קומבינה במקום קומבינציה: נכס שנלקח מעמותה במרמה יוחזר לה אחרי שנים

שופטת בית המשפט המחויז מרכז, דפנה בלטמן קדראי, קיבלה באחרונה תביעה שהגישה עמותה חרדית בשם ״דגל ראובן״ נגד חברה שחתמה מולה ב-2011 על הסכם קומבינציה.

במסגרת ההסכם הועברו לחברה מבנים ומגרשים של העמותה בפתח תקווה, והיא הייתה אמורה לשלם דמי שכירות ולבנות מבנים חדשים במקומם אך למעשה השתלטה על המקום מבלי לקיים את חלקה. השופטת קבעה שההסכם בטל מאחר שהיועץ המשפטי של העמותה שלחץ עליה להתקשר בעסקה לא גילה לה על קשריו העסקיים מול בעל החברה.

בנוסף נקבע שההסכם חסר פרטים מהותיים והוא מעולם לא היה מחייב. עורך הדין והחברה חויבו להשיב את הנכס לעמותה ולשלם לה הוצאות של 250,000 שקל.

עמותה חרדית ששמה ״דגל ראובן״ הגישה ב-2013 תביעה נגד חברה בשם זהה ונגד היועץ המשפטי לשעבר של העמותה. היא סיפרה שבבעלותה נכס ברחוב רוטשילד 87-85 בפתח תקווה הכולל מגרשים שעליהם מספר מבנים. המבנים שימשו שנים רבות לפעילות מוסדות תורניים שונים שניהלה העמותה אך בסביבות שנת 2011 מצבם הפיזי התדרדר. מאחר שלא היו לה משאבים לשפץ את הנכס היא בחנה אפשרות לעשות בו עסקה.

לדברי העמותה, היועץ המשפטי שלה עודד אותה להתקשר בעסקת קומבינציה מול החברה וההסכם נחתם באוקטובר 2011. הוסכם שהחברה תפעל להקמת מבנים חדשים ש-45% מהם יוותרו בבעלות העמותה. כן הוסכם על תשלום דמי שכירות חודשיים לעמותה.

העמותה הוסיפה כי מיד לאחר חתימת ההסכם קיבלה החברה את החזקה בנכס ובאפריל 2012 רשמה הערת אזהרה לטובתה אך למעט כספים שהועברו בשנה הראשונה היא נמנעת מתשלום דמי השכירות. בנוסף, היא לא פועלת למימוש התחייבותה לבנות במקום ואף לא הגישה בקשה מתאימה לרשויות התכנון.

השופטת דפנה בלטמן קדראי צילום: אתר בית המשפט

העמותה תבעה את ביטול ההסכם מאחר שלדבריה הנתבעים הסתירו ממנה שקיימים ביניהם קשרים עסקיים.

החברה טענה מנגד שהתובעת התקשרה בעסקה מתוך מודעות מלאה ושההסכם ״מיטיב ומצוין״. כמו כן לדבריה, לא ניתן להביא לביטול העסקה לאחר שהיא השקיעה כספים רבים (מיליונים כטענתה) בנכס.

"מעין 'עולם מקביל' שבו כללים ומנהגים"

השופטת ציינה שמהעדויות עולה שבין הצדדים התנהל משא ומתן מוגבל ו"רזה" תוך לחץ מתמיד של היועץ המשפטי על העמותה. כמו כן, הוכח כי בין היועץ המשפטי לבין בעל החברה שררו יחסי קרבה מיוחדים ושיתופי פעולה עסקיים הדוקים. יחסים כאלה לדבריה חייבו ציון מיוחד בהסכם והסתרת המידע מהעמותה מהווה הטעייה.

עוד לדבריה, ההסכם קצר ודל בפרטים ואינו תואם את מורכבותו של הסכם מסוג זה. אין בו תוכן אלמנטרי וממילא אין בו ״גמירות דעת״ לגבי הסדרים שלא לובנו או סוכמו. בנסיבות אלה קבעה השופטת שההסכם מעולם לא היה מחייב ועל הנתבעת להשיב את הנכס לאלתר לתובעת ולמחוק את הערת האזהרה שרשמה.

החברה חויבה בשכ״ט עו״ד של 150,000 שקל והיועץ המשפטי חויב בשכ״ט עו״ד של 100,000 שקל.

לפסק הדין

שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד שלומי ברנע עוסק בדיני מקרקעין

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי  "פסקדין"