תביעה: יזמי נדל"ן לוו מאות אלפי שקלים ולא החזירו

בית משפט השלום בירושלים חייב שלושה יזמי נדל"ן להחזיר לגמלאית כ-800 אלף שקל עבור מימון פרויקט בנייה בירושלים. השופטת מרים קסלסי קיבלה את התביעה – שהסתמכה על שטר הלכתי בשם "היתר עסקא" – תוך שדחתה את טענת היזמים כאילו הם לא צריכים להחזיר את הכספים בהתאם לתנאי השטר.

שלושת היזמים קיבלו בשנת 2009 יותר מ-700 אלף שקל מפקידת בנק שפרשה לגמלאות והכירה אחד מהם. בתביעה שהיא הגישה נגדם 5 שנים אחר כך משום שלא החזירו לה ולו שקל אחד, היא הציגה בבית המשפט שטר "היתר עסקא" המעיד על מתן ההלוואה.

שטר "היתר עסקא" הוא שטר ידוע בקרב הקהילה הדתית הנוהגת להשתמש בו בעסקאות הלוואה על מנת להתגבר על האיסור ההלכתי של נטילת ריבית מהלווה.

באמצעות השטר נרקמת למעשה מעין שותפות בין הלווה למלווה, במסגרתה המלווה מאפשר ללווה "לסחור" בכסף שהעניק לו ולחלוק עמו ברווחים. הוראה חשובה ביותר בשטר עוסקת במקרה שבו הלווה מפסיד את כספו ואין לו כסף להחזיר למלווה. במקרה כזה יהיה עליו לשאת רק בשליש מההפסד. לנוכח תוצאה בעייתית שמשמעותה אובדן כספים משמעותי למלווה הוטל על כתפיו של הלווה נטל כבד ביותר להוכיח את הפסדיו.

מאחר שמדובר בשטר הלכתי, אחת הטענות הראשונות שהשותפים-הנתבעים העלו כנגד התביעה היא שהעניין אמור להתברר בבית הדין הרבני.

השופטת מרים קסלסי צילום: אתר בית המשפט

לגופו של עניין הם העלו טענות שונות, בהן שהמסמך מזויף, שהם לא ידעו על מה חתמו, שאחריותם מוגבלת ועוד. שניים מהשותפים אף טענו כי היו רק ערבים לעסקה. מכל מקום נטען לבסוף כי בכל מקרה הם הפסידו את כל כספם ולכן על פי תנאי השטר הם היו חייבים לתובעת רק שליש – שכבר שילמו מזמן.

המסמך נהנה מעליונות

אולם כשהשופטת מרים קסלסי בחנה את מסמך "היתר העסקא" שהונח לפניה היא לא מצאה כי קיימת בו הפניה מחייבת לבית דין רבני. לכן, ובהעדר הסכמת התובעת להעביר את התביעה לבית הדין, השופטת קבעה כי היא תתברר בפניה בהתאם לדיני החוזים הרגילים.  

בית דין רבני (ארכיון) צילום: חיים צח

השופטת ציינה בהקשר זה כי היה קשה לחלץ מהנתבעים את הנסיבות שהובילו לחתימת השטר אולם היא האמינה לעדותה של התובעת כי כל השותפים חתמו בפניה על השטר לאחר שהלוותה להם את הכספים.

השופטת דחתה את הטענה ששניים מהשותפים היו ערבים וקבעה כי ללשון החוזה יש עליונות על הטיעונים שהעלו בעל-פה – וזו מעידה כי שלושת השותפים חתמו על השטר כלווים.

לאחר שהשופטת קבעה כי אין לה ספק שהנתבעים חתמו על השטר ומחויבים על פיו היא ניגשה לבחון את הטענה החלופית שלהם לפיה הפסידו את הכספים. אלא שגם טענה זו לא הוכחה.

השופטת הדגישה כי הנטל להוכחת ההפסדים כבד, והיה על הנתבעים להוכיח במסמכים חשבוניים כי הפסידו בכל עסקאותיהם באופן שאינו מאפשר להם להחזיר את הכספים. אלא שדבר כזה לא הוכח ולכן שלושתם חייבים להחזיר לתובעת את הכספים שהלוותה להם בהתאם לתנאי שטר העסקא.

בסיכומו של דבר שלושת הנתבעים יצטרכו לשלם לתובעת 784 אלף שקל וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 שקל.

לפסק הדין

• ב"כ התובעת: עו"ד מוטי גנץ ממשרד עו"ד י.ריכטר, עו"ד הרצברג יוגב ושות'

• ב"כ הנתבעים: עו"ד יצחק ברקוביץ, עו"ד דורון לנגה

* עו"ד יעל זקס מנשרי עוסקת בחוזים ומסחר

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"