$
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

דוגמניות באמת צדות מיליונרים?

ואיזה עוד מיתוס על זוגיות הגיעה העת להפריך

שיזף רפאלי 06:3306.11.14

המושג "Trophy Wife", "אשה לראווה" לפי התרגום המוצלח לשמו של סיטקום אמריקאי חדש, כנראה נולד בימים עברו, בסיפורים על נשותיהם היפות של לוחמים מובסים, שחולקו כמו שלל בין לוחמי הצבא הכובש. בדורנו זהו מונח ציני שרומז ששידוך בין אשה צעירה ויפה לגבר לאו דווקא צעיר או יפה בוודאי מתודלק בכספו של הבעל, ושכנראה לזכות האשה עומדים בעיקר שקר החן והבל היופי, ולא אינטליגנציה או איכויות אחרות. מי שצפה בריאליטי הישראלי "מעושרות" בוודאי צקצק בלשונו מול חשודה או שתיים.

 

לתופעת נשות הראווה יש הסבר שנשמע הגיוני. קיימים לפחות שני הסברים סותרים להחלטה של שני בני אדם להפוך לזוג. האחד הוא פסיכולוגי: אנחנו בוחרים במי שדומים לנו. אדם יפה ומצליח יימשך לבני דמותו, וכך גם אדם יפה ולא־מצליח. מוצא מין את מינו. ההסבר השני, הסבר יותר מפולפל וקר, הוא כלכלי: זוגיות היא עסקת חליפין. הפיתוי, החיזור וההתמסדות הם משא ומתן. כל אחד מביא לשולחן את יתרונותיו, ובוחר במי שיכול להשלים אותם. אדם לא זוהר יחפש את מי שיוסיף לו זוהר, אדם לא עשיר יחפש את מי שיבטיח לו נוחות וחירות. ואם כל צד מביא את מה שהשני זקוק לו, יש עתיד לקשר. ניגודים נמשכים. להסבר הזה מתאימה התווית של "נשות ראווה".

  

הילארי רודה על המסלול הילארי רודה על המסלול צילום: שאטרסטוק

 

האומנם? האם התופעה הכל כך מוכרת הזאת אכן קיימת? כשבודקים את העובדות נתקלים בספק גדול. לפי ניתוח סטטיסטי נרחב שערכה הסוציולוגית מאוניברסיטאות סטנפורד ונוטרדם אליזבת מקלינטוק, למעט כמה מקרים אנקדוטליים, "נשות ראווה" הן אגדה אורבנית, והרעיון של ניגודים נמשכים וזוגיות כעסקה כלכלית צינית הוא מיתוס.

 

מקלינטוק סקרה נתונים על 1,507 זוגות וגילתה בהם דפוס חוזר של נישואים בין אנשים דומים - בהכנסה, במעמד ובמידת האטרקטיביות. כן, עושר נתפס לפי סקרים כתכונה מושכת ויכול לפצות על מראה חיצוני, אבל הדימוי של דוגמנית רפת שכל שתלויה על זרועו של דג שמן ותפוח ארנק כמעט לא מופיע בנתונים.

 

כן, ישנו דונלד טראמפ, והיו מי שהרימו גבה כשבר רפאלי היתה בזוגיות עם המיליארדר טדי שגיא או לנוכח הזוגיות של מירי בוהדנה ובבו קובו. אבל לאלה מקלינטוק מציעה הסבר פשוט: ראשית, אנחנו מבחינים במקרים הנדירים האלה וזוכרים אותם. זיווגים של אשה יפה וגבר עשיר זוכים לחשיפת יתר בעיתונים, ליותר קשקוש לשונות רכלניות, והם מסתדרים היטב עם המיתוס. לאינספור קשרי הנישואים שאינם מתאימים למיתוס אנחנו פשוט לא מקדישים תשומת לב. שנית, נשים עשירות מלכתחילה נוטות להיראות טוב יותר: יש להן יותר משאבים לטיפוח עצמי, תזונה ובריאות. שלישית - נשים בכלל משקיעות בממוצע במראה החיצוני שלהן יותר מכפי שעושים גברים. בסקרים עולה שרוב האוכלוסייה, גם גברים וגם נשים, סוברים שלרוב האשה היא היפה יותר מבין בני הזוג. זה המצב הטבעי. כך שאם במקרה הגבר עשיר זו לא בהכרח אנומליה שצריך למצוא לה הסבר.

 

ולבסוף - לפעמים אנשים כאלה מתאהבים זה בזה. ומבין השידוכים שנראים כמו סיפורים של "אשה לראווה", אלה שבהם לא היו די נקודות דמיון בין בני הזוג לא האריכו ימים. ההסבר הכלכלי לא מספיק לביסוס קשר. וכן - זה קורה, ומצטלם, ונחרת בתודעה. אבל זה נדיר בהרבה ממה שמקובל להניח.

 

נראה שהדמיון הוא בכל זאת המשתנה החשוב יותר בנוסחת המשיכה. גברים לא קונים יופי ונשים לא צדות כסף. כולנו פשוט מחפשים קרבה, התאמה, ידידות וקצת יופי. וזה מנחם. לפחות את הלא־מיליונרים והלא־דוגמניות שבינינו.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x