• תפריט
מחפשי עבודה

"אני צריך יותר כסף": מה לא להגיד כשמבקשים העלאה

במשא ומתן על השכר הראשון שממצמץ הוא זה שעומד להפסיד, כדי להשיג את המשכורת שאתם רוצים חשוב לדעת גם מה לא לומר

שירות כלכליסט 12:2416.07.17
בכל הקשור למשא ומתן על השכר, הדברים שאתם לא אומרים יכולים להיות חשובים באותה מידה כמו הדברים שכן אומרים. אם אתם חובבי פוקר, אתם כנראה כבר מכירים את התופעה: במו"מ על השכר, האדם שמצמץ ראשון הוא זה שעומד להפסיד.

כדי לשמור על פרצוף הפוקר שלכם ולקבל את המשכורת שבה אתם מעוניינים, צריך להתאמן על אמנות השמירה על השקט עד שיש משהו חשוב לומר. כלומר, המטרה היא לדבר בקול רק כשמגיע הזמן לבסס את הטיעונים שלכם, ולא שנייה אחת לפני כן. העצה הזו נכונה בין אם מנהלים מו"מ בקבלה לעבודה חדשה או מנסים לקבל העלאה בשכר בעבודה הנוכחית.

הגיעו לפגישה מוכנים, ותרגלו את מה שאתם מתכננים לומר מראש, כך שתרגישו בנוח ברגע האמת. אחרת אתם עלולים לפלוט את אחת מההצהרות הללו שעוד תתחרטו עליהן.

באתר thebalance פרסמו 3 דברים שאסור לומר בעת המו"מ על שכר.

 

1. "אני צריך יותר כסף": מו"מ על שכר לא קשור לשאלה האם אתם זקוקים ליותר כסף, או אפילו אם בכלל מגיע לכם להרוויח יותר. הדיונים נוגעים לשאלה האם אתם יכולים לקבל יותר כסף. לשם כך עליכם להבין את השוק ואת המקום שלכם בו ולמנף את המידע הזה לטובתכם. בררו מה השכר המשולם לאנשים בתפקידכם ובדרגת הבכירות שלכם באמצעות אתרים כמו גלאסור, אולג'ובס או לינקדאין, והגיעו מוכנים לשיחה.

 

מצבכם הכלכלי הוא לא רלוונטי למשא ומתן על השכר מצבכם הכלכלי הוא לא רלוונטי למשא ומתן על השכר צילום: שאטרסטוק

 

 

2. "אני לא עומד בהוצאות שלי": ההוצאות שלכם, בדומה לשאר החיים האישיים שלכם, הם עסקיכם בלבד, ובטח שלא עניינו של הבוס או מנהל הגיוס. שיתוף יתר לא רק שלא ישיג לכם יותר כסף, הוא עלול לגרום לממונים לזלזל בכם, ולכך מתלווה תג מחיר גבוה יותר בהמשך מהזדמנות מפוספסת לקבלת העלאה בשכר. שיתוף פרטים אישיים במו"מ מלמד את האדם השני דברים עליכם, רובם לא בהכרח טובים. כך למשל, אתם עלולים לחשוף את עצמכם כאנשים שלא יודעים כצד לנהל את התקציב האישי שלהם, מה שעלול לגרום למנהל כוח האדם לחשוב פעמיים לפני שיבחר בכם לתפקיד הקשור בניהול כספים. גם אם מצבכם האישי אינו באשמתכם, שיתוף במידע אישי מוגזם בעת מו"מ על שכר מצביע על כך שאתם לא יודעים לזהות גבולות מקצועיים, ובכך תרתיעו בוסים פוטנציאלים.

 

3. "זה מה שהרווחתי בעבודה הקודמת שלי": זו עצה קשה יותר ליישום, מכיוון שהמראיינים אוהבים לגלות את היסטוריית שכר של המועמדים. אולם, בפועל היסטוריית השכר שלכם כלל לא רלוונטית. המעסיק צריך לקבוע את רמת השכר בהתבסס על תחומי האחריות שהתפקיד מחייב, והדרישות מהמועמד. ישנם עוד גורמים שאפשר לקחת בחשבון כמו התחרות בשוק. אך השכר שקיבלתם בעבודה הקודמת לא אמור להיכנס לשקלול. ייתכן מאד שלא קיבלתם שכר ראוי בעבודה הקודמת שלכם, ולכן עדיף שלא תחשפו זאת. הדבר נכון במיוחד לנשים ולעובדים צעירים, שאולי לא הרגישו בנוח במשרה הקודמת לנהל מו"מ הולם. אם המראיינים מנסים לגרום לכם לחשוף את היסטוריית השכר שלכם, אתם יכולים להפוך את השאלה ולשאול במקום מה התקציב לתפקיד. אם זה לא עובד, נסו להרוויח זמן ואמרו שאתם צריכים ללמוד יותר על התפקיד לפני שתוכלו לדעת מה השכר המתאים. בכל מקרה, הימנעו מציון מספר ספציפי. 

 

נקודה נוספת לגבי המשא ומתן: שפת הגוף מעביר מסר חזק יותר ממילים בכל הקשור לאינטראקציות מקצועיות, כך שבנוסף להקפדה על בחירת המילים הנכונה, רצוי שתעבירו את המסר הנכון באמצעות העמידה, הבעות הפנים והמחוות שלכם. תוכלו אולי לבקש מחבר לעזור לכם להתכונן לדיון, ואפילו לצלם זאת כדי שתוכלו ללמוד כיצד אתם נראים בעיני המראיינים. הקפידו על קשר עין, אך לא מוגזם מדי, והימנעו מגב כפוף, מחוות עצבניות כמו לרקוע ברגל או סידור השיער. זכרו כל העת שיש לכם זכות לקבל שכר הולם לעבודה שלכם, וזהו גם האינטרס של הבוס והמעסיקים. נסו להיכנס לחדר תוך התייחסות לאדם השני כשותף למו"מ ולא כממונה, כך יהיה לכם קל יותר להירגע, לחייך ולהציג את הטיעונים שלכם.

בטל שלח
    לכל התגובות