבעון הראשון של 2009 היה רבעון קשה עבור פעילות גאון אגרו, שנפגעה מהירידה בביקושים למוצרי החברות־הבנות שלה. חברת האחזקות, המרכזת חברות הפועלות בתחום התפלת מים, הולכת מים, טיוב בארות ומכוני טיהור, רשמה ברבעון ירידה של 21% בהכנסות ל־70 מיליון שקל.

אולם, בגאון אגרו אופטימיים לגבי העתיד. בחברה מאמינים שבתקופה הקרובה תיזום הממשלה פרויקטים גדולים בתחום התשתיות, זאת כחלק ממהלך כולל להציל את המשק ממיתון, וכן מאמינים שתחום האנרגיה החלופית בישראל נמצא על סף פריצה ושההשקעות בו יגדלו באופן משמעותי. בשל כך הודיעה החברה לפני שבועיים על כניסה גם לתחום פעילות זה.

המשבר חייב שינויים אסטרטגיים

תחום האנרגיה החלופית דורש השקעות הון בהיקפים גדולים. שריג לא שולל את האפשרות שהמימון להשקעות בתחום זה יגיע מהחברה־האם, אולם הוא מסרב להתחייב. "את שאלת מקור גיוסי ההון להשקעות אני מבקש להשאיר כשאלה פתוחה", הוא אומר. "עם זאת, אני מניח שיהיו התפתחויות בתחום הזה כיוון שחייבים לגבות אמירה שלנו על כניסה לתחום פעילות חדש במעשים ובהון, והוא בוא יבוא".

בינתיים, גאון אגרו חייבת עשרות מיליוני שקלים לבעלי איגרות החוב שלה, אבל "שווי הנכסים השוטפים שלנו זהה להיקף החובות, כך שלא צפויה בעיה בהחזר החוב למשקיעים. כמו כן, יכולת העמידה שלנו בהחזרים נבחנת כל הזמן", אומר שריג.

איך השפיע המשבר על הפעילות של קבוצת האחזקות?

"אף שאנחנו בתחומי התשתיות והמים, תחומים שיחסית לא נפגעו בחוזקה מהמשבר, ואף שיש בקנה מיזמי ענק בתחום התשתיות ביוזמת הממשלה, גם אנחנו נפגענו. ספגנו ירידות בביקושים, פרויקטים שבהם היינו מעורבים הופסקו עקב מימון חיצוני שהתעכב, וכן נפגענו מירידת מחירי הפלדה וחומרי הגלם.

"בעקבות המציאות החדשה נאלצנו לעשות התאמות, בהן גם לפטר עובדים בכמה חברות־בנות. אנחנו סבורים שהמציאות היום מחייבת אותנו לעבוד בשני כיוונים: הגנה והתקפה. ההגנה באה לידי ביטוי בכל ההתאמות שאנחנו עושים בפעילות השוטפת, וההתקפה היא כניסה לתחומי פעילות חדשים ועריכת שינויים בפורטפוליו החברות שלנו".

בעניין זה רומז שריג על השקעה של אחד התאגידים הבינלאומיים בחברת ההשקיה מצרפלס שבשליטת קבוצת גאון. "זו החברה היחידה בארץ שלא נכנס אליה שחקן בינלאומי מוביל, וזאת אף שיש עניין רב בפעילותה מצד גורמים בעולם", הוא אומר.

סינרגיה בין החברות השונות בקבוצה

אבל המשבר הוא לא הבעיה היחידה של גאון אגרו. למרות הפורטפוליו המכובד של החברה - יותר מעשר חברות בתחומי המים, התעשייה והחקלאות - הסחירות של המניה נמוכה. אחת הסיבות לכך יכולה להיות המבנה של הקבוצה - כלומר היותה של גאון אגרו חברת אחזקות בתוך חברת אחזקות. שריג מסביר שהמבנה הקיים - גאון אגרו בתוך גאון אחזקות - הוא מבנה הכרחי.

"אני חושב שהדרך הנכונה להסתכל עלינו היא כעל גוף מתמחה ולא על גוף מתווך", הוא אומר. "בני גאון ז"ל כיוון בתחילת הדרך להקמת חברת אחזקות שתחזיק חברות בתחומים שונים, כשכל תחום דורש מומחיות משל עצמו. כך שלדעתי, להעלות את החברה שלנו למעלה בסולם האחזקות זאת טעות. לגאון אגרו יש ערך מוסף כחברת אחזקות וזאת בגלל הסינרגיה שהיא מייצרת בין החברות השונות שמחזיקה הקבוצה - אם במסגרת הפעילות השוטפת ואם באמצעות קרן הון הסיכון שלנו, שמטרתה לזהות מבעוד מועד פרויקטים חדשים בתחומים שבהם אנו עוסקים ולהביאם לביצוע בקבוצה.

"באשר לסחירות הנמוכה של המניה, אני מניח שמצב זה נובע מהעובדה שיש מספר קטן מאוד של מניות בתחום שלנו בשוק. אנחנו חברת האחזקות היחידה היום בישראל בתחום הזה, ואני מניח שבעיקר על רקע התחושה שהולכים להיות כאן מיזמי תשתיות גדולים, הגופים המוסדיים הגדולים רוצים להשאיר את הסחורה בידיהם - ולא לסחור במניה".

לפני כחודש הסתיימה פרשה משפטית שליוותה בחמש שנים אחרונות את החברה המשמעותית בקבוצה - חברת צינורות המזרח התיכון. הפרשה הסתיימה בהרשעתם של בעלי המניות הקודמים של החברה ובראשם אביב אלגור ואיאן דיוויס.

לדברי שריג, מדובר בפרשה שנמצאת הרחק מאחור. "הנושא הזה מעניין אותנו כשלג דאשתקד", הוא אומר. "לא פגשתי מעולם את האנשים האלה. הם עזבו את החברה לפני חמש שנים והקשר היחיד שלנו לסיפור הזה הוא תביעה נגזרת שהיתה נגד בעלי השליטה שלנו, שבה נקבע שצינורות המזרח התיכון תקבל פיצוי שבא לידי ביטוי בדו"חות האחרונים - הכנסה חד־פעמית של 730 אלף שקל".