• תפריט
בארץ

כחלון מקדם חוק הסדרים חדש בהיקף של מעל 30 מיליארד שקל

שר האוצר מתכוון להגיש לממשלה חבילה של רפורמות ושינויים מבניים שתאושר במתכונת דומה לחוק ההסדרים, אף שאינה קשורה לתקציב המדינה. במרכז התוכנית בניית רכבת תחתית בבאר שבע. משרד המשפטים צפוי להתנגד בטענה כי מדובר בהליך חפוז

אדריאן פילוט 07:4119.06.17

שר האוצר משה כחלון מגבש בימים אלה חוק הסדרים נוסף שהוא מתכוון להגיש לממשלה כבר בחודש הקרוב, כך נודע ל"כלכליסט". מדובר על חבילה של רפורמות, שינויים מבניים ותוכניות שכחלון מצפה לאשר בממשלה ובכנסת במקשה אחת. כחלון נועד אתמול עם הממונה על אגף התקציבים אמיר לוי שצפוי להוביל את התהליך. לוי צפוי לעזוב את המשרד באוגוסט הקרוב, מיד אחרי הגשת התוכנית.

משה כחלון שר האוצר משה כחלון שר האוצר צילום: יאיר שגיא

 

הרפורמות המבניות יתרכזו בנושא הרגולציה בשלל תחומים. עם זאת, גולת הכותרת של החבילה תתרכז בתחום התשתיות. מעבר ל־23 מיליארד שקל שכבר הוקצו לפיתוח תשתיות, בכוונת כחלון להקצות עוד 30 מיליארד שקל (הרשאה להתחייב) לצורך בניית תשתיות פיזיות בחמש השנים הקרובות. העבודות עתידות להתבצע בשיתוף המגזר הפרטי (PPP — שת"פ בין המגזר הפרטי לציבורי).

 

במרכז התוכנית נמצאת בנייתה של רכבת תחתית בבאר שבע בהשקעה של כ־3 מיליארד שקל. הנחת היסוד שעומדת מאחורי הפרויקט היא כי בירת הנגב צפויה להכפיל את האוכלוסייה בה בתוך עשור, ולכן נדרש פתרון לגודש שייווצר בכבישי העיר. כדי שהפרויקט יהפוך זול יותר בניית הרכבת צריכה להיעשות לפני הצמיחה המסיבית באוכלוסיית העיר — יהיה הרבה יותר קשה לבנות את הרכבת כאשר הגודש בכבישי העיר יוכפל. כמו כן, תחבורה טובה יותר תשפר בדרמטיות את הפריון ותמנע אובדן שעות עבודה בכבישים.

 

מי שצפוי להוביל את פרויקטי התשתיות במסגרת חוק ההסדרים המחודש הוא החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו. לפני חודש וחצי נחשף ב"כלכליסט" כי חזקיהו עמל על תוכנית אסטרטגית רב־שנתית להשקעה בתשתיות פיזיות, תוכנית שהכריז עליה כפרויקט הדגל של הקדנציה שלו. גורמים באוצר אישרו כי חזקיהו מקדיש את רוב זמנו לגיבוש תוכנית זו וכי הוא סבור כי תוכנית רב־שנתית תספק יציבות וודאות לכל הגופים הפרטים — הן בארץ והן מחו''ל. "חשוב להבין כי חברה לא תגיע לכאן, תיגש למכרזים ותפתח סניפים — צעדים העולים מיליונים — אם אין לה ודאות באופק", הסבירו באוצר. מינויו של חזקיהו נעשה על ידי כחלון, ובין השניים קיימים יחסים קרובים מאוד.

 

רוביק דנילוביץ' ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' ראש עיריית באר שבע צילום: ישראל יוסף

 

 

נזכיר כי בשנה שחלפה אושר תקציב דו־שנתי לשנים 2017 ו־2018, כך שלא צפויים דיוני תקציב מדינה ורפורמות מבניות עד יוני 2018, אז יתחילו פקידי האוצר לגבש את התקציב לשנת 2019. לפיכך, חבילת צעדים בצורה של חוק הסדרים שמגובשת בימים אלה באוצר מחזירה את משרד האוצר לקדמת הבמה הפוליטית, שכן עד כה היה צפוי שם שקט לשנה שלמה.

 

קשיים משפטיים

 

חוק ההסדרים הוא כינוי לחוק שהממשלה מביאה לאישור הכנסת בכל שנה לצד חוק התקציב. החוק מאגד בתוכו חוקים ותיקוני חקיקה רבים שהממשלה רואה צורך באישורם בכנסת כדי ליישם את מדיניותה ותוכניותיה הכלכליות. לפי אתר הכנסת, מדובר במכשיר שלטוני ייחודי המאפשר לממשלה ליזום חקיקה, להביא להשלמתן של פעולות חקיקה וכן לעכב או לבטל חוקים פרטיים של חברי הכנסת שהכנסת חוקקה, ובתוך כך להתגבר על מכשולים פרלמנטריים מתוך הסתמכות על הרוב הקואליציוני. חוק ההסדרים נבדל מרוב החוקים הנחקקים בכנסת במבנהו ובהליכי חקיקתו. ראשית, מדובר בחוק שכולל בתוכו כמה חוקים שאינם משתייכים לנושא אחד, אלא מתפרסים על פני מספר רב של תחומים.

 

המאפיין השני הוא שהחוק מאפשר לממשלה לאשר מספר רב של חוקים כמקשה אחת — קרי, הממשלה והכנסת מאשרים את כלל החוקים שכרוכים בתוך חוק ההסדרים בפעם אחת.

 

מאפיין נוסף לחוק הסדרים הוא כי לפי חוק יסודות הכנסת ללא אישור חוק התקציב אין אפשרות לאשר את חוק ההסדרים. הצעות חוק רגילות מועברות לדיונים בוועדות הכנסת בתחומן, כמקובל בהליכי חקיקה בכנסת. לעומת זאת, הצעת חוק ההסדרים הועברה בעבר כיחידה אחת לוועדת הכספים, וזו דנה בכל הנושאים שבה בפרק זמן קצר וקצוב, ובסופו הביאה אותה לאישור סופי במליאת הכנסת. קרי, תהליך החקיקה הוא מהיר יותר.

 

יוזמתו של כחלון כבר נתקלה בקשיים משפטיים, משום שזו הפעם הראשונה שבה שר אוצר מתכוון להביא לאישור הממשלה והכנסת חוק הסדרים שאינו מלווה לחוק התקציב. ל"כלכליסט" נודע כי הפקידות הבכירה של משרד המשפטים כבר הביעה התנגדות ליוזמה. הטיעונים המרכזיים מאחורי הביקורת שמגיעה מפרוזדורי משרד המשפטים היא זו שנשמעת תדירות לגבי חוק ההסדרים עצמו, כאשר הוא מלווה את חוק התקציב: מדובר בחוק אשר מייתר את עבודתן של ועדות הכנסת בתחום החקיקה; החוק מתקבל בהליך חפוז, ומה שעומד במרכזו הוא רפורמות מבניות מרחיקות לכת במשק; החוק אינו מאפשר לחברי הכנסת לנהל דיון מעמיק וממצה ולגבש עמדה מבוססת על כל אחד מנושאיו. כמו כן, נטען נגדו כי המשמעת הקואליציונית והאופוזיציונית מכתיבה לחברי הכנסת קו הצבעה אחד למגוון הנושאים שבחוק ההסדרים.

במקרה הזה גם אין חוק תקציב שעליו ניתן להלביש את חוק ההסדרים המתוכנן.

 

הפרק השלישי החסר

 

כחלון השלים בחודש האחרון שנתיים כשר אוצר. מאז הוא הצליח לבצע מספר רב של מהלכים בתחום המסים — הפחתת מס הכנסה לחברות, הפחתת מס ליחידים, הפחתת מע''מ ומתן נקודות זיכוי להורים עובדים — ובתחום ההוצאה הממשלתית — הגדלת תקציבי משרדי הבריאות והחינוך, העלאה דרמטית של מס הכנסה שלילי מ־400 מיליון שקל לכ־2 מיליארד שקל ותוספת כל כ־4 מיליארד שקל לקצבאות הנכים.

 

לפיכך, כחלון מיצה בשני התחומים הללו כמעט כל פעולה אפשרית והמסגרות התקציביות לא מאפשרות לו לבצע צעדים נוספים. לפיכך, הוא ומשרדו נותרו כמעט ללא תעסוקה לשנה הבאה. כמו כן, הוא הצליח לקדם מספר צעדים להורדת המחירים בתחום הדיור, דבר שהתחייב לעשות ערב הבחירות, אך גם בנושא זה כחלון נותר ללא כלים נוספים.

 

מנגד, בכל הקשור לסלע השלישי של עבודתו של שר האוצר — ביצוע רפורמות מבניות במשק — כחלון טרם הוכיח עצמו. הדבר מפתיע שכן כחלון השיג את יוקרתו הפוליטית דווקא בתחום הזה: רפורמה בעמלות הבנקים כיו''ר ועדת הכלכלה והרפורמה בסלולר כשר התקשורת הן הדוגמאות הבולטות לכך. מי שהכתיר את התכונה הזו אצל כחלון הוא לא אחר מיריבו הפוליטי הגדול בתוך הגוש הימין, ראש הממשלה בנימין נתניהו שערב המחאה החברתית קרא לשרי ממשלתו למצוא פתרון למשבר יוקר המחיה ואמר "תהיו כחלונים ותמצאו פתרון".

 

לפיכך, כחלון מתכוון באמצעות חוק הסדרים המתגבש להשלים את מלאכתו כשר האוצר, מהלך שיחזק אותו גם במישור הפוליטי - לפחות כך מקווים בסביבתו. בפני כחלון עומדים אתגרים פוליטיים לא פשוטים: הראשון הוא התחזקותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בסקרים. האתגר השני הוא בתוך הבית וקשור להמשך המערכת היחסים המורכבת עם שר השיכון יואב גלנט, אשר צפוי לעזוב את המפלגה לטובת הליכוד, זאת אחרי שכבר בכיר אחר במפלגה, אבי גבאי, כבר עזב את המפלגה לטובת המחנה הציוני.

בטל שלח
    לכל התגובות