היקף ההמחאות בין ישראל לרשות הפלסטינית - 14.5 מיליארד שקל בשנה
מדובר ב-1.3 מיליון המחאות - כך לפי נתונים שמסרה המדינה במסגרת הצעת התיקון לחוק סליקה אלקטרונית של צ'קים;
300 אלף המחאות של בנקים פלסטיניים נמשכות מדי שנה לפקודת ישראלים ומוצגות לגבייה על ידי בנקים ישראליים. היקפן הממוצע עומד על כ-7 מיליארד שקל - כ-23 אלף שקל להמחאה. כך עולה מנתונים שמסרה המדינה בדברי ההסבר להצעת התיקון לחוק סליקה אלקטרונית של צ'קים. ועדת הכלכלה של הכנסת תתחיל מחר (שני) להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית.
עוד עולה מהנתונים כי מיליון המחאות של בנקים ישראליים נמשכות מדי שנה לפקודת תושבי הרשות ומוצגות לגבייה על ידי בנקים פלסטיניים; היקפן עומד בממוצע על 7.5 מיליארד שקל - 7,500 שקל בממוצע.
ההיקף הגדול של ההמחאות בין ישראל לרשות נובע מכך שהשקל הוא אחד המטבעות הנמצאים בשימוש בשטחי הרשות.
בסך הכל, עומד היקף ההמחאות בין תושבי ישראל והרשות על 14.5 מיליארד שקל בשנה ומוחלפות ביניהם 1.3 מיליון המחאות בשנה.
צ'ק צילום: עמית מגל חוק סליקה אלקטרונית שאושר ב-2016 מסדיר סליקה (תהליך הפירעון) של המחאות בישראל באמצעים דיגיטליים באמצעות צילום ההמחאה וללא הצגתה באופן פיסי. לפי החוק המקורי מאוגוסט 2016, בנקים יהיו רשאים להציג המחאות לפירעון באופן אלקטרוני ולא את ההמחאה עצמה. מ-10 בפברואר 2018 יהיו חייבים לעשות זאת.
התיקון לחוק מיועד לאפשר חריגים מהחוק. כך, מוצע לאפשר המשך הסליקה הפיסית לגבי המחאות של בנקים ישראליים הנקובות במטבע חוץ. זאת, בשל המספר הקטן יחסית של המחאות מסוג זה והעלות הגבוהה של הקמת מערך סליקה אלקטרוני למטבעות זרים.
לעומת זאת, החוק אינו מאפשר סליקה אלקטרונית של המחאות בין בנקים ישראליים למוסדות פיננסיים זרים, כולל בנקים הפועלים ברשות הפלסטינית. הבנקים הפלסטיניים פעילים בישראל באמצעות בנקים ישראליים שמייצגים אותם, ולכן סליקה אלקטרונית ניתנת ליישום באופן פשוט יחסית. המשך הסליקה הפיסית של המחאות בשקלים בהיקף גדול כל כך יגרום לעומת זאת לסרבול גדול. לכן מוצע להסמיך את שר המשפטים לאפשר סליקה אלקטרונית שלהמחאות בין ישראל לגורמים מחוץ לה ולהציע תקנות שיסדירו זאת.
