$
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

מה ריבוי נשים מלמד על כלכלה?

ואיך דנ"א מתקופת האבן עוזר בקביעת מדיניות

שיזף רפאלי 11:2808.04.15
אם חד הורית וקשת יום נשמעת כמו תופעה שנולדה בזמננו, אחת הבעיות שהביא העידן המודרני. מנגד פוליגמיה, ריבוי נשים, נשמעת כמו תופעה שולית של חברות מסורתיות. גם ביהדות היא היתה נהוגה, עד הכרזת החרם של רבנו גרשום.

 

אבל ממצאים חדשים בחקר הגנום האנושי מגלים ששתי התופעות לעיל לא רק שהתקיימו לאורך עשרות אלפי שנים, אלא גם עיצבו את האנושות, והותירו שרידים במטען הגנטי ששוכן בגופו של כל אחד ואחד מאיתנו. ונראה שגילוי השרידים לעבר הפוליגמי של האנושות גם שופך אור מפתיע על שאלה אקטואלית במיוחד - שאלת השוויון הכלכלי, והמשמעות של היעדר שוויון.

 

פוליגמיה פוליגמיה

 

 

66 ביולוגים אבולוציוניים, אנתרופולוגים ביולוגים, ביוכימאים, אתנו־גנטיקאים, מרצפי דנ"א ופסיכולוגים מאוניברסיטאות סביב העולם שיתפו פעולה במחקר שתוצאותיו מתפרסמות בכתב העת המדעי היוקרתי "Genome Research". הם ניתחו את הדנ"א של 456 בני אדם, ובו בחנו את הדנ"א המיטוכונדרי, שאותו יורשים רק מהאם, ואת כרומוזום ה־Y שמגיע בלעדית מהאב. מהניתוח עלה שבהולדת האנושות מעורבים הרבה פחות גברים מאשר נשים. במילים אחרות: כולנו צאצאים של פוליגמיה רחבת היקף.

 

זה החל כנראה בפלישה לאירופה. יחס האמהות לעומת אבות באוכלוסייה הלך ועלה מסיבות לא ידועות. מלחמות ואסונות הם אפשרות אחת, ואחרת היא שגברים רבים גילו כי אינם יכולים "להרשות לעצמם" רעיה, והנשים התקבצו סביב פחות גברים.

 

אלא שהיה בעבר רגע שבו הפוליגמיה הגיעה לשיא, והיחס בין נשים לגברים במאגר הורינו הידרדר ל־1:17. על כל 17 נשים שהותירו באנושות שרידים גנטיים, רק גבר אחד השתתף. וריבוי נשים אצל אחד משמעו היעדר זוגיות אצל היתר.

 

הרגע ההוא אירע לפני כ־8,000 שנה, בסמוך למהפכה החקלאית ולשחר הציביליזציה.

 

משום כך, ובהיעדר עדויות על וירוס קטלני או מלחמות שנמשכו אלפי שנים - והחוקרים חיפשו עדויות כאלה - החוקרים מייחסים את רעידת האדמה הדמוגרפית הזאת להיווצרות הרכוש, ואיתו המבנים החברתיים הראשונים. כוח, כריזמה ובריתות אפשרו למיעוט אנשים להשתלט על קרקעות ורכוש ולפלג את העושר באי־שוויון דרסטי. וכך כ־6% מהגברים, מחציתו העליונה של העשירון העליון, שעבדו להם גברים לעבדים ונשים לשפחות ורעיות.

 

הנתון הגנטי יכול להצטרף לממצאים ארכיאולוגיים של קברי אחים עצומים מהעידן החקלאי, שדומים להם לא נמצאו לפניו. יחד, הם מתחילים לצייר תמונה אפשרית של עריצות רחבת היקף משחר ימי האנושות. פערים מחרידים שנולדו ממש עם לידת הכלכלה. שעבוד אכזרי שנוצר בד בבד עם היווצרות החברה. והאיזון היחסי בין אבות ואמהות התקבל בתוך מילניום או שניים. כשהתרבויות התגבשו והשתכללו הכתב הומצא, וכנראה יותר אנשים נהנו ממה שכיום נתפס כזכות אנושית בסיסית.

 

העריצות הקדמונית הזאת חרותה בדנ"א של כולנו. אנו הרי צאצאיהם של אותם עריצי רבייה. יש מי שימצא פה חומר למחשבה על תפקיד הפוליגמיה בטבע האנושי. אבל מחשבה מעניינת הרבה יותר היא זו שמתקשרת לכלכלה וחברה. במושגים של זמננו, זמנים של פריחת הידע והבנת טבע האדם, פוליגמיה נחשבת נוהג נפסד מבחינה מוסרית ודתית. היא מדכאת את הנשים, שמעמדן פוּחת, ואת הגברים שנותרו ללא שידוך. והעוולה הזאת היא יותר מעדות על אי־שוויון כלכלי עתיק. היא נבעה ממנו. היא התוצאה של אי־שוויון. לא בטוח שדווקא היא תחזור היכן שהאי־שוויון נפער כיום. אבל היא מעידה שהחזקים, אם רק יוכלו, לא יותירו דבר לחלשים מהם. זו לא סברה פילוסופית או עמדה פוליטית. זה בגנים שלנו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x