פרשת עובדה וסרן ר': העליון קבע כי אין להטיל על אילנה דיין וטלעד אחריות

גרוניס הוסיף: "אין בכוונתי לעמוד על מגוון החלופות האפשריות לעריכת הכתבה. אין זה מתפקידו של בית המשפט להיכנס בנעליו של העורך. לטעמי, הרושם הכללי המתקבל מן הכתבה הוא הוגן ולא בלתי מאוזן".

אילנה דיין בבית המשפט (ארכיון) צילום: עטא עוויסאת

פסק הדין ניתן במסגרת דיון נוסף בבית המשפט העליון, כשההחלטה התקבלה ברוב של 8 שופטים ובדעה חולקת של השופט אליקים רובינשטיין. בבסיסו של פסק הדין הוחלט שלא לשנות מהתוצאה האופרטיבית של פסק הדין בערעורים.

בדיון הנוסף על פסק הדין, סברו כל תשעת שופטי ההרכב, בראשות הנשיא אשר גרוניס, כי בפרסומים הנדונים היה משום לשון הרע לגבי סרן ר', אך הם נחלקו בדעותיהם בשאלה האם קיימת לדיין ולטלעד הגנה הפוטרת אותן מאחריות. ברוב דעות, הוחלט שלא לשנות מהתוצאה האופרטיבית של פסק הדין בערעור. דעת הרוב הייתה כי הכתבות נהנות מהגנת העיתונאות האחראית ואין להטיל על דיין וטלעד אחריות בגינן. זאת לעומת הקדימונים (הפרומואים) שקדמו לכתבות, שאינם זכאים לכל הגנה לפי החוק ועל כן הוחלט כי טלעד תשא בפיצויים בסכום של 100 אלף שקל. השופט אליקים רובינשטיין, בדעת מיעוט, סבר כי יש להשיב את פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים על כנו.

במוקד הפרשה כתבה ששודרה במסגרת התוכנית עובדה בנובמבר 2004 שבמרכזה עמדה השאלה האם סרן ר' ביצע וידוא הריגה בגופתה של ילדה בת 13 שנהרגה ברפיח סמוך למוצב גירית באוקטובר אותה שנה. סרן ר' עמד לדין בבית דין צבאי בסוגיה זו וזוכה מכל האישומים בנובמבר 2005. לאחר זיכויו הגיש תביעת דיבה נגד התוכנית עובדה, טלעד ועורכת הכתבה והמגישה של התוכנית אילנה דיין. המשפט התנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים בפני השופט נעם סולברג (בטרם החל בכהונתו כשופט עליון, זש"ל) שפסק לטובת הקצין וחייב את הזכיינית ואת מגישת עובדה לשלם לו פיצויים בגובה 300 אלף שקל וכן הוצאות משפט בגובה 80 אלף שקל.

בערעור, שהוגש בשם "עובדה" על ידי עו"ד גיורא ארדינסט, שנשמע בבית המשפט העליון הפכו השופטים את ההחלטה וקבעו שהיה בה לשון הרע לגבי העותר, אך פטרו את יוצרי התוכנית מאחריות. לפי פסק הדין שניתן בפברואר 2012 עמדה לזכות העיתונאית הגנת "אמת הפרסום" שכן העובדות עליהן הסתמכה היו נכונות לשעתן. בהתאם הוחלט כי הפיצוי שתשלם הזכיינית טלעד יופחות מ-300 אלף שקל ל-100 אלף שקל.

סרן ר', באמצעות עו"ד אלעד אייזנברג, ביקש דיון נוסף וזאת בטענה כי "פסק הדין משנה סדרי עולם בדיני לשון הרע ונותן, באופן תקדימי, עדיפות כמעט מוחלטת לחופש העיתונות אל מול זכותו של האזרח לשם טוב".

פרסום שיתברר בדיעבר כי לא היה נכון - לא יזכה להגנת אמת בפרסום

במסגרת פסד הדין שניתן היום (ה') נידונה אותה סוגיה של אמת הפרסום, שתפסה נפח נכבד בפסק הדין שניתן בעבר בבית המשפט העליון. בפסק הדין הנוכחי, הסכימו כל שופטי ההרכב עם הנשיא גרוניס כי האמת אותה יש להוכיח, לצורך הגנת אמת הפרסום, היא אחת ויחידה והיא נקבעת על בסיס מכלול הראיות העומדות בפני בית המשפט. זאת, אף אם הראיות נתגלו לאחר מועד הפרסום. הנשיא גרוניס, אליו הצטרפו כל שופטי ההרכב, דחה את הפרשנות שניתנה בפסק הדין של העליון בנוגע להלכת "האמת לשעתה" וציין כי לצורך הגנת אמת הפרסום "לא ניתן להסתפק במה שרק נחזה להיות האמת בשעות הפרסום, אלא יש להוכיח כי הדבר שפורסם אכן היה האמת". משמעות הדבר היא שרק פרסומים נכונים יזכו להגנת אמת הפרסום. לעומת זאת, פרסומים לא נכונים, ובכלל זה פרסומים שבזמן פרסומם נדמה היה כי הם נכונים, אך בדיעבד התברר כי לא כך הוא, לא ייהנו מהגנת אמת הפרסום.

עו"ד יוסי עבאדי, שותף במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', אשר מייצג בהליך את טלעד: "פסק הדין בדיון הנוסף הוא ניצחון ענק לחופש העיתונות, ובעיקר לעיתונות האחראית. רוב של שמונה שופטים קבע כי יש להשאיר על כנו את פסק הדין שביטל את פסיקת המחוזי, תוך קביעה שהכתבה של אילנה דיין, הן בתכנית המקורית והן בתכנית הלקט, היו עיתונות אחראית והרושם הכללי המתקבל מן הכתבה הוא הוגן. חשיבות פסק הדין היא בהכרה החדשה הרחבה בהגנה מפני חיוב בלשון הרע של עיתונות אחראית אשר פעלה לפי סטנדרטים עיתונאים ראויים".

ממערכת עובדה נמסר: "אנו שמחים על החלטת בית המשפט העליון, שגם בהרכבו המורחב שב ועיגן בפסיקתו את יסודות העבודה העיתונאית התחקירית, שחשובה כל-כך לקיומה של חברה חופשית ודמוקרטית. עובדה תמשיך להביא לצופיה כתבות ותחקירים שהם פרי עבודה עיתונאית אחראית והוגנת".

עו"ד גיורא ארדינסט, רן שפרינצק ומיטל טויסטר צוות ההגנה של אילנה דיין ממשרד ארדינסט בן נתן ושות' מסרו, "פסה"ד מבצר את מעמדה של העיתונות ואת כוחה לחשוף פרשות שיש בהן עניין ציבורי. הוא מקנה הגנות לעיתונאי שפעל בתום לב ובהגינות וקובע כי כך פעלה דיין. עוד קובע פסה"ד כי הליך פלילי כשלעצמו לא שולל עניין ציבורי בפרסום ומכיר בחובה העיתונאית לפרסם נושאים בעלי חשיבות ציבורית באופן המרחיב את הגנת תום הלב. פסה"ד יבטיח את המשך קיומה של העיתונות החוקרת וימנע בריחה של העיתונות מן המציאות אל "הריאלטי" הנעים והנוח. השופטים חוזרים וקובעים כי אילנה דיין פעלה כעיתונאית אחראית והגונה והציגה את צדדיו השונים של האירוע, ואף נמנעה מהצגת חומרים שהיו בידיה, אשר היה בהם כדי לצייר את הפרשה באור חמור עוד יותר".