• תפריט
משפט

פרשנות

הפיל בהיכל בג"ץ: "גם חוק אווילי יכול לעבור"

החלטת בג"ץ להותיר על כנו את צו הביניים המקפיא את חוק פיצול תאגיד השידור, עד לדיון בהרכב שופטים מורחב, כמו גם ההחלטה שלשום לגבי חוק מיסוי דירה שלישית, חושפת את המורכבות הנפיצה של יחסי הכוחות בין שלוש הרשויות בישראל

משה גורלי 13:3716.05.17

זהו השבוע השני ברציפות שרפורמה מורכבת נבחנת בבג"ץ. בשבוע שעבר זה היה מיסוי הדירה השלישית, והשבוע פיצול התאגיד.

 

 

שלוש הרשויות נפגשות באולם בית המשפט העליון ומספקות זווית מרתקת לתהליכי קבלת החלטות וחוקים במדינת ישראל. וגם, צוהר למחשבות ולדעות שיש לאלה על אלה. השופטים על הכנסת ועל הממשלה, הכנסת על הממשלה. הממשלה חוטפת מכולם, אבל נציגיה מסרבים להרכין ראש ומשיבים מלחמה.

 

1. שלשום, סירבה הפרקליטות להצעת השופטים לדון שוב במיסוי הדירה השלישית. אתמול, סירב בא־כוחה עו"ד נחי בן אור להצעת השופטים להסכים לצו שישעה זמנית את כניסת החוק. בשני המקרים המסר לשופטים הוא: תרצו - תבטלו (את חוק המיסוי); תרצו - תשעו (את פיצול התאגיד). אנחנו לא משתפים פעולה. ובית המשפט מתעקש לחנך והממשלה מסרבת לעמוד בפינה, להינזף ולשפר את התנהגותה.

 

בדיון אתמול היא פגשה את השופטים - חנן מלצר, יצחק עמית, נעם סולברג - במצב רוח לוחמני במיוחד. "הייתי יועץ משפטי של חברת החדשות של ערוץ 2 מאז הקמתה ועד שמוניתי לשופט", אמר השופט מלצר לממשלה, "אתם לא מבינים איך עובד תאגיד חדשות. מה שעשיתם מנותק מהמציאות בשטח. זה פשוט לא ענייני".

והשופט עמית תקף את הכנסת מאגף אחר: "הפיל בחדר הוא שאלת התכלית. האם אתם בכנסת לא שואלים בשביל מה צריך היה לפצל? זה חוק ללא תכלית".

בא כוח התאגיד הסביר את (העדר) התכלית בהפרדת תאגיד החדשות מהלקוח שלו: "לפיצול שלוש תכליות. לשפר איזון בין חופש הביטוי לפיקוח וזה לא השתנה. לקלוט את עובדי רשות השידור - מה מפריע להם לקלוט אותם? ונימוק נוסף הוא התמקצעות. איזה התמקצעות יש כאן? בשביל זה הקימו גוף נפרד? עם כל האורגנים, הנהלות, מועצות, עורכי דין? מה רצו להשיג פה?"

יו"ר כאן, גיל עומר, אתמול בדיון בבג"ץ יו"ר כאן, גיל עומר, אתמול בדיון בבג"ץ צילום: אוהד צויגנברג

 

2. השופט עמית לא הסתפק בהעדר התכלית של הפיצול, וציין שגם חוק אווילי יכול לעבור ונחוצה עילה חוקתית להפילו. היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד אייל ינון השיב שמלאכתו היא דו שלבית. "כמלווה הליכי חקיקה, מתפקידנו לשאול מה התכלית. הפיל הזה נמצא בהרבה דברי חקיקה שמונעים בידי גחמות ועניינים פרסונליים. גם כאן זה נמצא ובשפע. ואז אנו לוחצים על חברי הכנסת להבין ולהאיר את התכלית. אבל, אחרי הדברים האלה, אם הכנסת מאשרת את החוק בוועדות ובמליאה, אז אני כאן בכובע אחר שמגן על ההליך ועל החוקתיות".

 

כלומר, מסביר לנו עו"ד ינון, בכנסת אני שואל את כל השאלות, ואילו כאן בבית המשפט אני נותן את התשובות. הכביסה המלוכלכת נשארת בבית (המחוקקים), ובבית המשפט נדרשים רק לשתי העילות שבכוחן להפיל חוק: פגם מהותי בהליך החקיקה או פגיעה לא מידתית בזכויות אדם.

 

3, מיסוי הדירה השלישית שייך לפגם הראשון, ההליך. בשבוע שעבר, הסכים ינון - בניגוד לעמדת הממשלה - שמדובר בליקוי מהותי. בפגיעה בעקרון ההשתתפות המושכלת של חברי הכנסת בתהליך כך שהצביעו מבלי לקבל הזדמנות אמיתית להבין על מה. ליקוי כזה בכוחו לבטל חוק. אבל ינון ביקש משופטי בג"ץ להתאפק ולהסתפק ב"התראת פסלות".

 

אתמול, הכנסת והממשלה שילבו ידיים בטענה שאין בפיצול התאגיד פגיעה בזכויות אדם. פגיעה בחופש הביטוי של התאגיד והאורגנים שלו, פגיעה בחופש ההתארגנות של העיתונאים. "העתירה טוענת לפגיעה בזכות ביטוי של התאגיד והאורגנים שלו", אמר עו"ד נחי בן אור, "יש לי ספק אם לתאגיד שקם זה עתה יש זכות ביטוי. וגם אם יש פגיעה, הקמת התאגיד החדש ממתנת אותה". 

שופטי בית המשפט העליון בדיון אתמול על פיצול התאגיד. מימין: נעם סולברג, חנן מלצר, יצחק עמית שופטי בית המשפט העליון בדיון אתמול על פיצול התאגיד. מימין: נעם סולברג, חנן מלצר, יצחק עמית צילום: אוהד צויגנברג

 

וכשנדרש בן אור לעניין התכלית הוא חטף את המקלחת. "לעניין התכלית", ניסה להסביר, "תפיסת הממשלה היא להקים תאגיד חדשות ייעודי שיתמקצע". מלצר הסביר לו, כיועץ לשעבר של חברת החדשות, שרוקחי הפיצול לא מבינים דבר וחצי דבר בחברות חדשות. "נניח שיש אירוע ביטחוני. ברור שהחדשות גוברות. אתם מתארים מו"מ בין שני התאגידים לגבי מה ישודר. אולי התאגיד יעדיף תכנית אחרת שעבד עליה".

 

4. הפתרון החל להסתמן: צו ארעי שבמסגרתו יחל התאגיד הקיים לשדר חדשות ואקטואליה ותאגיד החדשות יוקם במקביל. במחשבה תחילה ימונו המנהלים והמועצות הציבוריות. לעניין זה תקף מלצר את מעורבותו של הכנ"ר בתהליך: "הכנ"ר עוסק בחברות בסוף חייהם, אז איך זה שהוא, כאורגן ממשלתי, אמור למנות בעלי תפקיד בחברת החדשות. אני לא מבין את זה בכלל".

 

5. בזמן שהממשלה תשקוד על מועד ב' שקיבלה, יקיים בג"ץ דיון נינוח בהרכב מורחב ואז ייפול הדבר: חברת החדשות תעבור לתאגיד החדש, או תישאר בתאגיד הקיים שכבר מפעיל אותה. נציג המדינה התנגד: "זה לא המקרה שמצדיק צו ביניים להשעיית חקיקה ראשית של הכנסת. עצמאות העורך הראשי של תאגיד החדשות מובטחת. יש הסדר לתקופת הביניים לקליטת עובדים. איננו מסכימים למקצה שיפורים לחוק תחת צו של בית משפט".

 

ומקצה שיפורים זה בדיוק מה שהציעו שופטי בג"ץ בשבוע שעבר לחוק מיסוי דירה שלישית. וגם למקצה הזה התנגדה המדינה. "אין הבדל מעשי בין ביטול מלא של הליך החקיקה לבין השבתו לנקודת הזמן המוצעת בהצעה של בית המשפט", השיבו לבג"ץ.

 

לסירובים אלה יש להוסיף את הסירוב להצעת השופטים לשפר את פיסקת היציבות במתווה הגז. בתגובה, פסל בג"ץ את המתווה. ההבדל הוא שאז היה מדובר בהחלטת ממשלה.

 

מיסוי הדירה ופיצול התאגיד הם חוקי כנסת שמחייבים רמת איפוק גדולה יותר מבית המשפט. בעניין המיסוי תחליט המדינה אם הפגם בהליך חמור ומגיע כדי ביטול החוק.

 

בעניין התאגיד אנחנו עוד לא שם, אבל גם לצו שמשעה את כניסת החוק לתוקף יש משמעות דרמטית ביחסים בין הרשויות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x