$
בורסת ת"א

מותו של בעל השליטה מציב אתגר לחברה

מה קורה כשבעל השליטה מת? בחברות קטנות, כשאיש המפתח ערב להלוואות הבנקאיות, מותו יכול למוטט את העסק. אבל גם חברות גדולות אינן חסינות מהתפרקות. ויש גם דוגמאות הפוכות, גאון אחזקות למשל

הדר רז 09:1720.07.08

ב־13 בפברואר 2008 הוציאה אופק אינטרנשיונל נדל"ן את ההודעה הבאה: "החברה מצטערת להודיע כי אלי ברדוגו, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון, שהיה איש מפתח בחברה, הלך לעולמו".

 

ברדוגו היה ערב אישית להלוואות הבנקאיות שניתנו לאופק, ושעות ספורות לאחר מותו הבהירה החברה שהיא
אינה יכולה להעריך כיצד יפעלו הבנקים המממנים בקשר לפרויקטים המוחזקים על ידיה.

 

בדיעבד התברר שלמותו של ברדוגו היתה השפעה קריטית על אופק: ב־27 ביולי תתכנס אסיפת מחזיקי איגרות החוב כדי להעמיד לפירעון מיידי את האג"ח (מסדרה א'). ואם זה לא מספיק, ברדוגו היה גם בעל השליטה במגדלי דיידלנד, חברה יזמית הפועלת במיאמי שהאג"ח שלה נסחרות בתל אביב. בשל המשבר בשוק הנדל"ן ומותו של בעל השליטה לא עמדה דיידלנד בתשלום הריבית האחרון, ובעקבות זאת דיווחו מחזיקי האג"ח על חדלות פירעון.

 

"תיאורטית, למותו של בעל השליטה לא אמורה להיות השפעה על החברה והיא אמורה להמשיך להתקיים כרגיל", אומר עו"ד דורון לוי, מנהל מחלקת מסים בעמית, פולק, מטלון ושות'. "אך לעתים, לבעל שליטה דומיננטי ישנה השפעה מכרעת על החברה, ומותו יכול להשפיע על התנהגות המניה. אצל אופק נדל"ן, מדובר במקרה נדיר שבו בעל שליטה בחברה ציבורית נתן ערבות אישית - ולכן היתה למותו משמעות רבה. בחברות גדולות אין כמעט סיכוי שבעל שליטה ייתן ערבות אישית".

 

קשרים עם הבנקים

למעמד ולמוניטין של בעל השליטה ישנה חשיבות רבה - הרבה מעל ומעבר למחויבות המשפטית שלו. קשריו החברתיים יכולים להקנות לו נקודות זכות במגעיו עם הבנקים או עם מחזיקי האג"ח. לדברי עו"ד אהרון מיכאלי, שותף במשרד מ. זליגמן ושות', שוק ההון צריך לקחת בחשבון את האפשרות שאיש אינו חסין ממוות או ממצב של חוסר תפקוד. במקרים מסוימים מכשיר בעל השליטה את אחד מקרובי משפחתו או את איש אמונו, כדי שיוכל ליטול לידיו את המושכות לאחר מותו. לתהליך החניכה ישנה סיבה נוספת וחשובה לא פחות: להרגיל את הגורמים השונים בחברה לקבל את סמכותו בעל הבית העתידי. אם בעל השליטה מסדיר את הירושה שלו ומקיים הליך מסודר של העברת שליטה, בדרך כלל לא מתרחשים זעזועים מיוחדים. "פעמים רבות המערכת אינה ערוכה לקלוט את הדור החדש, שמצדו אינו בשל לעבוד עם המערכת. חילופי דורות במקרים כאלה יכולים להיות טראומטיים לחברה", אומר עו"ד מיכאלי.

 

במאי השנה מת איש העסקים בני גאון, יו"ר גאון אחזקות. ימים ספורים לאחר מותו הודיעה החברה כי גאון הותיר אחריו צוואה, לפיה הנהנים מכל הון המניות המונפק של גאון הם ארבעת ילדיו. הצוואה גם קבעה שבנו משה גאון ימונה לנאמן של היורשים ובמסגרת זו יהיה זכאי לכל זכויות הניהול והשליטה בחברה. חודש אחר כך מונה גאון הבן ליו"ר החברה. משה גאון אמנם הגיע מתחום הפרסום, אבל הוא שימש דירקטור בגאון אחזקות מאז הקמתה, וגם שימש יו"ר הוועדה האסטרטגית של החברה. נוסף על כך שימש גאון דירקטור ובעל מניות בגאון קמעונאות וסחר. בשל מעורבותו הממושכת של משה גאון הועברה השליטה עד כה בצורה חלקה.

 

שרי יורשת

גם תד אריסון, שמת לפני כתשע שנים, הסדיר את צוואתו ומנע קרבות ירושה. לפי צוואתו, בתו שרי אריסון הפכה ליו"ר החברה, והניהול נשאר בידי שלמה נחמה. במרץ 2006 פרש נחמה מתפקיד המנכ"ל — לאחר שמכר לשרי אריסון את חלקו באריסון אחזקות, אך המשיך לשמש יו"ר בנק הפועלים. שנה אחר כך פרש גם מתפקיד זה, כשברקע יחסיו המתוחים עם שרי אריסון.

 

מקרה מפורסם של מאבקים בין היורשים לאחר מותו של בעל השליטה הוא של משפחת אייזנברג. בשנת 1997 מת בפתאומיות שאול אייזנברג והשאיר אחריו אלמנה, ארבע בנות ובן בשם ארווין — שהיה אמור לרשת את מקומו. אלא שעוד לפני תום השבעה החל סכסוך קשה בין ארווין לבין אמו ואחיותיו. רק ביולי 1998 הסתיים הסכסוך כשארווין זכה ברוב כספו של אביו ועזב את ישראל. חודשים ספורים אחר כך הוא מכר למשפחת עופר את השליטה בחברה לישראל.

 

כשחותמים על הסכמים עם בעל השליטה בחייו, לא תמיד לוקחים בחשבון את הקשיים שייווצרו ברגע שהזכויות יועברו ליורשיו. עו"ד מיכאלי: "אנו מתייחסים להסכם מול אדם מסוים כאל מצב קבוע מכיוון שקשה לנו לחשוב על מצבי מוות. לעתים ההסכם מנוסח לפי מידותיו ובהתאם לאופיו של אדם ספציפי. אם למשל הענקנו לבעל השליטה זכות וטו, ולא קבענו הגבלות, אז לאחר מותו תעבור הזכות ליורשיו שעלולים לעשות בה שימוש שונה לגמרי".

 

לכן מתעוררת השאלה האם בעלי שליטה ומנהלים דומיננטיים אמורים לדווח על שינוי במצבם הבריאותי. "אם האיש הוא הטכנולוג הראשי של החברה או איש מפתח חיוני למעמדה, אז אני חושב שכן", סבור עו"ד מיכאלי. "ההחלטה אם לדווח תיגזר לפי מעמדו ומצבו של אותו בעל שליטה. כשבעל השליטה מושך בחוטים ומכיר באופן אישי את הבנקאים - חלק ניכר מתפקודה של החברה תלוי בו. בסיטואציה כזו יש חשיבות גדולה לקיומו של בעל השליטה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x