$
חקר ביצועים

חקר ביצועים שבועי: כחלון ניצח, יונייטד הפסידה ותרזה מיי מהמרת

וגם: קצבאות הנכים זה לא השינוי הנדרש, איריס לוונשטיין לוי הפסידה בערעור, ו-90 אלף מפוטרים בשל אפוקליפסת הקמעונאות שעוברת על ממלכת השופינג האמריקאית

כתבי כלכליסט 08:4321.04.17

שר האוצר מציג חבילת הטבות

כחלון יופי של כלכלת בחירות

קראו לה כלכלת בחירות. טענו שאין לה מקור תקציבי. שאלו איך יכול להיות שהיא לא הופיעה בתקציב שאושר רק לפני ארבעה חודשים. אבל התוכנית הכלכלית שהציג השבוע שר האוצר משה כחלון מבורכת בעיניי, ואפילו מפולפלת. כחלון בחר פלח אוכלוסייה רחב, והבטיח לו חבילה של צעדים מיטיבים, גם בצד ההכנסה וגם בצד ההוצאה. תמיד אפשר לשאול למה לא להשקיע את הכסף במטרות אחרות, אבל זו "כלכלת הבחירות" הכי פחות סקטוריאלית שנצפתה כאן זה שנים. גם מבחינה פוליטית מדובר במהלך מעניין: כחלון סינדל את נתניהו והקואליציה כולה במהלך שיתקשו להתנגד לו, גזר את הקופון לבד ויוכל להשתמש בתוכנית כקלף חזק אם נגיע לבחירות, בגלל האגו או התאגיד או גדעון סער או החקירות. הכדור הזה, כרגיל, אצל ראש הממשלה.

נעמה סיקולר

 

שר האוצר משה כחלון שר האוצר משה כחלון צילום: עמית שעל

 

סוף סוף יש תוספת

קצבאות הנכים זה לא השינוי הנדרש

קצבת הנכות, במטרתה האידאלית, צריכה לאפשר לאדם עם מוגבלות להתמודד בשוק החופשי מול אדם ללא מוגבלות. לתת לו כלים שיביאו אותו לאותה נקודת פתיחה. ובאופן טבעי, כל בעל מוגבלות נמצא במצב אחר וזקוק לכלים אחרים. לכן אין שום הצדקה לכך שהקצבה הזאת אחידה; היא צריכה להיות מותאמת אישית. ולמעשה, אין שום סיבה שהיא תהיה קצבה. היא יכולה להינתן בדמות שירותים שונים — תרופות חינם, טיפולים רפואיים, עזרי נגישות. היא יכולה להיות אפילו מונית לעבודה, שתקל על בעל מוגבלות להתפרנס בכוחות עצמו. כך שהשינוי האמיתי הנדרש בקצבאות הנכים הוא לא בהצמדה לשכר מינימום או שכר ממוצע, אלא בהפיכתן לכלי שרואה כל אדם עם מוגבלות לפי צרכיו ומאפשר לו להשתלב במערכת החינוך, בשירות הצבאי, בשוק העבודה, בחיים עצמם, כשווה בין שווים.

גיל קליאן

 

המערכת נשארה סגורה

לוונשטיין לוי ההפסד כולו שלנו

לאחר קרב מדמם שנמשך כשנה, מול המדינה וההסתדרות הרפואית, איריס לוונשטיין לוי הפסידה. מנהלת קרן המחקרים בבית החולים וולפסון עתרה לבג"ץ כדי שיותר לה להתמודד על תפקיד מנהל בית החולים, והשבוע בית המשפט דחה את העתירה. הילדה שהשיבה בקללות לקהל שקילל את אביה הכדורגלן התבגרה, נהפכה למנהלת מוערכת וניסתה להילחם במנגנון חזק וקונפורמיסטי שמתקשה לחשוב על האפשרות שמישהו שאינו רופא, אולי, רק אולי, יכול לנהל בית חולים היטב, כפי שהוכח במקומות אחרים בעולם. אולי דווקא לא רופא יכניס משב רוח מרענן, יעשה שינוי אמיתי במערכת עתירת קשיים שמפחדת משינויים. אפילו את הצ'אנס של אולי לא נתנו לה. והמפסידים הגדולים באמת הם כל מי שמעוניינים לראות מערכת בריאות אחרת טובה יותר.

ספי קרופסקי

 

איריס לוונשטיין לוי איריס לוונשטיין לוי צילום: איציק בינייונסקי

 

הנוסע הורד, המניה ירדה

שערוריית יונייטד שיעור דרך הכיס

בחברת התעופה האמריקאית יונייטד בנו על כך שמדיניות האוברבוקינג השנואה על הנוסעים תיתפס כחיובית לפחות בעיני המשקיעים. השבוע הגישה הזאת קרסה, כשתגובת הקהל להורדתו בכוח של נוסע התגלגלה לנפילת המניה. גם התוצאות הכספיות המצוינות ברבעון הראשון, שהיכו את התחזיות ופורסמו ימים אחדים אחרי תחילת השערורייה, לא הועילו. אחרי הכל, גם המשקיעים טסים. בסופו של דבר, לא צריך לדאוג ליונייטד. אבל לה ובעיקר לנותני שירותים אחרים, גם בישראל, יש כאן הזדמנות גדולה להיגמל מההרגל המגונה של זלזול בלקוחות. אין כמו לראות הכנסות של יותר מ־8 מיליארד דולר נבלעות כלא היו בתוך לקוח אחד צועק ובועט.

סופי שולמן

 

90 אלף מפוטרים

אפוקליפסת הקמעונאות לא יהיה סוף טוב

אפילו אורח לרגע יכול לשים לב לכך שמשהו אינו כשורה בממלכת השופינג האמריקאית: בצדי הדרכים מרכזי קניות סגורים, באלה שנותרו מגרשי החניה כמעט ריקים והסיילים מטורפים. כולם קונים באינטרנט, הכל, אפילו נייר טואלט מהיום למחר. ה"ריטייל אפוקליפס", אפוקליפסת הקמעונאות, פוגעת גם ברשתות הגדולות ביותר, שסוגרות סניפים, ומאז אוקטובר פוטרו בתחום כמעט 90 אלף עובדים, יותר מכל עובדי תעשיית הפחם, כוכבי הקמפיין של טראמפ. למה עובדי הקמעונאות לא זוכים לתשומת לב כזאת? אולי, הציע אחד הפרשנים, משום שלא מדובר בגברים לבנים. ואולי כי כבר ברור שמדובר במלחמה אבודה: זבניות שייכות לעבר בדיוק כמו כורי פחם. במקום שימור משרות, אומר למשל הכלכלן זוכה הנובל פול קרוגמן, צריך להשקיע ברשת ביטחון, השכלה, הסבה. הבעיה היא שבארצות הברית, ולא רק בה, זה רחוק מלקרות.

אורי פסובסקי

 

שופינג שופינג צילום: שאטרסטוק

 

הבחירות בבריטניה הוקדמו

מיי אין הימור ביטוח

ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי הודיעה השבוע כי הבחירות הבאות, שהיו אמורות להתקיים ב־2020, יתקיימו כבר ביוני הקרוב. מיי, שזוכה בסקרים ל־55% מהקולות, מתייחסת לעניין כנראה כהימור בטוח, כזה שיאפשר לה יד חופשית יותר בניהול הברקזיט, בלי רעשי הרקע של מתנגדי המהלך. הבעיה היא שכבר למדנו שברוחות הפוליטיות הנוכחיות ברחבי העולם, אין שום הימור בטוח. ולמדנו שאי אפשר לסמוך על סקרים, בטח אם הם התקיימו לפני שההודעה של מיי הפריעה לתוכנית הבוקר האהובה "This Morning". תגובות הצופים לפריצה לשידור נעו מ"החדשות השתלטו על תוכנית הבוקר" עד "ראש הממשלה המזדיינת הרסה את התוכנית". אם מיי רוצה להמשיך לזכות בתמיכת הציבור הבריטי, היא תצטרך ללמוד להתמודד עם רעשי רקע בלי להתנתק.

תמר טוניק

 

בחירות לנשיאות צרפת

לה פן כאן כדי להישאר

ביום ראשון יתקיים הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות צרפת, זה שבו ייבחרו שני המועמדים הסופיים. מועמדת הימין הקיצוני מרין לה פן נהנית מבסיס התומכים הנאמן ביותר. הפופולריות של מועמד השמאל הקיצוני ז'אן־לוק מלנשון זינקה בשבוע האחרון. והמועמד העצמאי הצעיר עמנואל מקרון נהפך בעל כורחו לתקווה של אוהדי האיחוד, כי אם הוא יעלה לסיבוב השני, לפי הפרשנים, הסיכוי שלה פן תנצח נמוך. אבל זה לא יהיה הסוף. רוב התומכים של מלנשון, אוהד מוצהר של רודן ונצואלה לשעבר הוגו צ'אבס, הם צעירים, ולה פן היא המועמדת המועדפת על בני פחות מ־25. גם אם אף אחד משניהם לא ייבחר הפעם, הם מסמנים את הכיוון שאליו המצביעים לוקחים את הפוליטיקה הצרפתית. החדשות הטובות של מערכת הבחירות הנוכחית, אם כן, יהיו כנראה רק אנחת רווחה זמנית.

רן אברמסון

 

מרין לה פן מרין לה פן צילום: איי אף פי

 

רצח לשם הסרטון

פייסבוק שוב מתנערת

לפייסבוק יש רקורד בעייתי, בלשון המעטה, בהתמודדות עם תכנים מעוררי מחלוקת. לפני כמה חודשים, למשל, לקח לה יומיים להוריד סרטון של אונס קבוצתי, אבל את התמונה של "ילדת הנפלאם" היא מיהרה לצנזר. מבחינת החוק האמריקאי היבש, הרשת לא אחראית לתכנים שבה; אבל מה קורה כשפייסבוק היא המניע, או חלק מהמניע, לרצח? השבוע זה קרה: אמריקאי העלה סרטון שבו הוא מצהיר על כוונתו לבצע רצח, כדי לפרסם אותו אחר כך ברשת החברתית. כמה שעות אחר כך הוא מצא עובר אורח, רצח אותו, צילם — והעלה לפייסבוק. נדרשו לאנשיו של צוקרברג כמעט שעתיים להוריד את הסרטון, והיא שוב הפגינה את הגישה המתנערת הרגילה. למעשה, הטיעון של פייסבוק מתחיל להזכיר יותר ויותר את זה של תעשיית הנשק: וידיאו לא הורג אנשים, אנשים הורגים אנשים. ליצרניות הרובים זה הרי עובד מצוין.

הגר רבט

בטל שלח
    לכל התגובות
    x