• תפריט
מוסף 10.10.2017
האדר מוסף שבועי 10.10.17

להציל את המצילים

תעשייה צינית מגלגלת כיום מיליוני דולרים מחיבור בין ארגוני סיוע בעולם השלישי לבין מתנדבים מערביים שוחרי טוב. סטארט־אפ ישראלי מנסה לשבש את השיבוש ולהחזיר את ההתנדבות לנקודה הטובה שממנה התחיל הכל

ארי ליבסקר 22:0112.10.17

בתום השירות הצבאי שלה, ב־1998, קיבלה אורית שטראוס המלצה מחבר משפחה וטסה לבורמה. המדינה נשלטה אז בידי חונטה צבאית דכאנית, שפעולותיה האלימות הובילו להימלטות אלפים מבתיהם. הפליטים התמקמו במחנות ארעיים על גבול תאילנד־בורמה ושיוועו לסיוע מהעולם. שטראוס, שהיתה אז בת 20, נחתה שם כדי להתנדב לעזור.

 

היא שימשה מורה לאנגלית בבית ספר בורמזי, ובמשך כמה חודשים, היא מספרת, היתה אחת משתי הנשים הלבנות היחידות במחנה. תחילה העריכה שתישאר לחודש או חודשיים, אך לבסוף נשארה שנה תמימה. כשחזרה לארץ השתלבה במסלול הקריירה השגרתי, למדה משפטים ועבדה כעשור במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס, עם התמחות בהייטק. אלא שאז הגיעה תחושת המיצוי ושטראוס חיפשה דרך חדשה. זה היה השלב שבו החוויות מבורמה שבו ועלו. "זו היתה השנה המשמעותית בחיי", היא אומרת, "ורציתי לעשות משהו שקשור לעולם ההתנדבות הזה". מבחינת שטראוס, כיום בת 39 ואם לשתי ילדות, שנת התנדבות נוספת נראתה בלתי אפשרית. זה הוביל אותה לצלול לעומק טרנד התיירות ההתנדבותית, והיא גילתה שם עולם רחב שהולך ומתפתח - וגם הזדמנות עסקית.

 

לטייל ולהחליף אישיות

 

עד לא מכבר, מילת הקוד בתיירות הגלובלית היתה "אותנטיות". לאחר שהמטיילים מיצו את הביקורים בלובר, הצעידות לאורך שדרת לה רמבלה או הביקור בפארק ילוסטון, התחילו לשווק להם חוויות אותנטיות: שיט "כמו מקומיים" על המקונג, מסע פילים אמיתי בלאוס או שהייה של שבוע בשמורה אינדיאנית מקורית.

 

קוסטה ריקה. The Monkey Farm שימור סביבתי ותמיכה בקהילות מקומיות קוסטה ריקה. The Monkey Farm שימור סביבתי ותמיכה בקהילות מקומיות

 

אבל גם הנסיעה החווייתית קרובה למיצוי, וכפי שמנסחת זאת חוקרת התיירות נורי קווינטוס (Quintos), הטרנד החם של התיירים שאינם יודעים מנוח הוא ה־Transformational Travel, טיול "משנה אישיות", אם תרצו. "אנשים אינם מסתפקים בלחוות חוויות מקומיות, הם רוצים גם לעבור טרנספורמציה", כתבה קווינטוס, שבמשך 17 שנה ערכה את המגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק" וכיום ממשיכה לכתוב בזמן מסעותיה בעולם. "אנשים רוצים לחזור שונים ממי שהם היו לפני הטיול. זה ניכר מאוד אצל צעירים, בני דור המילניום, וגם אצל פנסיונרים, בני דור הבייבי־בום. המילניאלס כבר ראו עולם כי החלו לנסוע עם הוריהם בגיל צעיר, ולכן נסיעה תיירותית רגילה לא מרגשת אותם. ואילו הבייבי־בומרים כבר סימנו גם הם 'וי' בכל המונומנטים ואתרי התיירות השגרתיים, כולל במזרח ובדרום אמריקה".

 

נפאל. 10.10.17 EHN Nepal ארגון שעוסק בחינות ובריאות באזורים מרוחקים נפאל. 10.10.17 EHN Nepal ארגון שעוסק בחינות ובריאות באזורים מרוחקים

 

 

הטיול הטרנספורמטיבי השתלב היטב עם הצורך המתמיד במתנדבים ברחבי העולם, והשילוב הוליד את אחד התחומים המתפתחים בענף התיירות המערבי כיום: טיולי התנדבות. מטיילים, בעיקר צעירים אבל לא רק, בוחרים להעביר את החופשות שלהם בפעילות סיוע בארגונים שונים ומשונים: עוזרים לשמר יערות־עד בברזיל, מטפלים בבעלי חיים בטנזניה או מסייעים לפליטים ולקהילות מוחלשות בעולם השלישי.

 

מנתונים שאספה פרופ' ננסי מקגה (McGehee), ראש החוג לניהול תיירות באוניברסיטת וירג'יניה טק, כ־10 מיליון איש התנדבו מחוץ לארצם ב־2015, והצפי הוא ל־20 מיליון מתנדבים ב־2020. בארצות הברית התופעה מזכירה את טיולי התרמילאים של הישראלים אחרי הצבא, רק בגרסת אחרי הקולג'. "התחלתי לברר, והבנתי שמדובר בתעשייה שמגלגלת מיליוני דולרים", אומרת שטראוס.

 

איך נולדת תעשייה כשאף אחד מהצדדים לא מעוניין להרוויח כסף?

"התעשייה נולדה משום שרוב הארגונים והעמותות שזקוקים לסיוע נמצאים במדינות מתפתחות, הם קטנים ונידחים ועם מעט מאוד נוכחות אונליין. כך שאף על פי שיש הרבה ביקוש למתנדבים, למטיילים מערביים קשה להגיע לארגונים שזקוקים להם.

 

גואטמלה. Niños de Guatemala ארגון שעוסק בחינוך גואטמלה. Niños de Guatemala ארגון שעוסק בחינוך

 

"כדי לגשר על הפער נולד זן חדש של סוכנויות נסיעות, volunteer placement agencies (סוכנויות השמת מתנדבים). שתי הגדולות שבהן הן Projects Abroad ו־Gviworld, אבל יש עוד מאות חברות מסוגן. סוכנים ומתווכים כאלה גובים לרוב 2,000 דולר ממתנדב כדי לחבר אותו לעמותות, וזה יצר המון בעיות. המרכזית היא שנהיה יקר מאוד להתנדב בחו"ל וזו הופכת להיות פריבילגיה של עשירים. הבעיה השנייה היא שרוב הכסף נשאר בידי המתווכים ולא מגיע לקהילה המקומית שזקוקה לו. הבעיה השלישית היא שאין התאמה טובה של המתנדבים לצורכי הקהילה בשטח".

 

מודל עסקי זה מיושן

 

שטראוס שיתפה במחשבותיה את יזמי ההייטק הוותיקים אלון אליש וגיגי לוי־וייס, וכך נולד ב־2015 הסטארט־אפ GivingWay, מתוך מטרה לתקן את העיוותים שנוצרו. GivingWay, ששטראוס עומדת בראשו, מבקש להיות הפלטפורמה הגלובלית המועדפת לחיבור ישיר וחינמי בין מטיילים שמחפשים יעד משמעותי לבין ארגונים שזקוקים למתנדבים.

 

עד היום גייס GivingWay כמיליון דולר. עם המשקיעים בו נמנים קרן ההשקעות אימפקט פירסט, המסונפת לפיטנגו ומקדמת טכנולוגיה ישראלית ליצירת השפעה חברתית; משפחת מוהן מגרמניה, בעלי קרן ברטלסמן הפועלת לקידום ערכים ליברליים; אנשי העסקים רון צוקרמן ועופר אלעד; ולוי־וייס עצמו.

 

האתר שהקימה GivingWay הוא מעין פורטל חיפוש, שבו ניתן לברור ולהתאים לעצמכם את הארגון שבו תרצו להתנדב מתוך כאלף עמותות וארגוני סיוע ב־80 מדינות. הגולשים נדרשים לציין את האזור בעולם המועדף עליהם, את תחומי ההתנדבות (יש 20 כאלה, מטיפול בבעלי חיים ועד העצמת נשים), את משך הזמן שירצו להתנדב ואם יעדיפו להיות לבד או עם חברים. דקה קצרה אחר כך מנוע החיפוש מעלה את מקומות ההתנדבות והפעילויות שיתאימו להעדפות שלהם.

 

"חשובה לנו מאוד ההתאמה", אומרת שטראוס, "בשונה מסוכנויות ההשמה למתנדבים שהדבר הראשון שמעסיק אותן הוא המחיר שהן גובות. שמעתי על מקרים שבהם שלחו דוברי צרפתית לשמש מורים לאנגלית, ואז לארגון לא היה מה לעשות איתם. דרכנו אתה יוצר קשר עם הארגון, שמציין מראש שהוא זקוק, למשל, לאנשי מחשבים או למהנדסים, וכך הציפיות מתואמות. יש סיפור ידוע בתעשייה על ארגון באפריקה שאליו היו מגיעים כל שבוע־שבועיים מתנדבים ובונים ספרייה, ומיד אחרי שהם היו עוזבים המקומיים היו מפרקים אותה ומחכים לקבוצה הבאה. את הדברים האלה אנחנו מנסים למנוע". 

מימין: אורית שטראוס ואלון אליש. ארגון גיוינגוויי מימין: אורית שטראוס ואלון אליש. ארגון גיוינגוויי צילום: עמית שעל

 

ואת אומרת שאתם לא גובים כסף מהמתנדבים. 

"אנחנו רק מתווכים, לא גובים. גם כשנדרשת העברה של כסף, למשל כשעמותות גובות תשלום על מגורים ומזון אצלן, הכסף עובר ישירות לעמותה, ללא גוזרי קופונים בדרך".

 

מהארגונים ומהעמותות אתם גובים תשלום תמורת השימוש שלהם בפורטל שלכם?

"לא, גם השירותים שלנו לארגונים הם בחינם. אנחנו מאפשרים להם להקים פרופיל אצלנו, ואנחנו גם מקדמים אותו בעצמנו בכל ערוצי הרשתות החברתיות שלנו ומספקים להם כלים אונליין לניהול העבודה שלהם מול מערך המתנדבים והתומכים".

 

אז מאיפה יבוא הכסף? או שהמשקיעים שלכם רואים בכם מיזם שלא למטרות רווח?

"לגמרי לא. אנחנו אמורים להרוויח. המודל העסקי שלנו הוא מכירת מוצרים נלווים כמו כרטיסי טיסה, חדרי לינה וכדומה למתנדבים שיתנדבו דרכנו".

 

הם ימצאו כרטיסים זולים יותר באתרי טיסות. איפה היתרון שלכם?

"אנחנו רוצים לייצר חבילה ולא רק טיסות. יש גם ביטוח, יש גם מלונות, וננסה להגיע להסכמים זולים יותר עם חברות תעופה. אבל זה נכון שאנחנו עדיין לא יודעים איך בדיוק ייראה המודל העסקי שלנו".

 

זאת גישה מעניינת.

"קיבלנו החלטה לא להתעסק בזה בשנים הראשונות, ונתקדם בשיטה של ניסוי וטעייה. אנחנו חברה שנקראת Investments Impact First, ויש לנו רצון להרוויח אך גם מחויבות חברתית. זה תחום שהולך ותופס תאוצה בעולם: חברות שהמטרה שלהן היא להרוויח כסף אך גם לסייע לבנות חברה ועולם טובים יותר. אף אחד מהמשקיעים לא השקיע בנו רק לשם שמים, הם מעוניינים להחזיר את ההשקעה ולהרוויח, ויחד עם זאת המשקיע המרכזי הוא קרן השקעות חברתית של פיטנגו, ששמה דגש על הנושא הזה".

 

יתומים מחוץ לתחום

 

המפתח להצלחה של GivingWay הוא יצירת מאגר גדול ככל שניתן של מקומות שזקוקים למתנדבים. לשם כך "אנחנו פונים לארגונים ששמענו עליהם", אומרת שטראוס, "והיום יש גם הרבה ארגונים שכבר מגיעים אלינו, אחרי ששמעו עלינו מפה לאוזן".

 

גם בלי לגבות כסף, יש פה לא מעט אחריות. איך אתם יכולים לבדוק מה באמת מתרחש בכל אחד מאלף הארגונים שמקושרים אליכם?

"כדי שארגון יוכל להצטרף לפלטפורמה שלנו הוא חייב לעמוד בשלושה תנאי סף: להיות עמותה או ארגון רשום כחוק במדינתו; לא להיות ארגון מתווך, אלא כזה שמפעיל בעצמו את המתנדבים; ואסור לו להפעיל בית יתומים".

 

אסור בית יתומים?

"אנחנו לא מאפשרים לבתי יתומים לקחת חלק בפלטפורמה כי זה תחום שהקשר שלו לסחר בבני אדם ולפדופיליה הוכח. רק בקיץ האחרון התפרסמו סיפורי זוועה על מאות בתי יתומים בקמבודיה שגידלו והחזיקו ילדים בתנאים מחפירים כדי לקבל כסף וסיוע. הילדים, שברובם נחטפו מהוריהם, חיו בתנאי עוני מחפירים ונאלצו לעבוד למחייתם. אפילו את המתנות שנתנו להם המתנדבים לקחו מהם ומכרו בשווקים. גילו גם שרשתות פדופילים מכל העולם נהרו לקמבודיה, שם קיבלו אפשרות להימצא עם ילדים לבדם שעות רבות. זאת כמובן בעיה שאיננה ייחודית לקמבודיה. לפי הערכות של יוניצ"ף, ברחבי העולם חיים כיום כ־8 מיליון ילדים ללא משפחות. אילו ההורים היו מקבלים את התמיכה הנכונה, הם היו יכולים לגדל אותם, אבל למישהו היה אינטרס להפריד ביניהם.

 

"לכן כל ארגון שנרשם עובר בדיקה שלנו, כדי לראות שמתקיימים אצלו שלושת התנאים שהעמדנו, לפני שנתיר לו להקים פרופיל באתר. חלק מהעבודה שלנו זה לעודד את הארגונים לספק כמה שיותר מידע על פעילותם כדי שאנשים יוכלו לקבל החלטות מושכלות.

 

"מרגע שהארגון מאושר נכנסים לפעולה חוכמת ההמונים ואלמנטים של רשת חברתית: אנשים שמתעניינים בארגונים מסוימים יכולים לקרוא ביקורות של מתנדבים אחרים ממקור ראשון, ליצור קשר עם מתנדבים שהיו שם או שנמצאים כרגע בשטח, וגם למצוא אנשים לחבור אליהם להתנדבות. יש לנו גם משובים, ממש כמו בטריפ אדווייזור וב־Airbnb, שבהם גם המתנדב וגם הארגון יכולים לכתוב חוות דעת. כבר הסרנו כמה ארגונים בעקבות דיווחים של מתנדבות על הטרדות מיניות שם. המדיניות שלנו נוקשה בכל מה שקשור להטרדות מיניות ולפדופיליה".

 

כמה אנשים נסעו דרככם עד כה?

"כאלף איש סגרו התנדבות או שנמצאים בתהליכי סגירה של התנדבות דרך הפלטפורמה שלנו. זה לא המון, אבל אנחנו פועלים רק מאוקטובר 2015. כרגע אנחנו פועלים בעיקר דרך הארגונים עצמם, אבל בעתיד יהיה לנו תקציב גדול יותר לפרסום אינטרנטי".

 

את שוקלת לנסוע להתנדב?

"ברור. כרגע אני חיה את זה דרך עבודה, אבל המטרה היא להתנדב ובגלל זה הקמתי את המיזם".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x