• תפריט
בארץ

שטיינמץ: הקמפיין נגדי גרם לשר שטייניץ לבטל עסקת הגז

הטענה הועלתה בתביעה של 10 מיליארד דולר שהגיש בני שטיינמץ נגד המיליארדר ג'ורג' סורוס, בטענה שעמד מאחורי מסע הכפשה בינלאומי שהשפיע על עסקיו גם בישראל. משרד התשתיות: השר אינו מעורב בתהליכים ואין בסמכותו לבטל מכירה

ליאור גוטמן ותומר גנון 08:1824.04.17

שר התשתיות והאנרגיה יובל שטייניץ סירב לאשר למיליארדר בני שטיינמץ לרכוש את מאגרי הגז הישראליים כריש ותנין, לאור הפרסומים והחקירות שנפתחו נגדו בחשד ששילם שוחד של עשרות מיליוני דולרים כדי לקדם את האינטרסים של קבוצת הכרייה שבשליטתו בגינאה.

 

כך טוען שטיינמץ בתביעה של 10 מיליארד דולר שהגיש בשבוע שעבר לבית משפט בניו יורק נגד המיליארדר ג'ורג' סורוס. בתביעה נטען שסורוס עמד מאחורי קמפיין הכפשה בינלאומי שגרם לחברת BSGR של שטיינמץ לאבד את זכויות הכרייה במכרות ברזל בגינאה ובמדינות נוספות.

 

לפי התביעה שהגיש שטיינמץ, סורוס מימן עורכי דין, ארגונים ללא מטרת רווח וחוקרים פרטיים ושילם לפקידי ממשל בגינאה במאמץ להפקיע את זכויות הכרייה של BSGR במכרה סימנדאו. זכייתה של BSGR בזכויות אלה, שהיתה על פי החשד נגועה בתשלומי שוחד לפקידי ממשל בכירים בגינאה, נמצאת כיום בלב חקירות פליליות על מתן שוחד והלבנת הון שמתנהלות נגד שטיינמץ בישראל ובשוויץ.

 

מימין שר התשתיות והאנרגיה יובל שטייניץ ואיש העסקים בני שטיינמץ מימין שר התשתיות והאנרגיה יובל שטייניץ ואיש העסקים בני שטיינמץ צילומים: אוראל כהן, שירלי גבאי-אילוז

 

"יחסי ציבור נואשים"

 

דוברו של סורוס מסר בשבוע שעבר בתגובה לתביעה כי "ההאשמות קלושות לחלוטין. התביעה היא לא יותר מפעלולי יחסי ציבור נואשים שנועדו להסיט את תשומת הלב מהבעיות משפטיות של חברת BSGR".

 

במסגרת התביעה נגד סורוס, טען שטיינמץ, בין היתר, כי לחברות שבשליטתו נגרם נזק המוערך ב־500 מיליון דולר משום ששר התשתיות והאנרגיה של ישראל לא אישר לו לרכוש "נכסים שנמכרו על ידי חברת הגז הגדולה בישראל". זאת, לדבריו, לאחר ש"בזבז שלוש שנים במו"מ מול החברה". בתביעה נטען ש"שר הנפט הישראלי סירב לאשר את המכירה בגלל שמועות מופרכות וחקירות שמאחוריהן עומד סורוס".

 

התביעה מתייחסת לסירובו האישי לכאורה של השר יובל שטייניץ (המכונה שר הנפט הישראלי).

 

ההתעניינות של שטיינמץ נחשפה ב"כלכליסט" בתחילת 2014. מקורבים לעסקה סיפרו שבמהלך 2015 — ובזמן שהממשלה עסקה באישורי מתווה הגז — המגעים "עלו הילוך", ובתחילת 2016 הצטרפה למירוץ הרכישה גם אנרג'יאן היוונית, שבסופו של יום רכשה את המאגרים עבור כ־150 מיליון דולר. ביולי 2016 הודיע במפתיע שטיינמץ שהוא פורש מהמירוץ וכנראה גם מהשותפות עם אנרג'יאן, ונימק זאת בהתמקדות ברישיונות גז אחרים שיש בידיו.

 

"בדיקה מעמיקה ויסודית"

 

מי שאמור לאשר את התהליך הוא הממונה על הנפט במשרד האנרגיה לאחר המלצה ממועצת הנפט, וזאת במנותק מהשר שאין לו נגיעה לדבר.

 

עובדים במשק האנרגיה סיפרו שהחברות הבינלאומיות שהתמודדו על הרכישה, נדרשו לקבל אישור מקדמי (פרה רולינג) לרכישה ממוסדות המדינה. לא ברור אם בני שטיינמץ קיבל אישור מקדמי או פרש לפני קבלתו.

 

במשרד התשתיות והאנרגיה מכחישים כל קשר אישי של השר יובל שטייניץ לנושא. בתגובה לפניית "כלכליסט" נמסר כי "הסכם מכירת מאגר גז טבעי דורש את אישורו הבלעדי של הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, לאחר שהמכירה נבדקת באופן מעמיק ויסודי ועומדת בתנאים הנדרשים. גם אם הצדדים ניהלו מו"מ לרכישת מאגרי גז טבעי, כל עוד העניין אינו מבשיל לכדי עסקה סופית, משרד האנרגיה אינו מעורב בהליך בין החברות. יובהר כי לכל אורך התהליך של מכירת מאגר גז טבעי, שר האנרגיה אינו מעורב ואין בסמכותו לבטל או לקדם מכירה".

 

בקבוצת BSGR של שטיינמץ סירבו להתייחס באופן ישיר להכחשה הרשמית של משרד התשתיות והאנרגיה. הם מסרו בתגובה כי "ג'ורג' סורוס מנהל קמפיין השמצה נגד קבוצת שטיינמץ וכנגד בני שטיינמץ, שמטרתו לגרום להפקעת נכסי שטיינמץ בגינאה תוך טפילת האשמות שווא והפעלת לחצים בכל העולם. בגין פעולותיו של סורוס הגישה קבוצת שטיינמץ תביעה בסך 10 מיליארד דולר שבה מצוין, כי אחד הנזקים שנגרמו הנו פגיעה במו"מ שנוהל לרכישת כריש ותנין ופיתוחם".

בטל שלח
    לכל התגובות