• תפריט
בארץ

בלעדי לכלכליסט

ישראל לטיסנקרופ: מפעל בארץ ונוותר על רכש גומלין

המשא ומתן הבלתי נגמר עם יצרנית הצוללות הגרמנית, שמסרבת לבצע רכש גומלין שלו היא מחויבת בהיקף של 187 מיליון יורו, מקבל תפנית חדשה: המדינה מציעה לחברה להמיר את ההתחייבות לרכש בהקמת מפעל חדש בפריפריה

אדריאן פילוט 06:4520.11.17

משרדי האוצר, הכלכלה והביטחון מציעים לתאגיד הגרמני טיסנקרופ להמיר את התחייבותו לרכש גומלין בהקמת מפעל בישראל - כך נודע ל"כלכליסט". לפי החלופה, שאותה הציגו החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו, הרשות לשיתוף פעולה תעשייתית במשרד הכלכלה (הרשפ''ת) ונציגי משרד הביטחון, תאגיד הענק יכול להקים את המפעל רק בפריפריה.

 

 

 

העסקאות שבהן מכרה טיסנקרופ צוללות וספינות לישראל כללו סעיפי רכש גומלין, המחייבים את החברה הגרמנית לבצע רכישות מגורמים ישראלים בהיקף של 531 מיליון יורו. טיסנקרופ מילאה רק חלק מהתחייבותה ונכון להיום היא עדיין חייבת לבצע רכש גומלין של כ־187 מיליון יורו.

 

נתניהו על הצוללת אח"י רהב שייצרה טיסנקרופ נתניהו על הצוללת אח"י רהב שייצרה טיסנקרופ צילום: אלעד גרשגורן

 

 

בחודש מאי האחרון שלחה הרשפ"ת מכתב לטיסנקרופ שבו דרשה כי תודיע כיצד היא מתכוונת לבצע רכש גומלין - אחרת תוכנס ל"רשימה השחורה". המשמעות המעשית של הכניסה לרשימה השחורה היא כי טיסנקרופ לא תוכל להתקשר או לבצע עסקאות עם מוסדות ציבוריים או ממשלתיים בישראל למשך חמש שנים.

 

בחודשים האחרונים - ובעקבות אותו איום - מתנהל הליך שימוע בין ממשלת ישראל לבין טיסנקרופ, שבו החברה נדרשת להסביר מדוע היא מפרה את התחייבותה. בסוף חודש יולי האחרון נערך מפגש שימוע במשרד הכלכלה בירושלים, בהשתתפות בכירים מטיסנקרופ ובהם רולף וירץ, מנכ"ל החברה־הבת TKMS המייצרת צוללות וספינות. מאז אותו מפגש מתנהל בין הצדדים דיאלוג מתוח, בניסיון להגיע לפתרון הסכסוך.

 

 

 

וירץ ושאר המשלחת אף ערכו סיורים על מנת לבדוק אפשרויות לבצע רכש גומלין.

 

בנוסף, משרד הביטחון מסר אז כי "מינהל הרכש במשרד הביטחון מסייע בשבועות האחרונים לרשפ"ת ולחברת טיסנקרופ באיתור פרויקטים לצורך מימוש חובותיה של החברה לרכש גומלין משמעותי בישראל".

 

כאמור, המקור להתחייבויות רכש הגומלין של החברה הוא בעסקאות בעלות משמעות אסטרטגית עצומה שנחתמו בינה לבין ממשלת ישראל בשנתיים האחרונות. אחת מהן היא עסקה לרכישת שלוש צוללות מסוג דולפין בעלות שנאמדת ב־1.2 מיליארד יורו. בעסקה השנייה רכשה ישראל ארבע ספינות מגן מסוג סער 6 לאבטחת אסדות גז, ב־430 מיליון יורו.

 

יעלון, שר האוצר בעת החתימה על ההסכם. פעל לטובת טיסנקרופ יעלון, שר האוצר בעת החתימה על ההסכם. פעל לטובת טיסנקרופ צילום: תומריקו

 

 

השקעה ארוכת טווח

 

שתי העסקאות עדיין לא הושלמו. חלק מהצוללות והספינות צפויות להגיע לישראל בשנים הקרובות. אם החשכ"ל והרשפ"ת יתחילו בהליך שמסכן את השלמתן, המשך מערכת היחסים מול טיסנקרופ צפויה לעלות לדרגים גבוהים יותר. חלק מהמימון לעסקאות הגיע מממשלת גרמניה, ולכן הדבר יחייב את התערבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר החוץ.

 

ההחלטה הסופית על עתיד מערכת היחסים של ישראל עם טיסנקרופ צריכה להתקבל ברשפ"ת, בהסכמת החשב הכללי במשרד האוצר חזקיהו ובהתייעצות עם שר הביטחון אביגדור ליברמן. ל"כלכליסט" נודע כי חזקיהו ואיגר קיימו כמה פגישות בנידון, שבסופן הוחלט לאפשר לטיסנקרופ להמיר את רכש הגומלין בהקמת מפעל.

יש כמה יתרונות עבור מדינת ישראל בחלופה החדשה: רכש גומלין הוא מהלך חד־פעמי, אך הקמת מפעל כרוכה בהשקעה ארוכת טווח. השקעה שכזו גם תאפשר לטיסנקרופ לעמוד בהתחייבויותיה וגם תחייב אותה לגייס עובדים, שלפחות חלקם יהיו ישראלים.

 

בנוסף, הקמת מפעל כזה יכול להיות בעל חשיבות אסטרטגית למשק הישראלי. בשנים האחרונות, ההשקעות הזרות הישירות נמצאות בדעיכה. בכירים באוצר אף מסרו ל"כלכליסט" כי מבדיקה שערכו עולה שבניכוי ההשקעות של אינטל בישראל, שיעור ההשקעות הזרות הפיזיות במשק הוא שלילי.

 

השקעות ישירות זרות תורמות באופן ישיר לצמיחה כלכלית איכותית, שכן הן מזרימות הון ומגדילות את ההכנסות ממסים עבור המדינה המארחת. מדינות מארחות מנסות לעתים קרובות לנתב השקעות זרות ישירות לתשתיות חדשות. לפי הספרות הכלכלית המקצועית, להשקעות ישירות מסוג זה מיוחסת גם תרומה נוספת: עלייה ביעילות ובפריון במדינה המארחת.

 

נציגי החברה שהגיעו לשימוע במשרד הכלכלה נציגי החברה שהגיעו לשימוע במשרד הכלכלה צילום: יואב דודקביץ

 

 

בנוסף, השקעות זרות יכולות לתרום להעברת מיומנויות, באמצעות הכשרה ויצירת מקומות עבודה, זמינות טכנולוגית מתקדמת יותר לשוק המקומי וגישה למשאבי מחקר ופיתוח זרים.

 

עם זאת, יש לציין כי האפשרות של הקמת מפעל דוחה שוב את מימוש ההתחייבות של טיסנקרופ. משך הדחייה תלוי בלוחות הזמנים שיסוכמו בין הצדדים, ככל שהמו"מ על הקמת המפעל יתקדם.

 

בעבר, טיסנקרופ טענה כי לא ביצעה רכש גומלין בישראל משום שלא מצאה מוצרים מתאימים לכך. טענה זו הרגיזה לא מעט גורמים בישראל. טיסנקרופ, שלה מחזור שנתי של יותר מ־40 מיליארד יורו - כ־44 מיליארד דולר - פועלת ב־45 תחומים שונים. בין היתר, היא אחת מעשר חברות הפלדה הגדולות בעולם והיא עוסקת גם במעליות, כלי רכב, כלי שיט, מדרגות נעות, מנופים, פלדה, כימקלים, מינרלים ושירותי תשתיות. החברה יכולה לבצע רכש גומלין בישראל בכל אחד מהתחומים האלה ובתחומים רבים נוספים, כך שהדבר אינו אמור להוות בעיה בכלל. בנוסף לכך, אחת החטיבות של טיסנקרופ מתמחה בהקמת מפעלים חדשים מאפס ברחבי העולם.

 

ללמוד מהאמריקאים

 

לשם השוואה, חברת לוקהיד מרטין האמריקאית — שצפויה לספק לצה"ל יותר מ־30 מטוסים במהלך השנים הקרובות — ביצעה עד אמצע אוגוסט 2016 רכש גומלין מחברות ישראליות בהיקף של כ־3.8 מיליארד שקל - כ־993 מיליון דולר. זאת עוד לפני שהמטוס הראשון שנקנה מהחברה נחת בארץ. ללוקהיד מרטין מחזור פעילות דומה לשל טיסנקרופ — 46 מיליארד דולר בשנה.

 

במשרד הביטחון ובצה''ל מעוניינים מאוד בהמשך ההתקשרות עם טיסנקרופ, ומסיעים למציאת פתרון למשבר - בעיקר דרך ניסיונות לאתר הזדמנויות לביצוע רכש גומלין.

בשנה שעברה יצאה המדינה במכרז להקמת מפעל אמוניה בדרום הארץ. אחת החברות שהגישו מועמדות למכרז היתה קבוצת האצ'יסון, שבחרה כקבלן בנייה את חברת אודה הגרמנית - חברה־בת של טיסנקרופ. קבוצת האצ'יסון לא הגישה לבסוף הצעה סופית. לטיסנקרופ יש אינטרס בעסקה כזאת מעבר לרווח הכלכלי, שכן הקמת מפעל כזה יכולה להיחשב כרכש גומלין.

 

שר הביטחון אביגדור ליברמן. טענות כלפי משרד הכלכלה שר הביטחון אביגדור ליברמן. טענות כלפי משרד הכלכלה צילום: אוראל כהן

 

 

ההצעה שטיסנקרופ מקבלת כעת מעט משונה, שכן רק לפני זמן קצר התעקשו ברשפ"ת להחמיר עם תנאי רכש הגומלין של התאגיד הגרמני. ל"כלכליסט" נודע כי ברשפ"ת ניסו להחמיר את הסכם הרכש גומלין בעסקת הספינות, אך משרד הביטחון נחלץ לעזרת טיסנקרופ והצליח לעקוף את דרישת הרשפ"ת.

 

בעסקה לרכישת ספינות המגן, דרשו אנשי הרשפ"ת להטיל על טיסנקרופ סנקציות שונות במידה שלא תעמוד בהתחייבויות, כמו ערבויות וקנסות. טיסנקרופ סירבה בתוקף לסנקציות ואיימה לבאל את העסקה או להעלות את המחיר, כדי להשית את הסיכונים שלהם היא תיחשף על הרוכש, כלומר משרד הביטחון וצה''ל.

 

"הבנו שהם לא מבצעים רכש גומלין, אז דרשנו הסכם חדש בעסקה חדשה", אמר גורם שהיה מעורב בפרטי העסקה. "רק מי שיודע שלא יקיים את הסכם מתנגד להגברת הסנקציות או מבקש להעלות מחיר".

 

דרישת הרשפ''ת הביאה להתנגשות חזיתית בין משרד הכלכלה לבין משרד הביטחון. משרד הכלכלה, אז בראשותו של אריה דרעי, אימץ וגיבה את עמדתה של הפקידות המקצועית של הרשפ''ת. לעומת זאת, שר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון אימץ את עמדתו של מנכ''ל משרדו דן הראל והתעקש להיענות לדרישתה של טיסנקרופ לשמור על נוסח רך של רכש גומלין.

 

ל"כלכליסט" נודע כי מי שמצא דרך לעקוף את דרישת הרשפ"ת היה היועץ המשפטי של משרד הביטחון אחז בן ארי. היועץ מצא סעיף שלפיו משרד הביטחון רשאי לחתום על חוזה בלי להתייעץ עם הרשפ''ת אם מדובר בסוגיה קריטית עבור ביטחון ישראל. על בסיס סעיף זה, משרד הביטחון עקף את הרשפ''ת וחתם על העסקה עם נספח רכש גומלין רך. זה הוא בדיוק אותו נספח שאותו טיסנקרופ לא מכבדת ושסביבו מתנהל כעת המשא ומתן מול החברה.

 

עסקת הספינות מול החברה הגרמנית עומד במוקד החקירה הפלילית המכונה פרשת הצוללות ותיק 3000. במסגרת החקירה נחקרו מקורבי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאינו חשוד בפרשה זו. בין הנחקרים ניתן למנות את בן דודו ועורך דינו דוד שמרון, את שותפו של שמרון עו"ד יצחק מולכו ואת נציג טיסנקרופ בישראל מיקי גנור, שחשוד כי נתן שוחד בהיקף של עשרות מיליוני יורו עבור זכיית החברה במכרזים של צה"ל לאספקת כלי שיט. גנור חתם על הסכם עד מדינה במסגרת החקירה.

 

באחרונה התגלה כי טיסנקרופ לא היתה צפויה לבנות את הספינות הללו, אלא דווקא חברה דרום קוריאנית המתמחה בכלי שיט במשקל של עד 1,200 טון. טיסנקרופ אינה בונה כלי שיט כאלו. אלא שדרישותיו של צה"ל השתנו, נפתח מכרז - וטיסנקרופ זכתה בו.

 

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "ההסכם נחתם ונערך על ידי משרד הביטחון. יש לפנות אליהם בנושא".

 

משה יעלון סירב להגיב לטענות וביקש לפנות לדן הראל בנושא.

 

דן הראל ביקש לא להגיב, בטענה שמשטרת ישראל ביקשה ממנו לא להתייחס לנושא.

 

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "המשרד פועל לקבלת התחייבויות לרכש גומלין יותר מכל משרדי הממשלה גם יחד והינו המשרד היחיד שמוסיף נספח רכש גומלין לכל עסקת רכש בחו"ל, בתאום ובשיתוף פעולה מצוין עם רשפ"ת.

 

"בעסקת רכש ספינת המגן ('מים כלכליים') הציגה הרשפ"ת, בתחילת המו"מ, חוזה רכש גומלין עם פיצוי מוסכם בסוף תקופת הרכש, במקרה של אי־עמידה ביעדים. המספנה הסכימה לחתום על חוזה זה ולהתחייב לרכש הגומלין המצוין בו. לאחר סיום המו"מ ולפני חתימת הסכם הרכש, שינתה לפתע הרשפ"ת את עמדתה ודרשה להחתים את המספנה על חוזה שתוף פעולה תעשייתי חדש, הדורש פיצוי גבוה בהרבה, לרבות חיוב המצטבר בכל שנה.

 

"המספנה הגרמנית סירבה לשינוי כה מהותי בתנאי העסקה. לאחר שבועות של מו"מ, כאשר עלה חשש אמיתי לפגיעה בהתקשרות וביכולת אספקת הספינות במועדים הנדרשים מבחינה מבצעית, נאלץ שר הביטחון דאז יעלון להפעיל את סמכותו לפי תקנות שיתוף פעולה תעשייתי ולחתום על צו הפוטר את העסקה מחובת התקנות. יודגש כי שר הביטחון הוסיף התחייבות של המספנה לרכש גומלין על פי החוזה המקורי.

 

"המספנה חתמה על החוזה, הכולל התחייבות לסעיף רכש הגומלין במלואו, וה'הקלה' היחידה שקיבלה היתה שפיצוי על אי־עמידה ברכש הגומלין יחויב בסוף התקופה. מאז חתימת החוזה פועל משרד הביטחון אל מול המספנה ואף איתר יחד עמה נושאים לרכש גומלין ולהשקעות של המספנה במסגרתם. אלה הועברו לרשפ"ת להמשך המו"מ וחתימת חוזי רכש גומלין".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x