"האקונומיסט": גני הילדים בישראל מהגרועים ב־OECD

גני הילדים בישראל נמצאים במקום ה־23 בדירוג הכולל 45 מדינות, חלקן ב־OECD וחלקן שווקים מתפתחים מובילים. כך עולה מדו"ח שחובר על ידי יחידת המחקר של "האקונומיסט" (EIU), בהזמנת ארגון הצדקה Lien מסינגפור. המסמך, שכותרתו "להתחיל נכון", מתייחס לחינוך בגילי 3–6. הדו"ח בדק את גני הילדים ב־45 מדינות, ונעשה לפי ארבעה מרכיבים שהוענקו להם משקלים שונים: זמינות החינוך לגיל הרך במדינה (25%), היכולת הכספית של ההורים לרשום את ילדיהם לגנים (25%), איכות החינוך (45%), ופרמטרים ספציפיים לכל מדינה כמו שוויון מגדרי וידיעת קרוא וכתוב (5%). הנתונים נאספו בין דצמבר 2011 למרץ 2012. הנתונים של ישראל, לפיכך, אינם כוללים את ההחלטה ליישום חוק חינוך חינם מגיל 3, לפי המלצות ועדת טרכטנברג.

ישראל הגיעה למקום ה־23 מתוך 45 המדינות בדירוג, עם ניקוד של 61 מתוך 100. אולם מתוך מדינות ה־OECD, ישראל נמצאת בשליש התחתון של הדירוג כשמתחתיה טורקיה, מקסיקו, פולין, אוסטרליה, יוון, קנדה וארצות הברית.

ציון נכשל לישראל בדירוג גני ילדים ב-2012 (תמונת ארכיון) צילום: גיא אסיאג

"הזדמנות מוחמצת"

"האקונומיסט" מציין שלמרות החשיבות הגבוהה של חינוך בגילים האלה, דווקא בתקופה זו, שבה הכלכלה מתבססת יותר ויותר על הון אנושי, ממשלות נוטות להעניק עדיפות נמוכה לגני ילדים. לדבריה, מדובר בהזדמנות מוחמצת, כיוון שגני ילדים טובים יכולים לעזור לילדים לקבל התחלה טובה בחיים, בעיקר לכאלה המגיעים ממשקי בית ממעמד סוציו־אקונומי נמוך.

לפי המסמך, למדינות שנמצאות בדירוג גבוה בסקר ישנם המאפיינים הבאים: אסטרטגיה נרחבת לחינוך בגיל הגן ועיגון הזכות לחינוך זה בחוק, חינוך חובה מגיל 5 ושיעור רישום גבוה לגני ילדים בני 3 עד 5, סובסידיות לחינוך למשפחות מעוטות יכולת, מחירים סבירים במערכות חינוך שבהן יש גנים פרטיים, רף גבוה לקבלת עובדים לגני הילדים, שכר הולם ויחס נמוך בין גננות לילדים, תוכנית לימודים מוגדרת, סטנדרטים ברורים של בריאות ובטיחות, מעורבות של ההורים והזנה ראויה של הילדים גם לפני הגעתם לגן.

לצפייה בדירוג הילדים של אקונומיסט - לחץ כאן

פרופ' מרים (מיקי) רוזנטל, מומחית לחינוך בגיל הרך, מסבירה כי מספר הילדים בכיתה חשוב לא פחות מהיחס המספרי שאליו התייחסו עורכי המחקר. "נוצרות חברויות מאוד יפות כאשר הם עד שמונה ילדים בקבוצה", אומרת רוזנטל, "אך בקבוצות גדולות יותר הם אינם מצליחים ליצור קשרים חברתיים".

העתיד שאחרי טרכטנברג

גם אם במדד האיכות ישראל תתקשה לטפס, במדד הזמינות יכולה ישראל לזנק למעלה. זאת אם בעוד חמש שנים ייושם חוק חינוך חינם לגיל 3 במלואו. מדד הזמינות מורכב מארבעה מרכיבים: שיעור הנרשמים בגיל 5 לגני ילדים, שיעור הנרשמים בגילי 3–5 לגן הילדים מתוך כל קבוצת גיל, אסטרטגיה ברורה של הממשלה בתחום החינוך לגיל הרך ואכיפת החוק בנושא. היום הציון של ישראל במדד זה הוא 64.6. יישום חוק חינוך חינם מעלה אותה לפחות לציון 91.1, מה שיציב אותה במקום השביעי במדד הזמינות. הדבר מוסיף לה 6.6 נקודות בציון הכללי, ויקפיץ אותה למקום ה־18 הכללי ואף למקום ה־14, אם שיעור הנרשמים בני 3–5 יתקרב ל־100%.