איגוד החקלאים הדרומי כבש גם את יתר הארץ
התארגנות קטנה של חקלאים מהערבה שביקשו לשווק יחד פירות וירקות כדי לחזק את כוחם מול הרשתות והמפעלים הגדולים התחזקה מאוד בשנה האחרונה והתרחבה לכל הארץ. כעת מתכננים המארגנים את הצעד הבא: מפעל שיתחרה בסנפרוסט
"מי ששולטים בשוק הפירות והירקות כבר שנים הם לא החקלאים או הסיטונאים, אלא רשתות השיווק הגדולות ומפעלי המזון. לחקלאי פרטי קשה לנהל משא ומתן עם גופים גדולים כאלה, וזו הסיבה שההתארגנות שלנו תפסה תאוצה", כך מסביר דניאל לב, מנכ"ל האגודה החקלאית של עין יהב, את הצלחת איגוד החקלאים שהוא עומד בראשו.
קראו עוד בכלכליסט:
- התוצרת החקלאית בישראל יקרה ב־11% לעומת ממוצע ה־OECD
- החקלאים מתנגדים לחוק שנועד לחזק אותם מול רשתות השיווק
- בעקבות ירידה ביבולים - מחירי הפירות יתייקרו בסוף העונה
"אנחנו נותנים פתרון גם לשחקנים הגדולים"
במשך שנים רבות פעלו החקלאים הפרטיים כבודדים מול הרשתות, הסיטונאים הגדולים ומפעלי המזון. התוצאה היתה שהגופים הגדולים הרחיבו את פערי התיווך ושחקו את הרווח שלהם. כדי לשים קץ למצב איחדו החקלאים כוחות לצורך שיווק התוצרת.
המהלך התאפשר בעקבות החלטת האגודה של עין יהב (המכונה גם "יופי של ירקות"), שייצגה תחילה את 100 חקלאי המושב הדרומי בלבד, להרחיב את פעילותה ולייצג חקלאים נוספים ברחבי הארץ. לפני כשלוש שנים החלה האגודה במהלך לצירוף חקלאים וקיבוצים שכנים מאזור הערבה, ובשנה החולפת הרחיבה את הפעילות לאזורים אחרים בארץ, כך שהאגודה כוללת היום גם חקלאים מהבקעה ומהצפון. הוספת חקלאים מכל הארץ לאגודה הובילה לא רק לעלייה בשטחי הגידול שהאגודה חולשת עליהם, אלא גם להתרחבות סל הירקות והפירות של האגודה לכלל הגידולים הקיימים בישראל.
דניאל לב מנכ"ל האגודה החקלאית של עין יהב: "מנהל מו"מ להקמת מפעל ב־25 מיליון שקל" צילום: ישראל יוסף צירוף חקלאים מכל הארץ הגדיל את המכירות של האגודה מ־67 מיליון שקל ב־2011 ו־120 מיליון שקל ב־2012 לכ־210 מיליון שקל ב־2013. לשם יישום המהלך הקימה האגודה מרכזים לוגיסטיים בנגב ובבקעה ובהמשך יוקם מרכז נוסף בצפון. למרכזים אלה מעבירים חקלאי האזור את התוצרת שגידלו, ומשם נשלחת הסחורה לחנויות.
לדברי לב, ההתארגנות מאפשרת לחקלאים ליהנות מתמורה הוגנת עבור עבודתם ומקלה על רשתות השיווק ועל הסיטונאים הגדולים: "ההתארגנות נוצרה בגלל הקושי של החקלאים להתנהל מול הגופים הגדולים. אם רשת מודיעה לחקלאי ש־100 ק"ג מהעגבניות שהיא קנתה ממנו הושמדו ולכן תשלם לו פחות, או שתוריד את המחיר אחרי יום־יומיים כי לא היה ביקוש, אין לו איך לפעול. מנגד, לרשתות ולמפעלים קשה לנהל רכש ולדאוג לאספקה רציפה ממאות חקלאים בודדים וכן לוודא שכולם עומדים בתנאי הכשרות ובדרישות הנוגעות לחומרי הדברה".
עבור השירות משלמים החקלאים לאגודה 5% מהמכירות. "גם לפני שצירפנו את החקלאים, במרבית המקרים הם לא מכרו סחורה היישר לרשתות, אלא לסיטונאי מתווך, שגבה מהם עמלה של 5%. ההוצאה הזאת לא השתנתה, אבל ההכנסות של החקלאים גדלו מאוד, כי אנחנו קובעים מחיר גבוה בכ־10% ולא מאפשרים לרשתות לשלם פחות מכפי שהתחייבו בפנינו". לדברי לב, העובדה שהחקלאים מקבלים יותר מהרשתות לא משפיעה על המחיר לצרכן: "עד שהירק או הפרי מגיעים למדף, מחירם קופץ פי שניים־שלושה בגלל רווחיות הרשתות, כך שאת הפרמיה שאנחנו גובים מהרשת הצרכן לא מרגיש".
"מפעל יאפשר למקסם את הפדיון למגדלים"
בעקבות ההצלחה פועלת האגודה להקים מפעל ירקות בערבה שיתמחה בייצור של שימורי ירקות ושל ירקות קפואים ויתחרה בסנפרוסט של תנובה ובפרי גליל. לב: "אנחנו מנהלים משא ומתן עם יצרנית השימורים פרי־חן להקמת מפעל משותף ב־25 מיליון שקל. הקמת מפעל כזה תאפשר למקסם את הפדיון למגדלים במצבים של עודף תוצרת".
לדברי לב, הקמת המפעל תאריך את חיי המדף של המוצרים של החקלאים מימים בודדים לשלוש שנים, כך שלא ייאלצו להיות נתונים לתנודות חדות במחירים, הנגרמות מעודפי היצע. על פי התוכנית, בשלב הראשון יוקם מפעל לשימור מלפפונים, תירס, אפונה ועוד. בשלב השני הוא ירחיב את פעילותו לייצור ירקות קפואים.
האגודה החקלאית של עין יהב
מספר חקלאים חברים: 260
שטחי גידול: 100 אלף דונם
מכירות: 210 מיליון שקל (ספטמבר 2012 עד אוגוסט 2013)
מנכ"ל: דניאל לב
