$
דעות

מי ישלוט בייעוץ המשפטי

הייעוץ נתפס בעיני מגישי ההצעה כחסם על דחף הביצוע הממשלתי, שאותו צריך לגהץ באמצעות הכפפת היועץ לשר

משה גורלי 08:3714.05.17

הצעת החוק החדשה למינוי יועצים משפטיים למשרדי הממשלה היא עוד פרק במאמצי המשילות לרסן את המשפט, ברוח משנתה של שרת המשפטים איילת שקד וקודמיה דניאל פרידמן ויעקב נאמן. הייעוץ המשפטי לא נתפס בעיניהם כמגשים את מערך האיזונים והבלמים הדמוקרטי, אלא כחסם שרירותי על דחף הביצוע הממשלתי. חסם שצריך לגהץ באמצעות הכפפת היועץ לשר, ולא, כפי שנאמנותו חצויה היום — בין השר והמנכ"ל לבין היועץ המשפטי לממשלה ולמשנים הרלבנטיים. נאמנות כפולה שמייצרת לעתים התנגשות בין המשילות למשפט. נאמנות כפולה שניזונה ממערך תמריצים שונה. השר אחראי לתנאי עבודתו ולרווחתו האישית של היועץ, ואילו משרד המשפטים אחראי לג'וב הבא שלו אם ירצה להתקדם במערכת.

 

דברי ההסבר להצעת החוק מתארים את הצורך בו: "כיום, נתפס תפקידו של היועץ המשפטי לא רק כמייעץ, אלא גם כמי שיכול לפסול רעיונות ותהליכים שאותם מקדם השר במידה שלמיטב הבנתו יש בהם פסול חוקי או חוקתי". הדגש הוא במילים "במידה שלמיטב הבנתו יש בהם פסול".

 

שרת המשפטים איילת שקד שרת המשפטים איילת שקד צילום: אלכס קולומויסקי

 

הסיגריה האלקטרונית היתה מרוויחה מחוק כזה

 

פעם התנהל ויכוח בכנס משפטי על גבולות הייעוץ המשפטי. מהם גבולות הסמכות של היועצים בבואם לשרטט את גבולות הגזרה המשפטית של מקבלי ההחלטות. יעקב נאמן אמר שהגבול הוא החוק. יצחק זמיר סבר שהגבול הוא המשפט. ומהו ההבדל? המשפט מרחיב את גבולות החוק ומוסיף עליהם את תקדימי בית המשפט העליון, את עילות הסבירות והמידתיות, ולמעשה את כל ארגז הכלים הפרשני, שלדעת פרידמן ושקד מעביר את שיקול הדעת מהממשלה לייעוץ המשפטי.

 

בתקופת נאמן כשר משפטים נקצבה תקופת הכהונה של היועצים במשרדי הממשלה לשבע שנים, אולם היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין סירב להחילה על היועצים הוותיקים שקדמו להחלטה. בכך למעשה הוארכה כהונתם עד הפנסיה. למשל, היועצת של משרד ראש הממשלה שולמית פארגו־ברנע או היועצת הוותיקה של משרד הבריאות מירה היבנר הראל, שרק לאחרונה הוכיחה מי "בעל הבית" במשרד בוויכוח עם השר ליצמן על הסיגריה האלקטרונית. היבנר גייסה את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי שכפה את האיסור על השר, שספק אם אפילו ידע על פנייתה של היבנר לנזרי. יועץ משפטי משרדי, נאמנו של השר, מן הסתם לא היה פועל נגד השר שלו באמצעות הייעוץ המשפטי לממשלה.

 

אפשר למצוא דרך ביניים

 

יועצים משפטיים למשרדי הממשלה נבחרים היום על ידי מכרז. את ההצגה מנהלת נציבות שירות המדינה, כשהמינוי בפועל נשלט בידי היועץ המשפטי לממשלה ומשניו. הצעת החוק מבקשת להעביר את הבחירה מהיועץ המשפטי לשר. זהו מעבר חד מדי וניתן לחשוב על דרך ביניים מתונה יותר — למשל ועדת איתור שמאוזנת יותר בהרכבה ובשיקוליה בין המשפטי לפוליטי. ועדת איתור גם מתאימה יותר כאשר מדובר במינויים בכירים למשרות קצובות.

 

יוזמי הצעת החוק מגייסים גם את הדמיון לארה"ב. ממשל חדש הוא גם מטאטא חדש שמביא עמו את אנשיו כדי שיאפשרו לו לתפקד טוב יותר וליישם את המדיניות שלשמה נבחר. רעיון טוב, אבל אם הולכים לדוגמה האמריקאית, אז צריך להמשיך גם עם ההיגיון שלה שמחייב נשיא ללכת הביתה אחרי שתי כהונות. נתניהו ורעייתו יסכימו לדבר כזה?

 

אבל, גם ההיגיון האמריקאי כבר לא משהו. כהונת ראש ה־FBI קצובה לעשר שנים כדי שלא תחפוף לגמרי את משך כהונת הנשיא. זה לא מפריע לטראמפ לקצוב את כהונתו של קומי ככה סתם בלי סיבה טובה וגם בלי חוק. אצלנו, עדיין ובינתיים, נצמדים לפרקטיקה הזו.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x