$
משפט

שקד: "גוגל ופייסבוק מבינות שאין מקום לטרור ושנאה ברשת"

שרת המשפטים בכנס הסייבר באוניברסיטת ת"א: "בשבעה מתוך עשרה מקרים שנחקרו התברר שהמחבלים פעלו בהשפעת תכני הסתה אליהם נחשפו ברשת". פרקליט המדינה שי ניצן: "150 כתבי אישום בנושאי הסתה הוגשו מסוף 2014, זו עלייה דרמטית של מאות אחוזים"

משה גורלי 10:3225.06.17

"גוגל ופייסבוק מבינות היום שאין מקום לטרור ושנאה ברשת", כך אמרה שרת המשפטים, איילת שקד, בכנס הסייבר שנפתח הבוקר באוניברסיטת תל אביב. שקד סקרה את המאבק בטרור הרשתי, שהותנע מטרור היחידים לפני כשנתיים.

 

 

 

 

לדברי שקד, "זה נצרב בתודעה שלי בספטמבר 2015, בגל הטרור שכונה טרור היחידים. בשבעה מתוך עשרה מקרים שנחקרו התברר שהמחבלים פעלו בהשפעת תכני הסתה אליהם נחשפו ברשת. הדלק המרכזי היה ההסתה והשבח למחבלים ברשתות החברתיות. זו תופעה חדשה ומסוכנת בעלת משמעות אסטרטגית. עם כל שרי המשפטים שאני פוגשת זה הדבר הראשון או השני שעולה, סיכון הביטחון תוך ניצול המרחב המקוון".

 

שרת המשפטים איילת שקד (ארכיון) שרת המשפטים איילת שקד (ארכיון) צילום: משה גורלי

 

 

שקד סקרה את הצעדים שנקטה: "במרץ 2016 הקמנו כוח משימה בין-משרדי שמאתר תכנים מסיתים ואנו מגישים בקשות לספקיות להסרה. התוצאות משתפרות, היום תוך פחות מ-24 שעות מתקבלות ומוסרות רוב הבקשות.

 

"אנו שואפים לכך שהספקיות עצמן יעשו את הסינון כמו שהן עושות בפרסומי פדופיליה. בנוסף, אנו מקדמים חוק להסרת תכנים באמצעות צו שיפוטי בהינתן סכנה ממשית לביטחון המדינה או לחייו של אדם. חוק נוסף שנשקל הוא חסימת גישה לאתרים שמקדמים הסתה לטרור".

 

שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל שעומדת בראש ועדה לבחינת השיימינג לעובדי ציבור, אמרה בכנס: "מטרתנו שסיפור אפי ברכה לא יישנה, תת ניצב אפי היה קורבן להסתה ברשתות. הוא לא עמד בה וביקש להציל את כבוד משפחתו. הגיע למבוי סתום, וביקש לשחרר את משפחתו מהסיוט".

 

 

השופטת עדנה ארבל (ארכיון) השופטת עדנה ארבל (ארכיון) צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

ארבל סיפרה על עדותו של אחיו של ברכה בפני הוועדה: "אפי אמר לנו: אין לי יותר מקום בלב לחיצים מורעלים. הם לא יעזבו אותנו עד שיחסלו את המשפחה. יש אנשים שנרצחים בכדורי אקדח ויש הנרצחים באמצעות עוד אות ועוד אות על המקלדת. אלך הצידה כדי שלא יפגעו בכם", אמרה והוסיפה: "ברכה הוכפש במסגרת יחסיו עם הרב פינטו. טענת הרב פינטו בדבר קבלת שוחד בידי ברכה נשללה כליל. חשוב שתהיה כתובת ויד מושטת לתמיכה, ומי שמסית יידע שימוצה עמו הדין.

 

"עד נוסף שהופיע בפני הוועדה היה שופט בית המשפט העליון לשעבר אליעזר ריבלין שהוביל בפסקי דינו גישה מצננת שהתנגדה לחשיפת טוקבקיסטים אנונימיים בהיעדר חקיקה שמסמיכה חשיפה כזו. ריבלין תמך בהצעת החוק שמצדדת בצווי הסרה ואמר שזה מקובל בהרבה שיטות משפט. אתה לא מטיל אחריות על בעל האתר, אבל אם אתה מבקש מבעל האתר והוא אינו מסיר ניתן להטיל עליו אחריות".

 

ריבלין, סיפרה ארבל, הביא לדוגמא את ארדואן שמצד אחד הטיל מגבלות על הרשת, אבל דווקא השימוש בוואטסאפ הציל את שלטונו מניסיון הפיכה.

"כיפה אדומה", סיכמה ארבל, "כבר לא מסתובבת ביער אלא במרחב האינטרנטי שם אורבים הציידים. וזה מחייב עירנות הורים ומורים. זו לא הלשנה אלא דיווח מחייב".

פרקליט המדינה, שי ניצן, אמר כי "המרחב האנונימי מאפשר התחזות לאחר. מסית בכיכר ציון לא יכול להסתיר את זהותו". מסית ברשת יכול והשאלה היא האם במקרה השתמש ב"מסית מכיכר ציון". בכיכר זו ניצבה צמרת הליכוד, וחלקה אף דיברה, באותה הפגנת שנאה-הסתה המפורסמת שבה הונפו תמונות של ראש הממשלה יצחק רבין במדי אס.אס.

 

 

פרקליט המדינה שי ניצן (ארכיון) פרקליט המדינה שי ניצן (ארכיון) צילום: יאיר שגיא

 

 

"המרחב האינטרנטי הוא כיכר העיר החדשה שיש לה השפעה הרסנית. עברנו שינוי אסטרטגי", הסביר ניצן ופירט: "המרחב הוא בינלאומי ומאפשר לגורמים בחו"ל להסית בתוך המדינה. איסוף הראיות מחייב פניה לספקיות שאינן בישראל. ההפצה זולה ומיידית".

 

ניצן מנה את את התשובות של הפרקליטות למציאות החדשה: "יש הגברה משמעותית של האכיפה הפלילית בנושאי הסתה, ויותר כתבי אישום, יותר מעצרים. 150 כתבי אישום הוגשו מסוף 2014. זו עלייה דרמטית של מאות אחוזים. בעבר היו אולי עשר-עשרים כתבי אישום בשנה. הבן שלי אומר שזה כמו הילד ההולנדי ששם אצבע בסכר, אבל חובתנו להילחם. יש ערכים לא פחות חשובים מחופש הביטוי".

 

עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי, ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות, אמר כי "מינואר עד מאי 2017 התבקשה הסרתם של 2614 פרסומים פוגעניים - פוסטים, דפים ומשתמשים, כ-80 אחוז הוסרו כתוצאה מפנייה שלנו לספקיות", אמר ופירט כי עיקר בקשות ההסרה נוגעות להסתה לטרור, אבל לא רק – גם הטרדה מינית, פגיעה באנשי ציבור, לשון הרע, פרסומים שנוגעים לקטינים וצווי איסור פרסום נכללים בבקשות. למשל כשנחשפת זהותו של קטין במשפט אימוץ בניגוד לחוק או לצו. "כשהחוק מופר בישראל ברשת חברתית, דרך ספקית זרה, אנו מנסים לאכוף", אמר ויסמונסקי.

 

מתוך 2614 פרסומים פוגעניים, 2357 דפים, פוסטים ומשתמשים – נוגעים להסתה לטרור. אחוז ההסרה (מלאה או חלקית) הוא כ-90 אחוז.

 

מסך הכל הפרסומים, 2614 תוצאות הטיפול הן:

תכנים שהוסרו – 79.3 אחוז

הוסרו חלקית – 7.3 אחוז.

תכנים שלא הוסרו – 8.8. אחוז

הוחלט שאין לטפל בבקשה – 2.3 אחוז

בטיפול 2.3 אחוז.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x