השיעור שצריכים ללמוד בישראל מהקנס הענק שהוטל על פייסבוק
ההחלטה לקנוס את פייסבוק ב-110 מיליון דולר על מסירת מידע לא מדויק במסגרת עסקת וואטסאפ מזכירה את המקרה המפורסם של תנובה, שבתקופת המחאה לא מסרה לרשות ההגבלים דו"ח של מקינזי
19:0119.05.17
נציבות התחרות האירופאית פרסמה ביום חמישי האחרון את החלטתה הדרמטית לקנוס את פייסבוק בסכום דמיוני של 110 מיליון דולר, מכיוון שלטענתה הרשת החברתית מסרה מידע לא מדויק לנציבות במסגרת בחינת הרכישה של וואטסאפ.
רוב רשויות התחרות בעולם, כמו בישראל, מוסמכות לדרוש מצדדים למיזוג או מכל גורם שנבדק על ידן במסגרת פעולות האכיפה שהן עורכות, נתונים ומידע הרלוונטיים לבדיקה. חובת מסירת המידע חלה על פי רוב גם על צדדים שלישיים שאינם בהכרח צד ישיר לעניין הנבדק. כך, למשל, כאשר רשות ההגבלים בישראל בוחנת מיזוגים היא נוהגת לדרוש נתונים גם מגורמים שאינם צד למיזוג כגון לקוחות וספקים של הצדדים למיזוג.
מייסד פייסבוק מארק צוקרברג צילום: אי פי איי בישראל, מסירת מידע מטעה או אי מסירתו, מתוך כוונה להשפיע על תוצאת הבדיקה שעורך הממונה, עלולה לגרור סנקציה פלילית. לעומת זאת, מידע שגוי או לא מלא שנמסרו כך בתום לב ייאכפו בדרך של קנסות כספיים.
בשנים האחרונות רשות ההגבלים העסקיים חקרה והטילה קנסות על מספר גופים שלא השיבו לדרישות הנתונים או שהשיבו להן באופן לא מלא. החקירות שערכה הרשות כוונו גם כלפי צדדים שלישיים כמו לקוחות, ספקים או מתחרים של צדדים למיזוג, שלא השיבו לדרישות נתונים שהופנו להם.
המקרה של פייסבוק מזכיר במהותו את המקרה המפורסם של תנובה, שנחקרה בתקופת המחאה החברתית בחשד שלא מסרה לרשות דו"ח של חברת מקינזי. המידע התבקש על ידי הרשות במסגרת בחינת פעילותה של תנובה בשוק והרשות חשדה שתנובה לא מסרה מידע במזיד. לאחר חקירה של שנתיים, שנערכה במישור הפלילי ושבמהלכה נחקרו מנהלים בכירים בתנובה, הרשות ותנובה חתמו על צו מוסכם במסגרתו התחייבה תנובה לשלם לאוצר המדינה קנס כספי בסך של 3 מיליון שקלים. הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, פרופ' דיויד גילה, הבהיר כי לא נמצא חשד לפעולת הסתרה מכוונת מצד תנובה וכי הקנס נועד לשדר מסר מרתיע לכל הגורמים המוסרים נתונים לרשות ההגבלים העסקיים, על מנת שיקפידו להשיב תשובות מלאות ומדויקות.
מהחלטת הנציבות עולה כי גם במקרה של פייסבוק אין חשד שהמידע שמסרה פייסבוק בנוגע לקישור בין פייסבוק לוואטסאפ, השפיע על ההחלטה של הנציבות לאשר את המיזוג. למרות זאת, החליטה הנציבות להטיל קנס גבוה מאוד על פייסבוק, ככל הנראה, מתוך כוונה לשדר מסר מרתיע לעתיד.
המקרה של פייסבוק מחדד אמנם את הצורך של גורמים המשיבים לדרישות נתונים שמפנה להם הרשות להקפיד הקפדה יתרה על מענה מלא ומדויק לדרישות אלו, דבר שלעיתים מצריך מעורבות של אנשי מקצוע הבקיאים בעבודת הרשות, אך בד בבד הוא מחדד את המחויבות של רשות ההגבלים העסקיים להקפיד מצידה על ניסוח ברור של הדרישות שהיא מוציאה ועל תחימה של החומר הנדרש, על מנת שלא לשים מכשול בפני עיוור.
כך, במקרים לא מעטים ניתן להיתקל בדרישות נתונים המנוסחות על ידי הרשות באופן רחב או מעורפל שלא מאפשרות לגורם המשיב לתחום ולמקד את המידע המבוקש. במיוחד הדברים אמורים בנוגע ל'סעיף סל' במסגרתו הרשות מבקשת לקבל לידיה "דו"חות, סקרים, תכניות ומצגות הרלוונטיות לנושא הנבדק". דרישה מעין זו, בוודאי כשמדובר בחברות גדולות, עשויה להצריך חיפוש פנימי באלפי הודעות דוא"ל ומסמכים השמורים במאגרי החברה. המדובר במשימה שלבד מכך שהיא מכבידה ולעיתים גוררת השבתה של עובדים מעבודתם היומית, היא עלולה להכשיל את הגוף הנבדק במקרה שבתום לב לא ימסור מסמכים שלדעת הרשות היה עליו למסור.
מכל מקום, נוכח הקנסות הכבדים שרשויות התחרות בארץ ובעולם מטילות בהקשר של מענה על דרישות נתונים, במקרה של ספק רצוי לפנות לרשות ההגבלים העסקיים ולבקש כי תמקד את הדרישה ותתחם אותה בזמן.
הכותב הוא שותף וראש תחום ההגבלים העסקיים והתחרות במשרד גורניצקי ושות', לשעבר בכיר ברשות ההגבלים העסקיים
