משרד האוצר: עלות חוק "שוטף פלוס 30" למערכת הבריאות - 2 מיליארד שקל

רפרנט בריאות באגף התקציבים באוצר, אורן גבע, טוען כי החלת חוק מוסר תשלומים על מערכת הבריאות תעלה שני מיליארד שקל. גבע אמר את הדברים בישיבת ועדת הכלכלה שדנה בהחלת החוק על מערכת הבריאות. ויכוח התפתח בינו לבין שר הבריאות יעקב ליצמן מיהדות התורה שמעריך את העלות בכמה מאות מיליוני שקלים בלבד. חברי הוועדה מתחו ביקורת קשה על משרד הבריאות שמתחמק מהחלת החוק. שר הבריאות יעקב ליצמן התחייב שיעביר לוועדה מתווה ליישום החוק בתוך שלושה שבועות.

ועדת הכלכלה התכנסה כדי לדון בהחלת חוק מוסר התשלומים לספקים, שאושר בוועדה לפני כחצי שנה על מערכת הבריאות. החוק קבע שהמגזר הציבורי ישלם לספקים על פי העיקרון של שוטף פלוס 30 יום. מערכת הבריאות שבה נהוגים זמני תשלום ארוכים פי כמה, אך חויבה להעביר לוועדה מתווה ליישום החוק תוך 3 חודשים.

יו"ר הועדה ח"כ איתן כבל מהמחנה הציוני אמר ש"מערכת הבריאות לא עמדה בהתחייבותה. הלכנו לקראתה ולצערי לא רק שהיא לא עמדה בזה היא אפילו לא טרחה להודיע והתייחסה אלינו כאל מטרד".

שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, אמר כי כדי לעמוד בחוק המשרד יידרש תקציב חד פעמי של כמה מאות מיליוני שקלים, אך התחייב כי "בתוך 3 שבועות אביא מתווה לוועדה לאחר דיון עם אנשי האוצר ומשרד הבריאות".

רפרנט בריאות באגף התקציבים באוצר, אורן גבע, טען כי כדי לעמוד בחוק תידרש תוספת תקציב חד פעמית גדולה בהרבה של שני מיליארד שקל.

ליצמן שב והעריך שמדובר בסכום נמוך יותר. "אני לא מבין מה הבעיה אם קופות החולים מקבלות תשלומים ארבע פעמים בחודש? אם אני אעביר להם תשלומים רק פעם בחודש גם לי יהיה סבסוד לדברים אחרים".

ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה ציין שוויכוח דומה היה בין משרד הפנים לרשויות המקומיות ובסוף כפו על הצדדים להיות חלק מהחוק. ח"כ אילת נחמיאס ורבין מהמחנה הציוני אמרה כי צריך לבחון האם לחייב את קופות החולים להגיע להסדרי תשלומים מול בתי החולים.

נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, רועי כהן, אמר כי במערכת הבריאות מגיעים גם ל-180 ואפילו 230 ימי אשראי. "עם כל הכבוד למצוקה הכספית של המערכת צריך להביא מזור לאותם עסקים קטנים ולא יכול להיות שלא משלמים להם בזמן. מערכת הבריאות אחראית ל-30% מהתשלומים לספקים בישראל וחייבים תוכנית לשילובה בחוק שוטף פלוס 30".

מיכאל שפיר, יבואן ציוד רפואי, טען שהעסקים הקטנים הפכו לבנק של המדינה, ואמר ש"במערכת הבריאות אומרים שנקבל את הכסף שוטף פלוס בעזרת השם'".

ליצמן. מעריך כי החלת החוק תעלה כמה מיליוני שקלים - ולא 2 מיליארד שקל צילום: אלכס קולומויסקי

גזבר בית החולים הדסה, מיכאל גולדברגר, טען כי בית החולים מקבל תשלום מהקופות שוטף פלוס 60 ולכן לא יכול לעמוד בתשלום שוטף פלוס 30. סמנכ"לית הכספים של בית החולים שיבא, נועה פרסטר, הוסיפה כי למרות שלשיבא יש הסכמים עם כל קופות החולים יש עדיין חוב של 220 מיליון שקל שהקופות חייבות לשיבא יותר מ-60 יום. "כשהם משלמים הם לא משלמים 100% מהחשבון וככה נשארת יתרת חוב", הסבירה.

נציג קופת חולים מכבי, עידו הדרי, אמר כי הקופה יכולה לעמוד בכל מה שהוועדה תחליט, אך זה תלוי במקדמות מהמדינה שנבנו על מערכת שוטף פלוס 60. "אם יחליטו להקדים את המקדמות מבחינתנו זה בסדר", אמר. מנהלת מחלקת כלכלה בקופת חולים לאומית, אתי כהן הדר, אמרה גם היא: "מבחינתנו אפשר לעמוד בחוק אבל זה כרוך במקדמה רצינית מאוד של מאות מיליוני שקלים". היא טענה שהכספים שמקבלים היום בקושי מספיקים לעמוד בתנאי התשלום הקיימים.