הסכם תוספות השכר ברשות המסים הוא ההחמצה הגדולה של באב"ד

1. בין הבחירות להסתדרות ובין הקדמה האפשרית של הבחירות לכנסת: תוספת השכר לעובדי רשות המסים מובנת רק כשבוחנים את המתרחש במדינה בשבועות האחרונים.

מצד אחד, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מתקרב לבחירות בארגון, והוא חייב להציג הישגים בפני ועדי העובדים שיצדיקו בחירה בו על פני יריבתו חברת הכנסת שלי יחימוביץ'. מצד שני, שר האוצר משה כחלון מתמודד גם הוא עם בעיה פוליטית: תאגיד השידור הציבורי שמאיים על שלמות הקואליציה — אם כתירוץ של ראש הממשלה בנימין נתניהו ללכת לבחירות ואם כחלק מהאובססיה שלו עם התקשורת.

לפי הערכות ראשוניות, תוספת השכר תעלה כ־100 מיליון שקל. הכסף הוא לחלוטין הסכם פוליטי, ולא שונה בכלל מההסכמים הקואליציוניים שעלו לציבור במצטבר כ־8 מיליארד שקל. זהו כסף שמשולם רק כדי שכל אחד מהצדדים יוכל לשמור, או להשיג, כיסא לתקופה הקרובה. הרי משרד האוצר סוער בצדק בעקבות ההסכם החדש, שהוחלט להסתירו מהתקשורת: ההסכם מתעלם לחלוטין מהאחריות של שר האוצר לשמור על הקופה הציבורית ולקדם התייעלות במשק. מצדו של ניסנקורן אין כל חדש. הוא דאג לעובדי הרשות בעוד שהוא מתעלם מטובת הציבור.

שי באב"ד צילום: אלכס קולומויסקי

הסכמים פוליטיים, שלא לומר שוחד פוליטי, הם מותרים בחוק. אבל המינימום ההכרחי לגביהם הוא לחשוף אותם במלואם לציבור.

2. יותר משהוא בזבוז כסף, ההסכם החדש הוא החמצה אדירה. אם באב"ד היה מצליח לקדם איחוד באגפי רשות המסים, הוא היה משאיר חותם — אולי היסטורי בתקופת כהונתו. רפורמה כזו היתה הופכת את הרשות להרבה יותר יעילה, היתה מגדילה את גביית המסים במיליארדי שקלים בכל שנה והיתה הופכת את הממשק של הציבור עם רשויות המס לנוח ולפשוט יותר.

חוסר התיאום ברשויות המס זוכה לביקורת מתמדת. הוא אחת הסיבות לכך שלישראל היקף הון שחור גדול יחסית לעולם. זאת משום שברשות לא יודעים היום להצליב נתונים, לחבר מקורות ולהבין את התמונה המלאה לגבי משלמי המס.

3. איחוד גופי רשות המסים תקוע מאז 2004 פשוט משום שהוא לא נמצא על סדר היום של הממשלה, של אף ממשלה, כבר 13 שנה. האיחוד התקוע הוא גולת הכותרת של ההסתדרות שדואגת לשמור על כוחו של העומד בראשה ושל ממשלה שחושבת לטווח קצר ולא טורחת לפעול במגרשים שלא יניבו כותרות מרשימות לקראת הבחירות.

ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל חזר פעמים רבות על האימרה שהפופוליזם הוא הסכנה הגדולה ביותר על הדמוקרטיה והמשק הישראלי. במקרה הזה הוא אולי הביטוי היקר ביותר של הפופוליזם.