$
משפט

פרסום ראשון

שמונה שנים אחרי הקריסה: איש הכספים בחפציבה יורשע בסיוע לגניבה

עדיה בן משה, שהיה אחראי על ההיבט הפיננסי של חלק מהפרויקטים ועל ההתנהלות מול הבנקים המממנים אותם, חתם על הסדר טיעון שיובא ביום שלישי לאישור בית המשפט. הפרקליטות תדרוש לגזור עליו 10 חודשי מאסר. בעל השליטה בחברה, בועז יונה, השתחרר מהכלא לפני חצי שנה לאחר 4.5 שנות מאסר

תומר גנון וזוהר שחר לוי 23:4529.08.13

שמונה שנים לאחר קריסת קבוצת חפציבה: איש הכספים, עדיה בן משה, יודה ויורשע במסגרת הסדר טיעון בסיוע לגניבה ורישום כוזב במסמכי תאגיד. על פי ההסדר, שיובא לאישור בית המשפט ביום שלישי, הפרקליטות תדרוש לגזור עליו עשרה חודשי מאסר וקנס כספי. בן משה, על פי כתב האישום המתוקן, שימש כאיש כספים מאמצע שנת 2004 ועד אוגוסט 2007. במסגרת תפקידו היה אחראי על ההיבט הפיננסי של חלק מהפרויקטים, בעיקר בכל הקשור להתנהלות מול הבנקים המממנים אותם. בנוסף, כיהן בן משה כדירקטור בחברה הבת חופים למשך כשנה.

 

הדמות המרכזית בפרשה, מנכ"ל קבוצת חפציבה ומבעלי השליטה בה בועז יונה, שהורשע בשורה של עבירות גניבה, מרמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים בתאגיד שהובילו לקריסה, השתחרר בחודש מרץ מהכלא לאחר שריצה 4.5 שנות מאסר. אלא שהפרשה, לפחות מבחינת רשויות האכיפה, עדיין רחוקה מלהסתיים. בימים אלה ממשיך להתנהל משפטם של 6 בעלי תפקידים בכירים בקבוצה, שחלקם שימשו גם כדירקטורים בחברות הקבוצה.

 

אתר בנייה של חפציבה (ארכיון) אתר בנייה של חפציבה (ארכיון) צילום: אלעד גרשגורן

 

כתב האישום מתאר תוכנית שלה היו שותפים לשליחת יד בכספי רוכשי הדירות, לקבלת חלק מהכספים במרמה, להפקדת כ-300 מיליון שקל בחשבונות שאינם חשבונות הליווי של הפרויקטים שבנתה חפציבה, להסתרת גניבות כספים ולהפקת דו"חות כוזבים לבנקים. העבירות שמייחס כתב האישום שהוגש בספטמבר 2011 לחלק מהבכירים הן חמורות: גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות על חוק המכר.

 

"לא הופקדו מלוא הכספים שהתקבלו מהדיירים"

 

"בועז היה בעל הבית והמנכ"ל והוא היה מעורב בכל פרט הכי קטן בחברה", סיפר בן משה בחקירתו ברשות ניירות ערך, שתמליליה הגיעו לידי "כלכליסט". "מתחתיו היה פרדי אגלמיל שעזב בתחילת 2007. לי אמרו שהוא המשנה למנכ"ל. הוא היה מתחת לבועז. אבל כנראה שהוא לא רצה שזה יהיה פורמלי, כי כשהייתי צריך להעביר לבנקים מבנה של בעלי תפקידים בקבוצה והייתי רושם אותו מתחת לבועז הוא מחק את שמו. אבל סמכויות בפועל היו לו. בכל הפגישות עם הבנקים הוא היה. אנחנו לא היינו הולכים. רק הוא ובועז. כשהיה צריך לעשות משהו הוא ידע להתקשר וללחוץ. לדעתי כל מה שבועז טיפל הוא טיפל. זה היה בעיקר בכספים. כמעט כל יום הם דיברו אחד עם השני שעות".

 

בועז יונה. ריצה 4.5 שנות מאסר בועז יונה. ריצה 4.5 שנות מאסר צילום: אוראל כהן

 

"לפי מה שאני יודע לחשבון הליווי לא הופקדו מלוא הכספים שהתקבלו מהדיירים", אמר בן משה כשנשאל על הפקדות הכספים בחפציבה. "בגלל העובדה הזאת הייתי חייב, גם על פי הנחיות שקיבלתי וגם על פי רוח הדברים כפי שהורו לי בפעם הראשונה, לדווח למפקח מטעם הבנק על הכנסות לפי מה שנכנס בפועל לחשבון הליווי, ולא על פי מה שנכנס באמת בפרויקט. בזמנו כשעבדתי בבנק טפחות, שנת 98', תפסו את חפציבה על אותו דבר. הם גילו את זה כי מישהו מהבנק סייר בפרויקט וראה עציצים במרפסות ומכך הבין שהכל מכור ומאוכלס, בעוד שחפציבה דיווחו שלא הכל מכור, וקיימת יתרה לקבל מהדיירים".

 

"הכל התנקז לחדר של זאב"

 

בן משה תיאר בחקירתו גם את מעורבות לכאורה של נאשם אחר, סמנכ"ל הכספים בחפציבה, זאב טננבאום. הוא תיאר כיצד הנחה אותו לכאורה לתת מצגי שווא לבנקים לגבי הכספים שקיבלה חפציבה מהרוכשים. "כשהתחלתי לעבוד שם, אחרי בערך חודשים שלושה, בא אלי זאב ואמר לי שהוא רוצה שאני אטפל בפרויקט בכפר יונה. ואז הוא הראה לי שבעצם צריך לדווח לבנק רק על תקבולים שנכנסים לחשבון הפרויקט".

 

חוקר: מי קבע איזה כסף יכנס ואיזה לא?

 

בן משה: "אני יודע שכל מה שהגיע התנקז לחדר של זאב".

 

חוקר: הדיירים נכנסו אליו?

 

בן משה: לא. הדיירים הגיעו למחלקת גבייה או מכירות. אם הם היו נותנים צ'קים זה עבר למנהלי המחלקות ומשם לזאב. משכנתאות או העברות בנקאיות היו בטיפול מחלקת הגבייה".

 

חוקר: מה אמרו להם לרשום על הצ'ק או לאן לרשום את העברה?

 

בן משה: "לא יודע מידיעה אישית אבל רוח הדברים ידועה".

 

חוקר: מי יודע?

 

בן משה: "במחלקות. אני מניח שזה נעשה בתיאום עם זאב. כל מה שקשור לכסף אני לא יודע. זה זאב. כל מה שאני יודע זה שבסוף כל חודש לכל פרוייקט הייתי רואה בנתונים שיש פערים בין מה שהופקד לחשבון הליווי למה שהתקבל בסך הכל בפרויקט, והייתי צריך להכין דו"ח על סמך הנתונים".

 

בן משה סיפר גם על המשבר שהשיטה יצרה מול הבנקים ועל מעורבותו של אלגמיל בטיפול בו. "פרדי, בתקופה שהוא עבד בחברה, היה הסמכות העליונה בכל מה שנוגע בטיפול בבנקים. אני יודע שבמשבר עם בנק מזרחי שנבע מאי הפקדת תקבולים בחשבון הפרויקט הוא היה במו"מ עם הבנק על פתרון".

 

הפגנת נפגעי חפציבה ב-2008 הפגנת נפגעי חפציבה ב-2008 צילום: אוראל כהן

 

חוקר: פרדי בחקירתו הכחיש כל מודעות לכך שחפציבה לא הפקידה תקבולים לחשבון הפרויקט.

 

בן משה: "(הנחקר מגחך) מה אתה רוצה שאני אגיד לך. זה לא נכון".

 

חוקר: ידעת על משיכות הכספים של בועז יונה מהחברות הציבוריות?

 

בן משה: "לא ידוע לי הרבה. ידוע לי שמועות. שמעתי שמשתמשים בכסף של הציבוריות בחברות הפרטיות".

 

חוקר: מי זה משתמשים?

 

בן משה: "בועז וזאב".

 

חוקר: מה זה שמועות?

 

בן משה: "מילה פה, מילה שם שמישהו זורק. תובנות. פעם דיברתי עם בועז במסגרת שיחה כללית. הוא אמר שהוא יסדר הכל, את החורים בפרויקטים".

 

חוקר: למה משיכת כספים מחברות ציבוריות זה לא בסדר?

 

בן משה: "כי זה כסף שצריך לשמש לפרויקטים בלבד".

 

חוקר: היית דירקטור בחברה ציבורית, מה עשית כדי למנוע את משיכת הכספים של בועז מחשבונות החברה ולהגן על בעלי האג"ח?

 

בן משה: "לא ידעתי בוודאות שהוא מושך. זה במסגרת השמועות. בועז הבטיח שהוא פותר את הבעיה. זה כל מה שעשיתי. כשהבנתי שהוא לא יפתור כבר את הבעיה, לא ראיתי ברירה אחרת אלא לקום ולהתפטר".

 

פרדי אלגמיל, המיוצג על ידי עו"ד צבי קלנג, הכחיש את המיוחס לו במענה לכתב האישום. בחקירותיו ברשות טען שהוא היה ספק ונותן שירותים לקבוצת חפציבה. "אני עצמי נפגעתי מחפציבה והיא חייבת לי ולחברות שלי כמיליון וחצי שקל. השירותים שנתתי כללו גיוס אשראים מבנקים טיפול בעסקאות".

 

זאב טננבאום, המיוצג על ידי עו"ד משה ישראל, הכחיש את המיוחס לו במענה לכתב האישום. את עדיה בן משה, מייצגים עוה"ד דרור מתתיהו ושמעון דולן. את המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה מייצג עו"ד סטיב בוארון.

 

זאב טננבאום, המיוצג על ידי עו"ד משה ישראל, טען במענה לכתב האישום כי "כולו מבוסס על ההנחה השגויה ולפיה מעשיו של מר טננבאום הם שהביאו את החברה לקריסה. לאמתו של דבר מאז ומעולם הייתה קבוצת חפציבה בקשיי נזילות (...) במשך עשרות שנים הפתרון לבעיה היה באמצעות שימוש בכספי הפרויקטים. כסף שנכנס מפרויקט אחד שימש פרויקט אחר וחוזר חלילה. טננבאום בתאם להוראותיו של בועז יונה. הוא עשה מה שעשה מבלי שהייתה לו אפשרות לנהוג אחרת. הלכה למעשה החברה התנהלה באופן המתואר בכתב האישום מזה עשרות שנים, הוכיחה לו כי דרך דרך זו, הגם שאינה דרך המלך ואינה הדרך הראויה ביותר לניהול חברה, הינה דרך חוקית ונחה דעתו כי המקובל בחברה אינה מהווה עבירה פלילית".

 

כך עבדה השיטה (על פי כתב האישום)

 

שלב א'

 

עובדים במחלקת השיווק והכספים מנחים את הרוכשים:

 

1. תשלום בצ'קים: להשאיר את שורת המוטב ריקה. על הצ'קים הודפסה חותמת של חפציבה הציבורית.

 

תשלום במזומן: להפקיד את הכספים ישירות לחשבונות חפציבה שאינם חשבונות הלווי של הפרויקטים.

 

המטרה: הפקדה של הכסף בחשבונות של החברות הציבוריות מקבוצת חפציבה, במקום בחשבונות הליווי של הפרויקטים, כדי שיהיה ניתן למשוך את הכסף לחברות הפרטיות

 

שלב ב'

 

מצגים מול הבנקים שבהם התנהלו החשבונות של הפרויקטים:

 

1. השיטה: לקראת סוף רבעון, החברות הפרטיות של בועז יונה לוקחות הלוואות מבנקים ומפקידות את הכספים בחשבונות החברות הציבוריות. בתמורה להלוואה החברה הציבורית סוגרת את הכספים בפיקדון ומשעבדת אותם לבנק המלווה.

 

המטרה: איפוס זמני של חשבונות החברות הציבוריות על מנת לא לעורר את חשד רואי החשבון.

 

2. השיטה: דיווח חלקי לבנקים שליוו את הפרויקטים על כספי רוכשי הדירות שקיבלה החברה.

 

המטרה: שימוש בכספי רוכשי הדירות למטרות שאינן מימון הפרויקט.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x