בנק ישראל הסתבך בבונקר: השיפוץ יעלה עוד 8.5 מיליון שקל

עיכוב בשיפוץ הבניין המקורי של בנק ישראל בירושלים יעלה לבנק לא פחות מ־8.5 מיליון שקל בדמי שכירות בבניין הנוכחי, כך נודע ל"כלכליסט".

600 עובדי בנק ישראל בירושלים עברו לפני שנתיים לבניין בהר חוצבים עקב התחלת שיפוצים נרחבים בבניין המקורי של הבנק, והסכם השכירות הנוכחי בהר חוצבים בתוקף עד יוני 2018. ביולי האחרון הודיעה הנהלת הבנק למועצה המינהלית שלו - הגוף שמפקח על הפעילות המינהלית בבנק — כי עקב דחייה בשיפוץ הוארך חוזה השכירות בבניין הנוכחי שברחוב קריית המדע בעיר עד אוקטובר 2018 בעלות שגבוהה ב־10% מהשכירות כיום. עלות המעבר והשכירות עד כה עומדת על כ־75 מיליון שקל. למרות הצורך בהארכת השכירות, בדיווח למועצה טענה הנהלת הבנק כי אין חריגה תקציבית בפרויקט השיפוץ עצמו. עלות השיפוץ של הבניין המקורי נאמדת ב־177 מיליון שקל ובניית הבניין השני בכ־244 מיליון שקל.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. אין חריגה תקציבית בפרויקט השיפוץ צילום: עמית שעל

לפי התוכנית המקורית, עובדי בנק ישראל היו צריכים לחזור אל המשרדים ברחוב בנק ישראל בבירה בתחילת השנה הבאה, כאשר במקביל תימשך הבנייה בבניין השני שבו הבנייה אמורה היתה להסתיים שנה לאחר מכן. תוכנית החזרה למשרדים המקוריים בנויה על פי העיקרון שהעבודות בבניין השני יהיו כבר בשלב הגמרים, כלומר אחרי עבודות השלד המרעישות, כך שהעובדים לא "יחזרו לאתר בנייה", כפי שאמר אחד מבכירי הבנק.

השיפוצים בבניין הבנק ברחוב בנק ישראל בירושלים, אתמול צילום: אוהד צויגנברג

אולם כבר עתה ברור שלוח הזמנים שנקבע במקור הוא לא ישים. כך, מסירת המבנה המרכזי לידי הבנק על ידי הקבלן, חברת דניה סיבוס, לא תיעשה לפני אפריל בשנה הבאה; סיום בניית השלד התת־קרקעי של מרכז הטכנולוגיה והחירום בבניין השני לא תיעשה לפני אוגוסט 2018; וסיום השלד כולו, כולל החלק שמעל הקרקע, לא יקרה לפני סוף נובמבר, כאשר השלמת המבנה השני כולו צפויה כרגע לארוך שנה נוספת. כלומר חזרה מלאה של העובדים למשרדים המקוריים לא צפויה לפני אוקטובר בשנה הבאה, באיחור של יותר מחצי שנה.

יש שתי סיבות עיקריות לעיכוב. הראשונה היא כבלי תקשורת ישנים שהתגלו במהלך עבודות החפירה שלא ידעו קודם לכן על קיומם. ההחלטה להעתיק את הכבלים הללו לאתר אחר ולהתקין במקומם כבלים חלופיים גרמה לעיכוב של שלושה חודשים. הסיבה השנייה היא שהסלע שדרכו חופרים את "הבונקרים" של הבנק קשה יותר ממה שחשבו והיה צורך באישורים מיוחדים כדי לפוצץ חלקים מהסלע במקום לחפור דרכו בלבד. אותם "בונקרים" אמורים לשמש חדרי שליטה ובקרה על המערכת הפיננסית בישראל בימי חירום, להכיל את מערכות המידע של הבנק ועוד.