• תפריט
בארץ

הסכם הפיוס הפלסטיני: הלחץ הכלכלי הכריע את חמאס

הרשות תשוב לשליטה מינהלית ברצועת עזה, אך עדיין אין הסכמה לגבי עתיד הזרוע הצבאית של חמאס; העשור האחרון בו שקעה עזה בעוני, וצעדי ההכבדה הכלכלית מצד אבו מאזן, הכריעו את הכף, אך סוף אמיתי לפילוג יגיע רק כשממשלה אחת תשלוט בכל ההיבטים - הצבאי והאזרחי - גם בגדה וגם ברצועה

דני רובינשטיין 20:0412.10.17

המשפט החשוב ביותר שנאמר בנוגע להסכם הפיוס הפלסטיני שנחתם היום (ה') בין הרשות הפלסטינית ברמאללה (קרי תנועת הפתח) ובין תנועת חמאס השולטת בעזה, הוא "אנו נוקטים באסטרטגיה של צעד צעד". אמר אותו סגן ראש החמאס סלאח אל-ערורי מהנהגת החמאס בגדה ששוחרר ממאסר ממושך בישראל ובתקופה האחרונה היה מופקד על הפיגועים בגדה.

 

 

 

הצעד הראשון לפיוס היה קל יחסית. הרשות תחזור לשליטה מנהלית בעזה, כלומר מתן כל השירותים לתושבים, ו-3,000 שוטרים מטעמה יפקחו על הגבולות והמעברים. פתח וחמאס לא דנו בצעד הבא, החשוב הרבה יותר, והוא מי ישלוט ביחידות הצבאיות של חמאס בעזה. זאת מכיוון שברור היה לכולם שאי אפשר להשיג הסכמה בנושא. הפתח והיו"ר מחמוד עבאס (אבו מאזן) דורשים שליטה מלאה בכוח הצבאי בעזה כי אין שלטון מלא של מדינה אלא בשמירת מונופול על השימוש בכוח. מדינה לא יכולה להרשות לעצמה קיום של צבאות מפלגתיים או פרטיים בתחומה. חמאס מציע הסדר כמו בלבנון, שם לחיזבאללה יש צבא מפלגתי שלא כפוף לצבא הלבנוני. אבו מאזן מסרב כמובן.

 

 

אבו מאזן. לא הסכים למודל הלבנוני אבו מאזן. לא הסכים למודל הלבנוני צילום: אי פי איי

 

המונים, בעיקר בעזה, חגגו את חתימת ההסכם בקהיר, ובגדה הכריז אבו מאזן על סוף הפילוג שנמשך כבר כ-10 שנים. הגורם העיקרי לכך שחמאס הסכים לוותר על השליטה האזרחית ברצועה הוא המצוקה הכלכלית. עזה שקעה בעשור האחרון למציאות של חיי עוני, אבטלה של למעלה מ-50%, התמוטטות השירותים הציבוריים, הפסקה כמעט מלאה של יצור וייצוא. אספקת חשמל של שעות ספורות ביום ומים מזוהמים. שלטון חמאס בעזה סבל וסובל מבידוד מדיני, וסגר בגבולות הן מצד ישראל והן ממצרים.

 

בחודשים האחרונים נקט אבו מאזן בעוד צעדים להכבדה כלכלית על עזה, כולל קיצוץ במשכורות וחסימת העברות כספים לשירותים כמו חשמל (שמסופק בעיקר מישראל ומתחנה מקומית). חרף הפילוג ותפיסת השלטון בעזה על ידי חמאס המשיכה הממשלה ברמאללה לממן את רוב השירותים הציבוריים ברצועה ובראשם החינוך והבריאות. בעשר השנים האחרונות טענו ברמאללה כי למעלה מ-40% מתקציב הממשלה הפלסטינית הולך למימון השירותים בעזה, בשעה שהתושבים שם מהווים רק כשליש מהאוכלוסיה הפלסטינית. במילים אחרות, כדי לשמור על מראית עין של שליטה בעזה המשיכה הממשלה ברמאללה לממן אותה - וכך חמאס נהנה ממצב שבו ניתנה לו אפשרות לשלוט ברצועה מבלי שישלם על כך את מחיר הנשיאה באחריות לרווחת התושבים. כך היה יכול להפנות את רוב תקציבו למימון כוחו הצבאי.

 

 

 

הגורם לכך שאבו מאזן והפתח ויתרו – בשלב ראשון – על הדרישה לשליטה צבאית בעזה הוא פוליטי. כשברקע עומדת כל הזמן אפשרות ליוזמה מדינית מצד הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, מבקש אבו מאזן לסלק את הטענה העיקרית נגדו והיא שאיננו מייצג את כל הפלסטינים. לפיכך הוא הכריז על סוף הפילוג. האמת היא שזהו סוף זמני, נוח בינתיים לשני הצדדים. סוף מלא לפילוג יגיע רק כאשר ממשלה אחת תשלוט בכל ההיבטים בגדה ובעזה – האזרחי והצבאי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x