$
משפט

התביעה הנגזרת בבזק: כמו דסק"ש־מעריב, אבל יותר

עוד לפני המניפולציות החשודות כפליליות, הטענות האזרחיות שמופיעות בתביעה הנגזרת בעסקת בזק־yes הן כבדות משקל אף יותר מהתביעה הנגזרת בעסקת דסק"ש־מעריב שאישר בזמנו השופט עופר גרוסקופף

משה גורלי 08:2425.06.17

תמצית החשדות שנחקרים היום בעסקת yes־בזק מופיעה בבקשה לאישור התביעה הנגזרת שהגיש נגדה עו"ד רונן עדיני לפני כשנתיים.

 

 

 

בירור הבקשה מתקיים בפני השופטת רות רונן, והסינרגיה בין ההליך האזרחי להליך הפלילי עשויה להוציא מתחת ידיה של רונן החלטה דומה לפצצה שהטיל בזמנו השופט עופר גרוסקופף, שאישר את הנגזרת בעסקת דסק"ש־מעריב.

 

בפרשה ההיא שרפו נוחי דנקנר ודסק"ש כ־360 מיליון שקל על הפגר ששמו מעריב. גם את הנגזרת ההיא הגיש עו"ד רונן עדיני, ונקודות הדמיון לא מסתיימות בכך.

 

 

השופטת רות רונן השופטת רות רונן צילום: שאול גולן

 

1. בשני המקרים שולם סכום מופקע על פלטפורמה תקשורתית מקרטעת. גם ברכישת מעריב וגם ברכישת yes הופיעה מילת הקסם "סינרגיה" כדי להצדיק את הרכישה, הסכום והתועלות הכלכליות שיצמחו לדסק"ש ולבזק ברכישות מעריב ו־yes. גרוסקופף גלגל את התירוץ הזה מכל המדרגות.

 

דמיון נוסף הוא תפקידו של המנכ"ל. ברכישת מעריב הוביל המנכ"ל עמי אראל את הדירקטורים באפם אל השוקת. הוא הקרין להם מצגת, דיבר על סינרגיה והצליח לקבל את האישור המיוחל בזמן שיא - דיון של שעה וחצי שהשתרע על שני עמודי פרוטוקול. תפקידה של סטלה הנדלר עוד יתברר, אבל זימונה לחקירה ודבריה בפרוטוקול, מלמדים שהיא העמי אראל של הסיפור הזה.

 

אבל הדמיון הנוקב בין שתי הפרשות הוא התנהגות הדירקטורים. רונן היא שופטת סולידית יותר וצבעונית פחות מגרוסקופף שצלף ללא רחמים בדירקטורים שאישרו בזמנו את רכישת מעריב: "מעריב הוצג כבגד החדש הדרוש לקבוצה כדי למצוא חן בעיני לקוחותיה. למרבה הצער, לא נמצא בדירקטוריון ילד שזעק, או אפילו לחש, המלך הוא עירום".

 

החידוש המהדהד בהחלטת גרוסקופף הוא בקביעת היסוד הנפשי של הדירקטורים - לא רשלנות, אלא פזיזות שמקרבת אותנו ללקסיקון הפלילי. "אם יוכח", כתב, "כי הדירקטור פעל באופן מודע שלא לטובת החברה...הרי שהדבר יהווה הפרה מכוונת או פזיזה של חובת הזהירות כלפי החברה". במישור האזרחי המשמעות היא שלילת הכיסוי הביטוחי מהדירקטור שסרח. במישור הפלילי שנחקר כעת אנו עולים במעלה הסולם הפלילי - לא רשלנות, לא פזיזות, אלא כוונה פלילית שטמונה בשלל סעיפי האישום: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הפרת חובות אמונים של נושאי משרה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועוד.

 

2. בעסקאות בעלי עניין מופעלות שלוש דרגות של פיקוח שיפוטי. ואלה הן, מהקל אל המחמיר: שיקול הדעת העסקי, בחינה מוגברת וההגינות המלאה. גם לדיון הזה אחראי שאול אלוביץ'.

 

 

שאול אלוביץ' שאול אלוביץ'

 

הוא מופיע בפסק דינו של בית המשפט העליון, שאישר לאחרונה את פסק דינו של חאלד כבוב. בשניהם זכה אלוביץ' שהדף את הנגזרת שהוגשה נגד חלוקת הדיבידנדים והפחתת ההון בבזק בסך של כ־3 מיליארד שקל. השופט יצחק עמית קבע שהחלטות החברה בנוגע לשינוי מבנה ההון חוסות תחת כלל שיקול הדעת העסקי. הכלל מעניק חסינות לדירקטורים שאישרו עסקת בעל עניין אם דבקו בפרוצדורה הנדרשת: האישור המשולש - ועדת ביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית ברוב של לפחות מחצית בעלי המניות שאינם נגועים כ"בעלי עניין אישי", וניהול המו"מ בידי ועדה בלתי תלויה מקרב הדירקטוריון.

 

בעסקת בזק־yes אמורה לחול דרגת הפיקוח המחמירה ביותר - כלל ההגינות המלאה. הכלל אומץ בישראל, בידי השופטת דניה קרת־מאיר, בעסקת מכירת מכתשים אגן לכמצ'יינה הסינית. הכלל מכשיר החלטות המתקבלות במצב של ניגוד עניינים משמעותי, לרבות עסקאות שבהן יש לבעל השליטה עניין אישי. בגדרו נדרשים בעל השליטה ונושאי המשרה להוכיח את הגינותה המלאה של העסקה. הן בהיבט הפרוצדורלי של הליך אישורה, והן בהיבט המהותי שמשרת כלכלית את טובת החברה. קיומו של רכיב מהותי - טובת החברה - מותיר לבית המשפט מרווח להפעלת ביקורת שיפוטית גם ביחס לעסקאות שצלחו את האישור הפרוצדורלי, ולמרות זאת לא נוטרל ניגוד העניינים והעסקה חשודה כמנוגדת לטובת החברה. כפי שאמר השופט גרוסקופף בהרצאה באוניברסיטת תל־אביב: "אם ההחלטה תיראה לנו כשופטים ממש הזויה, אף שהדירקטוריון עשה מה שצריך לכאורה לעשות, אתערב. הצעתי בפסק הדין אדלר נגד לבנת חריג לכלל שיקול הדעת העסקי - להתערב במקרים שהתוצאה היא בלתי סבירה בצורה קיצונית. לא הפעלתי אותו אז כי ההחלטה היתה בתחום הסביר. אבל, למשל, אם הדירקטורים אישרו לבעל תפקיד שכר שהוא פי חמישה מהמקובל בשוק, תצטרכו להסביר לי למה, ויש סיכוי שאתערב, גם אם הדירקטוריון יעמוד בכל הכללים".

 

 

 

3. במקרה הנוכחי, עוד לפני שהגענו למניפולציות החשודות כפליליות, הטענות האזרחיות בתביעה הנגזרת הן כבדות משקל. בהיבט המהותי של טובת החברה שילמה בזק סכום אסטרונומי העולה על מיליארד שקל עבור yes ששווה כ־200 מיליון שקל. ובהיבט הפרוצדורלי, דוגמאות כמו הדח"צ מרדכי קרת, מקורבו של אלוביץ' ששימש יו"ר ועדת הביקורת וחבר בוועדה הבלתי תלויה. אלה ועוד עשויים לבסס עוצמה גדולה יותר ממקרה דסק"ש־מעריב. כאן חשופים המעורבים לאישום פלילי ממש ולא רק לפזיזות המעין פלילית שטבע גרוסקופף על מצחם.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x