• תפריט
דעות

הגידו "לא" לחוק חיפה כימיקלים

אם שותפיו הקואליציוניים של נתניהו יתנו יד ל"חוק חיפה כימיקלים", מיליון בוחרים מאזור הצפון יזכרו מי היו אלו שבגדו בביטחונם האישי ולא יסלחו

אהוד קינן 07:3110.11.17

כבר לפני 130 שנה הזהיר הכימאי הצרפתי אנרי לה שטלייה את אלו המנסים להפר שווי משקל במערכת כלשהי. על פי העיקרון שניסח, תמצא המערכת תמיד דרכים משלה כדי להתנגד לשינוי ולחזור לשווי המשקל המקורי.

 

 

 

מכיוון שחוק לה שטלייה מעצבן את הפוליטיקאים לדורותיהם, מישהו צריך לקום ולעשות. ואכן, כפי שמסתמן, במסגרת האופנסיבה לשינוי חוקי המדינה, כדי לקדם את מה שהם מגדירים כמשילות, יפעלו ראש הממשלה ושרת המשפטים לביטול חוק לה שטלייה ועוד כמה מחוקי הפיזיקה והכימיה.

 

על כוונות החקיקה בעניין חיפה כימיקלים (תיקון חוק רישוי עסקים, כך שהסמכות לרישוי תשתיות ומפעלים שיש בקיומם אינטרס לאומי רחב תעבור לידי הממשלה), למדנו לאחרונה מטקסט ממשלתי קצר המכיל את המרובה: "הממשלה תחליט בנוגע לרישוי  עסקים של תשתיות לאומיות ומפעלים אסטרטגיים, במקום הרשות המקומית, רק לאחר גיבוש חוות דעת מפורטת מטעם מנכ"לי משרד ראש הממשלה, האוצר והפנים. חוות הדעת תסביר מדוע קיומו של עסק מסוים הוא בעל אינטרס לאומי רחב". למרות שיוזמת החקיקה הושעתה לעת עתה, אין כל ספק שהיא תופיע שוב בהזדמנות הראשונה שתמצא הממשלה. בינתיים, ראוי להגדיר שני מושגים.

 

 

1. תשתיות לאומיות ומפעלים אסטרטגיים

 

הכוונה היא לכל מפעל שראש הממשלה ובאי כוחו חפצים ביקרו. בעת האחרונה, כמעט כל ויכוח עם שרת המשפטים מסתיים במשפט: "אנחנו ממשלה ואנחנו נדבר על זה ואנחנו נחליט". לדוגמה, על פי התיקון לחוק, יוכלו הנ"ל לקבוע כי משחטת עופות כלשהי היא תשתית לאומית ומפעל אסטרטגי חיוני למדינה.

 

הפגנה נגד מכל האמוניה בחיפה (ארכיון) הפגנה נגד מכל האמוניה בחיפה (ארכיון) צילום: דוברות עיריית חיפה

 

למען האמת, מפעל השחיטה, שגם הוא צרכן אמוניה, חיוני למדינה הרבה יותר מחיפה כימיקלים. שופטי בית המשפט העליון קבעו כי יצואן הדשנים החיפאי הוא לא אינטרס לאומי וראוי יותר להגדירו כאיום לאומי.

 

2. חוות דעת מפורטת

 

מי שמחכה לראות חוות דעת מפורטת ממשרד ממשלתי כלשהו, שינמיך ציפיות. לדוגמה, כאשר בסביבת העבודה של המשרד להגנת הסביבה מוצאים חוות דעת כלשהי, היא תמיד ברמה של "ראשונית ומסויגת", והכותב מסיר מעליו בדרך כלל אחריות לתוכנה. 

 

הנסיון מראה שגם הממשלה איננה מקבלת החלטות על סמך חוות דעת מפורטות: ההחלטה בדבר הכנסה של אניית אמוניה למפרץ חיפה איננה מבוססת על אף מסמך שמישהו קיבל עליו אחריות אישית. חוות דעת מפורטת היתה מגלה כי "חלופת האנייה המוקטנת והזרמה ישירה למפעלים היא בלתי חוקית, חסרת תקדים, אינה אפשרית טכנית, אינה ישימה מבחינה הנדסית, אינה בטיחותית ומסכנת את אוכלוסיית חיפה".

 

בכלל, אין צורך להתייגע בקריאת חוות דעת מפורטות כאשר אפשר להסתפק בפרוטוקולים קצרים המסכמים דיוני ישיבות ענק, שבהן נוכחים עשרות נציגי משרדים וארגונים שונים. הפרוטוקולים הללו מנסחים בשפה פשוטה סיכומים שהתקבלו כמובן בהסכמה מקיר לקיר.

 

לא חסרה אמוניה

 

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, סבור ככל הנראה כי לכל מי שמשלם דמי חבר להתאחדות, מגיעה תמיכה אוטומטית וגורפת מהממשלה ומהציבור. ברוש יכול לשאוב הרבה נחת מהעובדה שרוב מפעלי התעשייה הכימית במדינה הם שומרי חוק, פועלים באחריות ומתנהלים ביושר כלפי עובדיהם.

 

אבל תמיד קיים מיעוט של פורעי חוק. בלהיטותו להגן על הטובים והרעים כאחד, פוגע ברוש בעיקר בטובים. למשל, בית הזיקוק באשדוד מגלה אחריות רבה כלפי הסביבה באופן שיכול להוות דוגמה לרבות ממדינות אירופה. אין כמובן צורך לציין שבית זיקוק מהווה תשתית לאומית אסטרטגית. כאשר ברוש מבקש להתייחס לחיפה כימיקלים באותן אמות מידה שהוא מתייחס לבית הזיקוק באשדוד, הוא פוגע קשות בתדמיתם הציבורית של אנשי בית הזיקוק.

 

גם להתאחדות התעשיינים נגרמו נזקים תדמיתיים כבדים. הציבור כבר איננו מתייחס ברצינות רבה להודעות הארגון לאחר שפיזר נבואות זעם שהתבררו כחסרות בסיס. המשק לא השתולל, עשרות מפעלים לא קרסו, התעשיות הביטחוניות לא עמדו מלכת וכו'. יש חיים גם לאחר מותו של מיכל האמוניה, כי"ל איננה מתלוננת על מחסור באמוניה, וכך גם כל צרכני האמוניה הקטנים. אפילו המפעל הדרומי של חיפה כימיקלים עובד כסדרו ומקבל הספקה שוטפת של אמוניה באיזוטנקים. הבעיה היחידה שעדיין לא נפתרה, היא גורלו של המפעל הצפוני. אבל, כפי שהתברר בבית הדין לעבודה, הבעיה איננה מחסור בחומרי גלם, אלא שיקולים עלומים של בעלי המפעל.

 

אם שותפיו הקואליציוניים של בנימין נתניהו יתנו יד לחוק חיפה כימיקלים, הם יבינו את חוק לה שטלייה במהלך הבחירות הקרובות. מיליון בוחרים מאזור הצפון יזכרו מי היו אלו שבגדו בביטחונם האישי והפקירו את משפחותיהם כדי להאדיר רווחי חברים. מיליון הבוחרים לא ישכחו ולא יסלחו.

 

 

הכותב הוא פרופ' לכימיה בטכניון, יו"רו ועדת האמוניה, נשיא החברה הישראלית לכימיה, העורך הראשי של כתב העת הישראלי לכימיה ויו"ר ועדת מקצוע הכימיה במשרד החינוך

 

ספר התקציב 2017-2018 - גרסת כלכליסט 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x