$
פרסום ושיווק

"תמונה של ילד שווה אלפיים מילים"

בעידן הריאליטי כל ילד רוצה להיות כוכב טלוויזיה. בעיקר רוצים בכך ההורים שלו, שלוחצים על מפיקי הפרסומות ללהק את הזאטוט לקמפיין הבא. הפרסומאים נהנים מהגימיק הבלתי מנוצח. כך פועלת תעשיית צילומי הילדים לפרסומות, שמגלגלת עשרות מיליוני דולרים בשנה

מיטל זדה 09:2704.09.08

החופש הגדול, שהסתיים בתחילת השבוע, לא רק החזיר מיליוני ילדים לשגרת היקיצה המוקדמת, אלא בעיקר קטע שעות שלמות של רביצה מול המסך המרובע בסלון - זה שהורים רבים כל כך רואים בו הבייביסיטר המושלם.

 

ההישאבות לתוך עולם שלם של תכנים בטלנובלות, בתוכניות ריאליטי ובסדרות שבועיות אינה מסתיימת רק בבהייה חסרת משמעות בטלוויזיה. היא גם מביאה בשנים האחרונות ילדים ובני נוער לרצות לקחת חלק במה שהם רואים על המרקע - גם אם זה רק במסגרת ספוט בן 30 שניות. חגיגת יום ההולדת של מגה בעיר, שני הילדים של קופת חולים מאוחדת, הילדה הג'ינג'ית של רנו וכמובן שטף פרסומות החיתולים הם רק כמה דוגמאות לקמפיינים חדשים שבהם הילדים נהפכו לכוכבים.

 

שתי תוכניות הריאליטי הפופולריות ביותר בשנים האחרונות, "כוכב נולד" ו"הישרדות", השיגו נתוני רייטינג גבוהים במיוחד, והפכו את אותם אנשים אלמוניים לגיבורי תרבות, בעיקר בקרב ילדים ובני נוער. "בעבר ההורים עשו הכל כדי לדחוף את הילדים לעמוד מול המצלמה. הם הביאו אותם לאודישנים ודחקו בהם להשתתף בפרסומות. היום הדחיפה להשתתף בפרסומות מגיעה מלמטה, מהילדים עצמם", מסביר יגאל שמיר, סמנכ"ל הקריאייטיב של גליקמן נטלר סמסונוב. עוד בטרם החל עידן ערוץ 2, ילדים לוהקו לעמוד מול המצלמה לטובת קידום מוצר מסוים. אז מה השתנה בעצם מאז?

 

שמיר מסביר כיצד הצמיחה בהיקפי הפרסום בשנים האחרונות, ריבוי המסרים ועומס האינפורמציה, שאיתם נאלץ להתמודד הצרכן, הגבירו את הצורך להבליט את המסר הפרסומי. לדבריו, אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לעשות זאת היא באמצעות שימוש בילדים.

 

ילדה. כל ילד רוצה להיות כוכב ילדה. כל ילד רוצה להיות כוכב צילום: סי די בנק

 

"הפרסומאים נתלים פעמים רבות בנשק הסודי והבלתי מנוצח של ילדים", הוא מסביר, "ילדים נתפסים כחמודים, כאלו שאי אפשר לעמוד בפניהם, הם מעוררים רגשות ומבטלים חסמים אצל הצרכן. אם תמונה אחת שווה אלף מילים, אז תמונה של ילד שווה אלפיים".

 

ניב חורש, סמנכ"ל הקריאייטיב של ראובני פרידן, מבחין בתופעה נוספת. "בגילים קצת יותר בוגרים, החל בגיל תשע, רואים שהילדים הם אלו שדוחפים את עצמם. אני חושב שאחת הסיבות להתגברות התופעה היא האינטרנט, שם הילדים משתתפים בתחרויות, שולחים את התמונות שלהם, משתתפים בקמפיינים, והמעורבות של הנוער הולכת וגדלה - וכך גם הרצון להתפרסם".

 

מתי אין סיבה להשתמש בילדים?

 

"מובן שיש מוצרים מובהקים שבהם לא ילהקו ילדים לעולם, כגון סיגריות ואלכוהול. חוץ מזה, כשאתה מנסה לשדר יוקרה, רצינות, מקצועיות, שימוש בילדים הוא פחות רלבנטי", מסביר חורש.

 

מי שנתקלת בתופעה המתגברת היא רותי בלום, שמלהקת בין היתר גם ילדים לפרסומות: "ילדים בני חמש משתתפים בפרסומת אחת, ואחר כך הם מסבירים שהם כבר מוכנים להשתתף בסרט קולנוע".

 

נראה כי ממש בדומה לקלישאה, מאחורי כל ילד מתוק עומדת אמא גאה. "אני מקבלת בממוצע ארבעה טלפונים בשבוע של מכרים שמספרים לי על הילד החמוד שלהם, שישמח להצטלם לפרסומת", מספרת דורית גוילי, סמנכ"לית הפקה ותוכן בבאומן בר ריבנאי. לדברי שמיר, "ברגע שמתחילים לעבוד על תסריט שמעורבת בו דמות של ילד מתחיל הבאז הגדול, במשרד, בחברת ההפקה, אצל הלקוח, כולם מנסים להכניס את הילד שלהם. הם בטוחים שהילד שלהם הוא הכי מדהים ומאוד חשוב להם לקבל את האישור לכך בטלוויזיה".

 

ילדה. בני חמש ומעלה מרוויחים 300-600 דולר ליום צילומים ילדה. בני חמש ומעלה מרוויחים 300-600 דולר ליום צילומים צילום: סי די בנק

 

במאי הפרסומת יורם עבר־הדני מכיר את התופעה מקרוב. אבל גם עבר־הדני יודע שלא פשוט לפטור הורים עם "התירוץ" שעל הילד לעבור אודישן. לפני כמה שנים הוא נאלץ לביים פרסומת שאחד מהילדים המצולמים בה היה בנו של מנכ"ל החברה המפרסמת, שהודיע באופן ברור שללא השתתפות הילד - לא תהיה פרסומת.

 

"ההורים לא מודעים לקשיים של הילדים"

איך מתמודדים עם הדחיפה של מכרים לשלב ילדים בפרסומות?

 

"אני מציע להורים של אותם ילדים לגשת לאודישן. אני מסביר להם שהליהוק של ילד לא נמצא בידיים שלי, ושהם חייבים להביא את הילד לאודישן", אומר עבר־הדני. גוילי מסבירה כי אחת הבעיות היא שהורים רבים או הילדים עצמם לא מודעים לתהליך הכרוך בצילומי פרסומת: "אנשים לא מבינים שמדובר בעבודה של ממש, וזה מה שאני מנסה להסביר להם. אחד הקריטריונים הכי חשובים לליהוק של ילד לפרסומת הוא מידת הרצון שלו. אם הילד לא מאוד רוצה להשתתף בפרסומת, ברגע שיהיה לו קצת לא כיף הוא יעזוב את הסט".

 

"אני לא יכולה להסתמך רק על הילדים שנמצאים במאגר של הסוכנויות", מוסיפה בלום, "לכל פרסומת אני צריכה 'להמציא' ילד מחדש". לדבריה, בניגוד לעולם המבוגרים, דווקא בפרסומות עם ילדים משרדי הפרסום מעדיפים לא להשתמש באותם ילדים: "תמיד יש הרגשה שילד שכבר עשה פרסומות בעבר יזוהה עם המותג, ואני צריכה לחפש את הילד הבא".

 

מה הלוק שנחשב להכי מבוקש בקרב המפרסמים?

 

"בדרך כלל הבקשה שמגיעה אליי היא למצוא ילד מבוגר יחסית, עם לוק של ילד צעיר יותר", היא אומרת. בלום מאפיינת את גיל חמש כגיל פופולרי בפרסומות שבהן מעורבים ילדים: "אפשר להגיד שזה הבריף הקבוע- ילד בן שבע, שזה גיל שבו ילדים כבר מבינים מה רוצים מהם, אבל שנראים בני חמש".

 

"ילדים מתקשים להבין את הסיטואציה"

ההתמקדות במציאת הילד "הנכון" אינה מסתיימת בשלב הליהוק. רגע לאחר שמוצאים את הילד המתאים, זה שימנע מהצופה לזפזפ, נערכים כל הצדדים לשלב הצילומים. "ללא ספק, לצלם פרסומת שבה מעורבים ילדים זה הרבה יותר קשה. זה עולם אחר לגמרי", מסביר עבר־הדני. "אתה צריך להוציא מהילדים רגשות בהתאם לקונספט, אבל מעטים הילדים שיבינו את הסיטואציה ואת העובדה שמדובר במשחק".

 

בצילומי סרטון פרסומת הסוד הוא לתפוס את הרגע הנכון. כדי לעשות זאת קיימת היערכות מיוחדת על סט הצילומים, שכוללת לא פעם גם שימוש במאמן ילדים. עוד דרך לתפוס את הסיטואציה המבוקשת היא באמצעות השארת המצלמה פועלת לאורך כל היום, כדי לקלוט אפילו במקרה את הזווית הנכונה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x