• תפריט
בארץ

יצרנית הצוללות הגרמנית נקראת לשימוע בישראל

הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי פתחה בהליכי שימוע נגד טיסנקרופ משום שאינה עומדת במחויבות שלה לרכש גומלין במסגרת עסקת הצוללות. יתרת חובה עומדת על 188 מיליון יורו. לאחר השימוע ניתן יהיה להכניס את החברה לרשימה השחורה שתמנע עסקה נוספת עמה

אדריאן פילוט 06:5916.05.17

תאגיד הענק הגרמני טיסנקרופ, שעלה לכותרות בהקשר של פרשת הצוללות, עלול להכנס לרשימה השחורה של הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי — כך עולה ממכתב שימוע שנשלח לחברה והגיע לידי "כלכליסט". לפי המכתב, שנשלח למנכ"ל טיסנקרופ פיטר פלדהאוס על ידי מנכ"לית הרשות זיוה איגר, החברה הגרמנית התחייבה לבצע עד אוגוסט 2017 רכש גומלין בהיקף של כ־407 מיליון יורו אך ביצעה עד כה רכש ב־219 מיליון יורו בלבד. ההתחייבויות הן בגין רכש כלי שיט במאות מיליוני יורו עבור צה"ל.

רכש גומלין, שעל ניהולו מטעם מדינת ישראל מופקדת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי שבמשרד הכלכלה, הוא כלי שנועד לשמור על הכלכלה המקומית כאשר גופים ממשלתיים וציבוריים מבצעים רכישות משמעותיות מחברות זרות. במקביל לחוזה עם הגוף הממשלתי, החברה הזרה מתחייבת מול הרשות לבצע רכישות בהיקף מסוים בארץ, לאו דווקא מהחברה הישראלית שלה מכרה. רוב העסקאות חייבות ברכש בהיקף של 35% מגובה ההתקשרות, אך כל רכש ביטחוני מחויב ברכש גומלין בגובה של 50%. רכש מחברות היושבות במדינות החברות בארגון ה־GPA — הכולל את מדינות האיחוד האירופי ו־13 מדינות נוספות — מחויב ברכש גומלין בהיקף של 20%, עם מספר חריגים.

 

במכתב שנשלח לחברה הגרמנית, תחת הכותרת "הפרה לכאורה של ההתחיבויות לרכש גומלין", נכתב כי "רכש הגומלין שביצעה טיסנקרופ אינו עומד ברכש הגומלין הלינארי המינימאלי אליו התחיייבה" ולפיכך היא "מפרה לכאורה את ההסכמים לרכש גומלין". ברשות לשיתוף פעולה תעשייתי מסבירים במכתב כי לאחר שמוצו כל המאמצים למנוע מצב של הפרת התחייבות, כעת נשקלת אפשרות לפתוח בהליך להכנסת טיסנקרופ לרשימה השחורה. המשמעות המעשית של הרשימה השחורה של הרשות, כך מוסבר במכתב, היא כי החברה לא תוכל להתקשר או לבצע עסקאות מול מוסדות ישראלים ציבוריים וממשלתיים לתקופה של עד חמש שנים. על פי תקנות הרשות, צירוף חברה לרשימה השחורה נעשה בהסכמת החשב הכללי במשרד האוצר — כיום רוני חזקיהו — בהתייעצות עם השר הרלוונטי — במקרה הזה שר הביטחון אביגדור ליברמן. העתקי מכתב השימוע נשלח לשניים.

 

מימין: שמרון ונתניהו. ראש הממשלה לא חשוד בפרשה מימין: שמרון ונתניהו. ראש הממשלה לא חשוד בפרשה צילום: דנה קופל, גיל נחושתן

 

הפגישות בתל אביב וההצעה לפתוח פס ייצור

 

במכתב ששלחה איגר מפורטות כלל עסקאות רכש הגומלין אליהן התחייבה טיסנקרופ. כך, נכתב כי ב־2006 התחייבה החברה לבצע רכש גומלין בהיקף של 266 מיליון יורו עד אוגוסט 2017; ב־2012 היא התחייבה לבצע רכש בסך 108 מיליון יורו עד מרץ 2019; וב־2015 היא התחייבה לבצע רכש גומלין בהיקף של 157 מיליון יורו עד ינואר 2021. בכלל העסקאות היא נדרשה לעמוד במספר אבני דרך, כך שהסכום בגינו נשלח המכתב מורכב מחלקים של כלל ההסכמים.

 

לפי המכתב, להחלטה על פתיחת הליך צירוף לרשימה השחורה קדמה פגישה שנערכה ב־23 בינואר השנה בתל אביב ושלושה מכתבי התרעה. בפגישה השתתפו צוותים משני הגופים לרבות הרשות עצמה ומנכ''ל טיסנקרופ פלדאהוס. במכתב התרעה ששלחה בפברואר הפצירה איגר בבכירי החברה הגרמנית "לפתוח פס ייצור בישראל" לנוכח הפערים ההולכים ומצטברים בין ההתחייבויות טיסנקרופ לפעולות בשטח. עוד מציינים במכתב שנשלח לטיסנקרופ כי הוא לא מהווה כל "הנחה" ועל החברה הגרמנית לעמוד בכל ההתחייבויות שנותרו לה.

 

 צילום: אלעד גרשגורן

 

רכישות במיליארדים

 

בסך הכל, 230 חברות בינלאומיות מחויבות ברכש גומלין בישראל, כאשר הסכום הממוצע שהן מכניסות למשק בכל שנה עומד על יותר מ־8 מיליארד דולר.

 

בחודש שעבר חשף "כלכליסט" כי הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי שלחה מכתבי התראה ל־28 חברות זרות שלא עמדו בהתחייבויותיהן לרכש גומלין. אותן 28 חברות — מהן שמונה חברות ביטוחניות ו־20 חברות אזרחיות — היו חייבות למשק הישראלי כ־1.07 מיליארד דולר, הם כ־4 מיליארד שקל, במסגרת רכש גומלין.

 

מי שמרוויח מרכש הגומלין הן כ־500 חברות ישראליות, בעיקר עסקים קטנים ובינוניים. משרד הכלכלה חושף את החברות הזרות לחברות המקומיות הקטנות, שכן תעשיות גדולות דוגמת אלביט לא צריכות את עזרת המדינה כדי להגיע לשווקים זרים, ובכך גם מוריד מהן את נטל איתור המוצרים לרכישה.

 

במקרים רבים, כאשר חברה גדולה זרה מבצעת רכש גומלין, היא מתאימה את הייצור בחברה הישראלית לסטנדרטים שלה. הדבר מקל אחר כך על אותה חברה קטנה להגיע לעוד שווקים, שכן היא כבר אושרה על ידי חברה בינלאומית גדולה.

 

מימין: החשב הכללי במשרד האוצר  רוני חזקיהו, מנכ"לית הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי זיוה איגר ושר הביטחון אביגדור ליברמן מימין: החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו, מנכ"לית הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי זיוה איגר ושר הביטחון אביגדור ליברמן צילום: עומר מסינגר, יוסי זמיר, עמית שעל

 

הקופון שנגזר על רכישת הצוללות

 

טיסנקרופ עומדת כאמור במוקד פרשת הצוללות. על פי החשד, חלק מהעסקאות לרכישת כלי שיט מהחברה הגרמנית נעשו בניגוד לעמדת בכירי צה"ל.

 

הפרשה הסתעפה לאחר שהתגלה כי דוד שמרון — פרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו — מייצג גם את נציג טיסנקרופ בישראל מיקי גנור. בסוף נובמבר האחרון דיווח עיתון גרמני כי גנור גזר קופון של 11 מיליון יורו בגין רכישת הצוללות דקר, בעסקה שנחתמה ב־2009.

עדויות נוספות בעניין גרמו ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבדוק את הפרשה, ובפברואר האחרון הבדיקה הפכה לחקירה פלילית. ראש הממשלה נתניהו לא נחקר בפרשה זאת והוא אינו חשוד בה בדבר.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות