• תפריט
דעות

שטייניץ: לא ראה, לא ידע, לא שמע

שר האנרגיה יובל שטייניץ צריך לנצל את פרשת כלי השיט, שבמסגרתה נחקרים רבים ממקורביו, כדי לערוך חשבון נפש. אפילו אם אכן לא ידע דבר על המעשים המיוחסים למקורביו, שלפי החשדות ניצלו את קרבתם אליו כדי לגזור קופון, ולמנוע זאת בעתיד

ליאור גוטמן 08:0913.09.17

במקרה או שלא במקרה, שלל המעצרים של מקורבי שר האנרגיה יובל שטייניץ בפרשת כלי השיט (תיק 3000) והפרסומים הנלווים התרחשו שלושה שבועות לפני יום כיפור. שטייניץ, דוקטור לפילוסופיה, אמנם אינו אדם מאמין, ואיש אינו יודע לנבא כעת בוודאות מה יולידו החקירות של מקורביו ובני משפחתו, אך כך או כך, מבחינת שטייניץ זו הזדמנות לחשבון נפש.

 

 

גם אם נאמין לטענתו של שטייניץ לפיה הוא לא ידע דבר על מעשיהם של מקורביו, כשהאנשים הקרובים ביותר מובלים לחדר החקירות, נחקרים באזהרה והופכים לחשודים, האמירה "אמור לי מה הם חבריך ואומר לך מי אתה" צריכה להבהב באור אדום זועק מול עיניו. לא רק בנוגע למעשי העבר, אלא גם בתור תמרור אזהרה לעתיד. הרי גם אם הוא עצמו אינו קשור לאף אחת מהפרשות, עליו לחשוב היטב כיצד ניתן למנוע בעתיד אתה מצב שבו כל מקורביו, לכאורה, ניצלו את הקרבה אליו כדי לעשות לביתם על חשבון הציבור.

 

שר האנרגיה יובל שטייניץ שר האנרגיה יובל שטייניץ צילום: מיקי נועם אלון

 

שטייניץ אמנם עומד במוקר הסערה הציבורית כעת, אך חשוב לשאול למי ממשרדי הממשלה נוח כל כך ששר האנרגיה סופג את כל האש. הרי כל הפעולות וההחלטות שנחקרות בסגרת תיק 3000 התקבלו בשיתוף עם משרדים אחרים, שהמשקל של חלקם אף גבוה מזה של משרד האנרגיה. אז היכן הם כל המשרדים האחרים? בשלב זה הם אימצו את צורת העבודה של הצוללות, שרכישתן נחקרת במסגרת התיק — הורידו את הפריסקופ ונעלמו מהרדאר בתקווה שבמערכת אכיפת החוק יסתפקו בחיסול הקריירה הפוליטית של שטייניץ וישכחו מהאחריות של יתר משרדי הממשלה.

 

מתווה הגז עוד לא נחקר

 

מצעד הנחקרים בתיק 3000, שכולל מקורבים רבים לשטייניץ ושמעורר הדים תקשורתיים רבים, הוא הזדמנות טובה לעשות סדר בפרשות הנחקרות.

 

כבר בשלב זה חשוב לומר - מתווה הגז הממשלתי, שגובש בין סוף 2014 לאמצע 2015 ושעורר בעצמו לא פחות רעש, אין קשר לצוללות ולפרשת כלי השייט. מתווה הגז הוא תולדה של רגולציה עקומה מתחום ההגבלים העסקיים, שהביקורת עליה ראויה להישמע; ואילו פרשת הצוללות עוסקת ברכש של ציוד בטחוני. הקשר היחיד - לכל הפחות כרגע - בין שני הדברים הוא הפרצופים שמקשורים לשני העניינים. מבחינת התוכן, לרכש הצוללות - תקין או בלתי תקין - אין קשר לפיתוח שדות הגז בתחומי המים הטריטוריאליים של ישראל או לאחזקות הצולבות של קבוצת דלק ונובל אנרג'י האמריקאית במאגרי תמר ולווייתן.

 

בנוסף, מאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו בחר ללכת לבחירות בסוף 2014, מי שגיבשו בפועל את מתווה הגז בעת שמשלה כאן ממשלת מעבר היו אנשי אגף תקציבים באוצר, רשות הגז, המועצה הלאומית לכלכלה ובכירי רשות ההגבלים. כל אלו זכו לליווי צמוד של היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות שסייעו בגיבוש החוק ואף הגנו עליו בבג"ץ. לאחר הבחירות, נתניהו ושטייניץ קיבלו לידיהם מתווה כמעט גמור ורק סגרו קצוות.

 

במילים אחרות, אם נפלה שחיתות במתווה הגז, ישנם חשודים רבים בצמרת הפקידות הממשלתית, לרבות היועמ"ש. אם זה נכון, חלקו של שטייניץ בעניין — והכל לכאורה — זו בעיה יחסית קטנה עבור הציבור והמדינה.

 

משק הגז כן משיק לנושא הרכש הבטחוני והימי בשתי נקודות. הראשונה התרחשה ב־2012, אז ניסו אבריאל בר־יוסף ואנשי המל"ל לשכנע את ועדת צמח שישנו צורך להקים מתקן ליצוא גז נוזלי ימי — הרפתקה יקרה מאוד בשל הציוד המיוחד שדרוש לה שבסופו של דבר נפסלה על הסף. הנקודה השנייה היא הרכישה של אוניות עבור חיל הים שמיועדות לאבטחת אסדות הגז. המדינה רכשה שלוש אוניות והרביעית היא מתנת ממשלת גרמניה. רכש זה, שראשי משרד הביטחון גמרו עליו את ההלל, התגלה בדיעבד כרענון ציוד עבור חיל הים שנעזר בתירוץ מתחום האנרגיה. מכיוון שאף משרד ממשלתי לא יכול להבטיח שיהיו כאן קידוחי גז נוספים, ואם יהיו הם לא זקוקים לאסדות קבועות, הרי שהאוניות האלו אינן רלבנטיות עבור משק הגז.

 

העתיד לוט בערפל

 

אף שגם מקטרגיו הגדולים ביותר מודים כי בהשוואה לשלושת השרים שקדמו לו במשרד (סילבן שלום, עוזי לנדאו ובנימין בן־אליעזר), תחת ניהולו של שטייניץ המשרד ממוקד בעבודה, הרי שלאור העשן הרב שאופף אותו כעת, לא ברור אם שטייניץ יתמודד שוב על מקום בכנסת ואם כן, לא בטוח כלל שהציבור ייתן לו את אמונו.

 

החקירה מתניעה תחרות על הג'ובים בקצא"א

 

מצעד מקורבי שר האנרגיה יובל שטייניץ בפרשת כלי השייט (תיק 3000) הופך כמה מהג'ובים הנחשקים לרלבנטי ומעורר בשל כך שאיפות בקרב רבים במערכת הפוליטית.

 

מדובר בשני תפקידים בקצא"א (קן צינור אילת־אשקלון) — מזכיר החברה ומנכ"ל החברה. כיום תפקיד מזכיר החברה אינו פנוי ומאוייש על ידי דור שרן, שנחקר במסגרת הפרשה. בסביבת קצא"א מאחלים לשרן שהחקירה תסתיים בלא כלום בכל הנוגע אליו, אך בד בבד יודעים שבשל אופי השמרה וחשאיות הפעילות של החברה לא בטוח שהוא יוכל לחזור לתפקידו במהירות שבה הוא שואף לה. בנוסף, תפקיד מנכ"ל החברה אינו מאויש כשנה.

 

מי שיכריע בנושא הוא שר האוצר משה כחלון, שאחראי על קצא"א. בהתאם לכך, סביר להניח שרבים שרואים עצמם מתאימים לתפקידים כבר מחזרים אחריו. כחלון כבר מינה מקורב אחד לתפקיד יו"ר החברה — ארז חלפון, ששימש בעבר כראש המטה שלו. 

 

ספר התקציב 2017-2018 - גרסת כלכליסט 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x