• תפריט
בארץ

ראיון כלכליסט

ניר ברקת: "נקים 24 מגדלים בפרויקט הכניסה לעיר, זה מהלך אסטרטגי למדינה"

ראש עיריית ירושלים משוכנע שהפרויקט בהיקף 1.4 מיליארד שקל ייתן דחיפה עצומה לעיר. הוא תוקף את שר החינוך על המחסור בכיתות לימוד: "בנט לא יודע לתעדף את ירושלים". על השאלה מתי ייכנס לפוליטיקה הארצית הוא אומר: "אחליט לקראת סוף השנה"

ליאור גוטמן 07:2413.09.17

"אחליט לקראת סוף השנה אם אמשיך עוד קדנציה בראשות העיר או שאעבור לפוליטיקה הארצית. זו תמיד תהיה אופציה, השאלה מתי. וזה בטוח יגיע". כך אומר ל"כלכליסט" ראש עיריית ירושלים ניר ברקת לקראת ועידת לונדון שתיפתח היום.

 

עד שיחליט אם לרוץ, בינתיים ברקת מדלג מפרויקט לפרויקט ברחבי הבירה.

 

כאן הוא מתגאה בכניסה החדשה לירושלים, שם מתהדר בכיתות הלימוד, ולא מזניח את הרכבות העירוניות החדשות או את הכבישים. "זו מהפכה של תשתיות", הוא אומר.

הוא מתעקש על כך שהוא עוסק בבנייה של העיר ולא בבנייה של עצמו לקראת בחירות אפשריות בעתיד הקרוב. בסביבתו מעריכים שכל הדיבורים על חקירות של ראש הממשלה או הפרשות השונות מביאים למסקנה שייתכן שהכל ייגמר בלא כלום, בוודאי אחרי שלתחושתו רצף הפרסומים על עלילות ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני ביתו הם חלק מקמפיין מתוזמן.

 

ניר ברקת ראש עיריית ירושלים באיזור בנייה של שטח הכניסה לעיר ניר ברקת ראש עיריית ירושלים באיזור בנייה של שטח הכניסה לעיר צילום: אוהד צויגנברג

 

 

"רבים עם האוצר"

 

בשבועות האחרונים ירושלים נמצאת בתנופת בנייה, לא רק של תשתיות אלא גם של כיתות לימוד, רבות מהן במגזר החרדי.

 

לאחרונה יש התקרבות בינך לבין החרדים. זה לקראת הבחירות הארציות?

"זה נובע מכך שבשנים האחרונות הנעתי מהלך אסטרטגי של בניית כיתות לימוד. הפתרונות שהיו לנו היו מוגבלים ביחס לתקצוב של המדינה, וזו היתה בושה וחרפה. לאחרונה, לשמחתי, הקמתי מינהלת וניקח הלוואה של מיליארד שקל מבנק לאומי. היום אנחנו יודעים להציג מאסה של פתרונות, וזו הזדמנות קלאסית לשרטט היכן נבנה למגזר החרדי תוך התחשבות במגזר הפלורליסטי. השיח הזה מניב פירות ומקדם פתרונות לחרדים ומגיע לכל נקודות החיכוך, כי בעבר לא יכולנו להגדיל עוגה ונלחמנו על הבשר. זה תמיד היה זה על חשבון זה ופתאום יש דינמיקה".

 

וכמה כיתות חסרות לך?

"3,800, מתוכן כחצי במגזר הערבי, עוד 40% במגזר חרדי והשאר במגזר הכללי. תבין שיותר מ־100 אלף איש לומדים בירושלים בכיתות לא תקניות. רבים עם האוצר לקבל את המשאבים, ואחרי שאתה עושה את זה ואתה מניח שאין בעיות מימון, אז אפשר לצמצם פערים. אפשר ללכת לכל שכונה ולהקטין את החיכוך, ומה שאתה מכנה התקרבות הוא מה שאני מכנה לקיחת יוזמה. זהו תהליך מבורך של מציאת פתרונות. תבין שציבורים שלמים היו רגילים להילחם על ההישרדות. בגלל שהיום יודעים לייצר מאסות, המלחמה מתייתרת וזהו שינוי חשיבתי עמוק".

 

אבל למה צריך הלוואה? למה לא לבוא לאזרחים ולהגיד, מעלים ארנונה כדי לממן חינוך.

"אתה לא בכיוון כי ככה לא פועלת המדינה. לכאורה, המדינה אמורה לתקצב את זה ב־100%. באתי למשרד החינוך ואמרתי שחסרים לנו 3,800 כיתות ותתעדפו אותנו בהקצאה של כיתות לימוד, וזה לא מגיע".

 

אז ברשותך אתרגם מה שאתה אומר – השר בנט לא יודע לתעדף את ירושלים.

"נכון מאוד. מתוכנית החומש של המדינה קיבלנו 60 כיתות לימוד. הגידול הטבעי שלי הוא 185, כלומר קיבלנו שליש מהגידול הטבעי. ואז בנט אומר, 'לכו לאוצר, הוא יתקצב אתכם בנפרד'. אלו אומרים, 'מה פתאום אתה רוצה כסף? קיבלתם 17 אלף דירות בתוכנית החומש'. בינתיים אני שוכר 1,500 כיתות השנה וזה עולה לי 140 מיליון שקל, כולל שיפוצים, כי זו לא כיתה תקנית. שורה תחתונה — התושבים מממנים את המדינה ב־140 מיליון שקל בשנה. ולכן יותר זול לי לבנות בעצמי ולהחזיר ריבית על הלוואה. ועד שהמדינה תחליט מי יממן, בואו בינתיים נבנה כמו שצריך ואחר כך אריב עם המדינה על המימון".

 

בינך לבין האוצר אין ממש רומן, אלא יותר פינג פונג של היעלבויות.

"אענה לך אבל תן לי לבנות את התיק. ערים אתה יכול להשוות. זה לא משרד ממשלתי. אפשר לפורום ה־15 (15 הערים הגדולות בישראל — ל"ג), אפשר לגודל, אפשר להרבה. איפה אתה חושב שאנחנו? אז בדקתי עם עבודה חיצונית ו־70% מהערים מתוקצבות מעליי. ירושלים בסביבות 40% פחות מהממוצע הארצי. אז באנו לאוצר ואני אומר לו מה קרה ל'אם אשכחך ירושלים?'. ואז מגיע דיון לא אינטליגנטי שקראת עליו בעיתונים. רוצים לשים את את ירושלים על ראש שמחתנו? יודע מה? אסתפק שירושלים תהיה על ממוצע שמחתנו. חסרה לנו היום תוספת של 1.5 מיליארד שקל בשנה ואנחנו בסיבוב שלישי של ויכוחים".

 

עד מתי אפשר למשוך את זה?

"זה כשל לוגי ברמת האוצר. ההסתכלות היא של 'אל תבלבלו את המוח'. ושיטת העבודה בין השלטון המרכזי למקומי היא של כשל ערכי. מה שמחולל הכנסות לערים זה מ"ר עסקי לתושב, והן מפסידות על הארנונה של התושב. ירושלים 4 מ"ר לתושב עסקי, בעוד הממוצע הארצי הוא 13 מ"ר עסקי לתושב".

 

שר החינוך נפתלי בנט שר החינוך נפתלי בנט צילום: עמית שאבי

 

וכמה תושבים לא משלמים לך בכלל ארנונה?

"הגבייה בירושלים היא 89% בחילוני ו־72% במזרח העיר. אין לי אוברדראפט של גבייה ואנחנו מאוזנים עשר שנים, אבל סל השירותים יותר נמוך וחסר כוח אדם כדי לתת שירות לתושב, ולכן גובים ארנונה גבוהה ונותנים פחות שירות כדי להתאזן. וזה מה שאני אומר — אם ירושלים לא תהיה תחרותית, זה יעלה למדינת ישראל בעיר ירושלים. האוצר אומר, 'תייצרו הכנסה עצמית', אבל אראה לך משהו מאוד מעניין לטיעון הדמגוגי של האוצר: לפי דו"ח מקינזי, בכל המדינה נוספים 650 אלף עסקים בשנה. זו הצמיחה, ואנחנו 10% מהמדינה. ולכן אם נמלא את האזור העסקי פי שניים יותר מהר חסרים לי 10 מיליון מ"ר עסקי וזה ייקח עשור, ולכן מודל התקצוב שלי הוא מגוחך. לא משם תבוא הישועה ואני מתחנן שתצאו מהקופסה ותעברו לתקצוב דיפרנציאלי".

 

וכמה המלחמה הזו עברה משלב הכלכלה לשלב האגו מול כחלון?

"אח שלו קובי שהיה סגן ראש העיר היה קצת בניגוד עניינים כי הוא התעסק בבנייה, אבל הוא פרש (הדיווחים היו שמאז שאחיו של כחלון עזב את תפקיד סגן ראש העיר, היחסים בין ברקת לכחלון עלו על שרטון — ל"ג) אבל אני כבר אומר — אני לא אוותר על הפן המקצועי. זו הסיבה שהבאתי את מקינזי שיסבירו לי איפה אני טועה או למה לא מעלים את ירושלים על ראש שמחתם. כי אם כן, שים יעד שהיא תוכנית תלת־שנתית של השוואת מדדים לפורום 15. אז תגיע קפיצת מדרגה בחינוך, בניקיון, בתרבות".

 

"רשת רכבלים בתכנון מתקדם"

 

אחת הבעיות הגדולות של ברקת היא ההגירה השלילית של הציבור החילוני מירושלים. אף אחד לא יודע לשים את האצבע אם זה נובע בשל מחסור באזורי תעסוקה, או אולי בגלל תהליך התחרדות שעובר על העיר.

 

יכול להיות שכל תת־התקצוב של ירושלים מבריח תושבים?

"חד־משמעית כן, וזה מה שהיה בעבר".

 

הדמיה של פרויקט הכניסה לעיר ירושלים הדמיה של פרויקט הכניסה לעיר ירושלים

 

ואיך עוצרים את זה?

"אנחנו כבר שם וזו הסיבה שעזבתי את עסקיי לפני 15 שנה ובאתי לעשות שינוי. אפשר לשנות את זה על ידי תעסוקה, הדבר השני זה איכות חיים, לרבות תרבות וספורט, השלישי זה חינוך והרביעי זה מחירי דיור. על האחרון יש לי פחות שליטה, ולכן אני משקיע בשלושת הפרמטרים הראשונים. בירושלים יש פרמטר חמישי וזה השכלה גבוהה. היו בעיר 31 אלף סטודנטים, היום יש יותר מ־45 אלף ואני רוצה להגיע ל־60 אלף וזה חמצן שמאפשר לנו להתמודד עם התהליכים. ולכן במגזר הציוני אנחנו בגידול משנה לשנה".

 

אחד החסמים הכי גדולים של ירושלים בכלל ושל ערי המטרופולין בפרט הוא התחבורתי. במדינה שבה לוקח 49 שנה מהרגע שיוצאים בהכרזה שיש רכבת לתל אביב ועד שאפשר לקנות כרטיס (אפריל 1973 הכרזה, השקת קו אוקטובר 2021), רוב האזרחים תמיד יעדיפו רכב פרטי, וכתוצאה מכך יסבלו גם מפקקים.

 

בירושלים המצב יחסית טוב ביחס לערים אחרות. ראשית, היא העיר היחידה שיש לה רכבת עירונית (מלבד חיפה עם הכרמלית המושבתת). שנית, בירושלים כבר יצא מכרז לקו רכבת שני, ובשנה הבאה תיפתח מסילת הרכבת המהירה בין ירושלים לתל אביב עם 28 דקות נסיעה. "יש לנו קו חדש שמתוקצב ב־8 מיליארד שקל, ועוד קו (כחול — ל"ג) שנמצא בתכנון. אחד הקווים בתכנון הוא הקו החום שיחבר את כל השכונות במזרח ירושלים עם קצות העיר, כולל חפירה תת־קרקעית עם תחנה בשער הפרחים, שער האריות ועד להר הזיתים. במקביל חלק מהמעבר במרכז העיר יהיה באמצעות רשת רכבלים שנמצאת בתכנון מתקדם", אומר ברקת.

 

אחד הפרויקטים שברקת מתהדר בהם הוא פרויקט הכניסה העיר בהשקעה של כ־1.4 מיליארד שקל. "זה פרויקט אסטרטגי ברמת המדינה שמאפשר לנו להגדיל את היתרונות של העיר בעיקר בתחומי ההייטק וההאצה שלהם. הרעיון העיקרי הוא לשלב HUB תחבורתי עם 1,400 חניות תת־קרקעיות והפרדות מפלסיות בכניסה לעיר, וכידוע לך הנגשה היא כלכלה. על זה אמרנו שניקח את השטחים שיש למעלה, ואנחנו היום יודעים שנקים 24 מגדלים עם 1.6 מיליון מ"ר עסקי — תרבות, מסחר ותעסוקה — כאשר תשעה בניינים יהיו בני 36 קומות עם השקה לקריית ממשלה או לשוק מחנה יהודה". לפי נתוני העירייה, מ"ר עסקי יעלה 1,500 דולר לבנייה, וההכפלה בכמות הבניינים מביאה ל־10 מיליארד שקל של השקעות. "העברנו את הרוב בוועדה המחוזית ועוד שלושה חודשים נסיים תכנון ונצא ב־2018 לביצוע כאשר ההפרדה המפלסית כבר נחפרת".

 

"פתאום אין מקום לכולם"

 

אחת המכשלות הגדולות של ירושלים לאורך השנים היא המצב הביטחוני. פעם היו אלה פיגועי התאבדות, ובשנתיים האחרונות אינתיפאדת סכינים שפגעה בעיקר בירושלים. ברקת מספר על התוכניות להשקעות, אבל הוא סוחב על הגב גיבנת ביטחונית שלא ברור אם תיעלם אי פעם.

 

"אנחנו יודעים להיכנס ולצאת מחירום מאוד מהר, ואם מסתכלים היום על תיירות בירושלים, אני במספרים שלא מכירים. השנה יש עלייה של 30% מהשנה שעברה. אנשים משקיעים בחדרי מלון — מתי זה קרה? היינו ב־9,500 חדרי מלון והיום אנחנו ב־12.5 אלף. בהייטק לא ספרו אותנו, היו לנו 250 סטארט־אפים והיום יש 600. אנחנו בין חמש הערים הצומחות ביותר בעולם וזה לפני כניסת מובילאיי. פתאום אין מקום לכולם".

 

והתמיכה הממשלתית בביטחון?

"מהמון ערים באים ללמוד אצלנו. בצד הביטחוני אני מרגיש בסדר, כולל הטיפול במזרח ירושלים, ואין לי תלונות לא לנתניהו ולא לשר לביטחון פנים גלעד ארדן, ואני סומך ידי עליהם, הם יודעים להתמודד. אנחנו לא מבטלים אירועים ובפן הזה התברכנו במשטרה טובה".

 

מה לגבי מזרח העיר?

"רוב אזרחי מזרח העיר רוצים להיות תושבים מלאים. בתעסוקה אנחנו מרקם כלכלי אחד והתיירות בעלייה ומאוד תורמת להם. אנחנו בשדרוג מערכות החינוך והתשתיות שם ומספר הלומדים לבגרות שם בעלייה".

 

יש טענות שאתה משדרג שם תשתיות אבל אין תשובה להסתה שמתבצעת בפייסבוק.

"אם יש ציבור אלים, מטפלים בו".

 

ולאן כל זה הולך? מה העתיד שאתה רואה לנגד עיניך?

"אין סיכוי שהעיר הזו תחולק אי פעם. יש שכונות שמסתובבים שם עם מאבטח ושם קל יחסית לתת שירותים. לך לשכונות אחרות כמו סילואן או ג'בל מוכאבר ושם יותר קשה, ויש הרבה בנייה לא חוקית. אבל המסר שלי הוא שנגייס משאבים ונשתפר שם כך שכולם ייהנו, רק תעזרו לנו בפן הביטחוני".

בטל שלח
    לכל התגובות