$
משפט

מינוי חיים אביטן: כשיר אבל מסריח

אם יהיה צורך, אביחי מנדלבליט יגן על מינוי חיים אביטן למנהל הרשות להתחדשות עירונית. מה עושים כשהמועמד כשיר אבל קושי משמעותי בצדו?

משה גורלי 09:2315.10.17

1. מינוי בר־הגנה

היועמ"ש יכול להגן על מינוי שעלול להיפסל בבג"ץ

 

חיים אביטן, מועמדו של שר הבינוי השיכון יואב גלנט למנהל הרשות להתחדשות עירונית, לא צבר קופת שרצים גדולה מספיק כדי שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יפסול את המינוי. עם זאת, הוא צבר מספיק כדי לחלץ ממנו את המשפט הזה: "הגם שלא קיימת מניעה משפטית בהבאת מועמדותו של מר אביטן לבחינת הממשלה... מכלול הנתונים לגבי המועמד מקים קושי משפטי משמעותי במינויו". מכלול הנתונים מעורר הקושי הוא חקירה פלילית שנסגרה מחוסר ראיות, דו"חות מבקר מדינה וזיקה פוליטית.

 

 

 

מה המשמעות של "אין מניעה משפטית שקושי משפטי בצדה"? כוונת היועמ"ש היא שהמינוי איננו מניף דגל שחור של פסלות שימנע מהיועמ"ש להגן עליו בבג"ץ, אך ייתכן שהקשיים יגרמו לפסילה בבג"ץ. מצד אחד, אפשר לראות בהסתייגות זו אחריות ייעוצית של שומר הסף. מצד שני, אפשר לראות בה סוג של כסת"ח, כלומר "אל תגידו שלא הזהרתי".

 

ההיסטוריה המשפטית של ישראל עמוסה במאבקים משפטיים סביב מינויים והעברות מכהונה. בשדה הפוליטי חרש בג"ץ תקדימים בהעברת שרים וראשי ערים מתפקידם. הסוגיה הנוכחית נוגעת לבכירים בשירות הציבורי. התקדים הראשון נבנה אף הוא במשרד הבינוי והשיכון, כשבג"ץ פסל את יוסי גנוסר מלכהן כמנכ"ל המשרד, אף שזכה לחנינה על חלקו בפרשת השב"כ. התשתית לפסילה נשענה על הודאתו בעבירות שביצע. ההודאה חילצה אותו מהרשעה פלילית, אך פסלה אותו מלכהן כמנכ"ל ממשלתי.

 

מאז גם בג"ץ וגם היועמ"ש החלו לבחון את המינויים במושגי "סבירות" ו"אמון הציבור". הרף הורד מהרשעה פלילית לפסילה, להגשת כתב אישום, ובהמשך התקבעה מוסכמה שגם סגירת תיק מחוסר ראיות (להבדיל מחוסר אשמה) יכולה לפסול מינוי. כלומר אדם שאפילו לא הואשם לא יוכל להתמנות. בעידן הצדקני מספיקים חקירה משטרתית שלא הבשילה, פגמים מוסריים או מוסרניים ופרסומים בתקשורת כדי להטיל ספק ולהשחיר כל מועמד לכל תפקיד. המשפט נגרר למהומה הזו עם כלי עבודה קהים ואמורפיים כ"סבירות" ו"אמון הציבור". 

מימין: חיים אביטן ואביחי מנדלבליט מימין: חיים אביטן ואביחי מנדלבליט צילום: יריב כץ, אוראל כהן

 

2. צחוק הגורל

הרוחות סערו בזמנו גם סביב המינויים של גלנט ומנדלבליט

 

והנה, צחוק הגורל. שני גיבורי הפרשת הנוכחית, בנוסף לאביטן, נגררו גם הם בזמנו למהומה כזו. שר השיכון גלנט לא שרד אותה, והיועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט שרד בקושי.

 

גלנט גורש מלשכת הרמטכ"ל לאחר פסטיבל רב־משתתפים שבחשו בעניינו: מבקר המדינה, ועדת טירקל, היועץ המשפטי, בג"ץ וכמובן התקשורת. המסה המצטברת הכריעה את המינוי. ומי שלא רצה אותו כרמטכ"ל קיבל אותו היום כשר הבינוי והשיכון. אירוניה קלה: הוא נפסל בזמנו דווקא בגלל ענייני בנייה.

 

מנדלבליט נחקר באזהרה בפרשת מסמך הרפז שהחלה כמסמך גלנט (כן, שוב אותו הגלנט). היועמ"ש יהודה וינשטיין סגר את תיקו אך לא ניקה אותו לחלוטין, כשפיזר ערפל סביב עילת הסגירה. ההמשך היה בהתנגדות ראש ועדת האיתור לבחירת היועץ, נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, לבחירתו ליועץ משפטי שאושרה לבסוף, לא לפני הסיבוב המקובל בבג"ץ.

 

ועכשיו מודיע מנדלבליט שהוא יגן, אם צריך, על אביטן. והוא גם משדר לגלנט ולממשלה, חבר'ה, למה להתעקש על ההימור הגבולי הזה, שבקופת השרצים שלו גם דו”ח מבקר, גם חקירת משטרה וגם זיקה פוליטית. וברקע השאלה אם בג"ץ יאתר כאן מניעות שמנדלבליט נמנע מלראות, אף שכישורי יועץ משפטי לממשלה זהים לכישורים הנדרשים משופטי בית המשפט העליון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x