עידן המים

מדובר בסימפטום של התפכחות שעובר ענף הקלינטק בכללותו בשנה האחרונה, ובעיקר מדובר באכזבה מתחום הסולאר, שריכז בשנים האחרונות את רוב ההשקעות הגדולות בענף.

האכזבה של משקיעי הקלינטק נובעת במידה רבה מכך שהטכנולוגיות פונות לשווקים שמרניים, חלקן תלויות בסובסידיות, וכן שהמו"פ הממושך שנדרש לטכנולוגיות סביבה אינו מתאים בהכרח לאורך הנשימה של קרנות ההון סיכון. לכן השוק ניצב בשנה האחרונה לפני הערכה מחודשת לגבי המודלים הכלכליים המתאימים לתחום.

האכזבה אינה גורפת, שכן יש תחומי קלינטק שדווקא מתעוררים לאחרונה, כמו תחום המים שמתחיל לרכז השקעות ועסקאות לאחר שקודם לכן המשקיעים ישבו על הגדר. על פי חברת המחקר והייעוץ האמריקאית Lux Research, הושקעו בתחום המים בחמש השנים האחרונות 3.1 מיליארד דולר ברחבי העולם, ו-2012 נחשבת כשנת מהפך בנושא ההשקעות במים.

הגעה לשלב של בשלות בתחום המים השמרני אינה פשוטה, ואף מדובר בתהליך ממושך. זו  הסיבה לכך שרוב קרנות ההון סיכון נזהרות מהשקעות כאלו, ושמיזמי מים מעטים בלבד הציגו עד כה אקזיטים משמעותיים. מי שנכנסו בשנים האחרונות לתחום ובהיקפים משמעותיים הם הגופים האסטרטגיים הגדולים, שמחפשים טכנולוגיות שייעלו את הפעילות שלהם וישכללו את סלי המוצרים שלהם. הם אלה שמרכזים את עיקר הפעילות בתחום, לעיתים גם באמצעות זרועות ההון סיכון שלהם.

מהלך זה החל ב-2004 בהובלת GE וסימנס. ב-2008 הצטרפה יבמ וב-2010 הצטרפה יצרנית הטלוויזיה הקוריאנית LG. קרנות ההון סיכון התאגידיות השקיעו בין היתר בשלושה במיזמי מים ישראליים: GE השקיעה ב-EmEfCy מקיסריה, ABB השקיעה בטקדו מיהוד, והקונצרן התעשייתי ההודי Triveni השקיע באקוויז מהרצליה.

מתקן התפלת מים צילום: shutterstock

שוק של חצי טריליון דולר

העובדה ששוק המים הוא החמישי בגודלו בעולם - חצי טריליון דולר בשנה (כולל ציוד ומתקני התפלה ותשתיות) - אינה זרה כאמור לתעשיית ההון סיכון, וכלל, לא ניתן לטעון להיעדר מוחלט של פעילות הון סיכון בשוק המים והקלינטק, אלא למיעוטן היחסי של קרנות המתמקדות בקלינטק, ולעתים במים בלבד.

גם המגזר הממשלתי העולמי אינו אדיש להשקעות במים, וכך בסינגפור תחום המים הוא אחד משלושת תחומי ההשקעה

הטכנולוגיים הגדולים, ופעילות ערה בנושא קיימת גם בקנדה, אנגליה, והולנד, שם הממשלות מקימות מרכזי חדשנות עולמיים במים.

בתוך המארג הזה, שרובו השקעות אסטרטגיות ופרייבט אקוויטי, ישראל היא כתובת מתבקשת לאיתור טכנולוגיות חדשניות ויעילות, שכן מאז היווסדה הפגינה המדינה מובילות ומצוינות טכנולוגית בתחום המים. לכן כדאי למיזמי מים ישראלים לכוון את עיקר מאמציהם לעבר שיתופי פעולה עם גופים אסטרטגיים ועם קרנות הון סיכון תאגידיות. שיתופי הפעולה יוכלו לסייע להתפתחותן של חברות הסטארט-אפ, הם מאפשרים להבין את חסמי השוק עוד בשלב הפיתוח, ולהימנע מכך שהמציאות תטפח על פני החברות בשלב השקת המוצר.

הכותב הוא מנכ"ל חממת כנרות ונצ'רס הישראלית