• תפריט
פרסום ושיווק

בתי עסק ישלמו יותר על מוזיקה ליותר גופים

אקו"ם החליטה לשנות את שיטת גביית התמלוגים ועוררה את המתחרים. ארגון אשכולות, שמייצג את המבצעים, החליט שגם הוא רוצה נתח מהעוגה ויתחיל לגבות תמלוגים מעסקים קטנים

אלירן מלכי 07:0027.01.16

שינוי שיטת הגבייה של אקו"ם ממועדוני הערב היא רק ההתחלה לבתי עסק קטנים שמתקשים לשרוד. ל"כלכליסט" נודע כי בעקבות אקו"ם החליט ארגון אשכולות, שמייצג כ־30 אלף מהאמנים המבצעים בישראל ועד כה לא גבה מחלק מבתי העסק שחייבים בתשלום, לאכוף את התשלום ולהגביר את הגבייה כעת.

 

באשכולות מסבירים כי מדובר בעצם במלחמת הסברה מול אגודת אקו"ם הוותיקה. התפישה התודעתית בקרב הציבור הרחב היא שאקו"ם גובה תגמול תמורת השמעת מוזיקה, אך הרבה אנשים לא מודעים שאקו"ם מייצגת רק את יוצרי היצירה, קרי כותביה ומלחיניה. לאותה יצירה יש צדדים נוספים - הזמר ששר אותה ומיוצג על ידי ארגון אשכולות, הנגנים שמנגנים אותה המיוצגים על ידי עיל"ם, המפיק שמעבד אותה ליצירה מוגמרת ומיוצג על ידי הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות או על ידי הפדרציה למוזיקה ישראלית וים תיכונית (פי"ל). כל הארגונים הללו יכולים לגבות מבתי עסק תגמול תמורת השמעת מוזיקה, על פי חוק, אך חלקם בוחר לגבות רק מגופים גדולים, בשל חוסר היכולת להתמודד עם מאות עסקים קטנים.

 

החוק קובע כי על היצירות יש לקבל "גמול הולם", ומאחר שהוא אינו קובע סכום תמורת היצירות, התעריף הזה משתנה מארגון לארגון. לדוגמה, התעריף השנתי של אקו"ם תמורת מלון 4 כוכבים הוא 9,169 שקל, לעומת תעריף למלון 5 כוכבים העומד על 16,446 שקל. ארגון אשכולות מפרסם תעריף זול מזה, אך גם הוא מבחין בין דירוגי המלונות: 5,600 שקל ל־4 כוכבים ו־9,650 שקל ל־5 כוכבים.

 

 

 

אך ההבדל הגדול בין הארגונים לא נמצא דווקא בתעריפים אלא בגישות האכיפה שלהם. יש שלוש דרגות של השמעת מוזיקה שעל פיהן המחירים נקבעים: נמוך, חשוב והכרחי. הדרגה הנמוכה היא במקרה שהמוזיקה היא תוסף לפעילות העסק, כמו מוזיקה במעליות או בחניונים.

 

דרגת הביניים היא שהמוזיקה חשובה לעסק, אולי אפילו נחוצה לו, אך העסק יכול לפעול גם בלעדיה, כמו מסעדות או בתי מלון. הדרגה הגבוהה ביותר היא כאשר המוזיקה חיונית לעסק, ובלעדיה הוא אינו יכול להתקיים, כמו מועדונים, פאבים וחתונות.

 

הארגונים מסרבים לחשוף את סכום ההכנסות השנתי מתמלוגים, אך דואגים להסביר כי כל הכנסותיהם נועדו למען האמנים והם לוקחים רק כספים המשמשים לצורך תחזוק ארגונם ולא מעבר לזה. כל ארגון מחשב את חלוקת הכספים אחרת - אקו"ם למשל מחלקת כסף לפי מספר יצירות שהושמעו, ואשכולות מחלק כספים לפי דקות שידור של היצירות.

 

אקו"ם פונה לכל משמיעי המוזיקה ודורשת כסף, שלא כמו אשכולות שהוא ארגון קטן שאין לו היכולות לבצע אכיפה של ממש. אך החוק מתייחס לכל הארגונים בשוויון - כאשר הנושא מגיע לפתחו של בית המשפט, חומקי התשלום מחויבים לשלם את הכספים תמורת המוזיקה שהושמעה. לכן טוענים באשכולות כי אקו"ם יוצרת מצג שווא שבעל העסק שילם תמורת השמעת המוזיקה, בזמן שהוא שילם רק תמורת הפלח שאקו"ם מייצגת.

 

עד שיתקן המחוקק את החוק ויקבע מה הוא הגמול הראוי תמורת יצירה, יוכלו ארגונים לגבות מכל עסק את התשלום שנראה להם הוגן ולהעלות את מחיר המוצר שהוא מוכר עקב זאת. כמו בתחומים אחרים, גם כאן אפשר להניח שהסכומים הגבוהים שיידרשו להם בתי עסק מעתה ואילך יתגלגלו ישירות אל הצרכן.

בטל שלח
    לכל התגובות