• תפריט
משפט

העליון קיצר עונשי המאסר של מורשעי קרטל הלחם

השופט יורם דנציגר קבע כי להטלת עונש מאסר של שנה על עבירות הגבלים עסקיים "אין אח ורע". עונש המאסר של מנכ"לי מאפיות ברמן ודוידוביץ קוצר ל-3 חודשים בלבד ו-3 חודשי עבודות שירות

ענת רואה 11:1220.03.17

הרכב של 3 שופטי בית המשפט העליון קיצר היום משמעותית את עונשי המאסר בפועל שנגזרו על מורשעי קרטל הלחם, מנכ"ל מאפיית ברמן יהודה שניידמן ומנכ"ל מאפיית דוידוביץ', שייקה דוידוביץ'.

 

ההרכב בראשות השופט יורם דנציגר והשופטים אורי שהם וענת ברון קיצרו את עונשי המאסר שהוטלו על השניים ועמדו במקור על שנה אחת וקבעו כי הם ירצו רק 3 חודשי מאסר ועוד 3 חודשים נוספים עבודות שירות.

 

 

דנציגר קבע כי עונש של שנת מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח אכן הינו חמור באופן משמעותי בהשוואה לעונשים אחרים שהוטלו עם השנים בעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים. הוא קבע כי מגמת החמרה בענישה בגין עבירות אלו צריכה להיעשות באופן הדרגתי כאשר להטלת עונש מאסר בפועל של שנה "אין אח ורע" ולפי השופט "מדובר בקפיצת מדרגה שיש בה משום פגיעה בעקרון ההחמרה ההדרגתית בענישה ובעיקרון אחידות הענישה".

 

מימין יהודה שניידמן מנכ"ל מאפיית ברמן ושייקה דוידוביץ' ממאפיית דוידוביץ' מימין יהודה שניידמן מנכ"ל מאפיית ברמן ושייקה דוידוביץ' ממאפיית דוידוביץ' צילום: אוראל כהן, אוהד צויגנברג

 

הוא הוסיף כי נכון יהיה להעמיד את עונש המאסר על 6 חודשים אך לפצל את הרכיב העונשי כך ששלושה חודשים ירצו במאסר מאחורי סורג ובריח ושלושה חודשים ירצו על דרך עבודות שירות. דנציגר לא התערב בשיעור הקנסות שהוטלו על הנאשמים.

 

השופט אורי שהם הסכים עם מסקנתו של דנציגר אך כתב כי התלבט לא מעט האם יש מקום להקל בעונשם של השניים ומהי מידת ההקלה וזאת לדבריו לנוכח חומרת מעשיהם והשלכות הפגיעה בתחרות על כלל הציבור ובעיקר על השכבות היותר מוחלשות באוכלוסיה, בהינתן העובדה כי מדובר במוצר חיוני כמו לחם. בסופו של דבר החליט להצטרף לדנציגר וכך גם השופטת ענת ברון.

 

הערעורים שהגישו הנאשמים יש לציין התייחסו גם לעצם הרשעתם אך הם נדחו. קבוצת דוידוביץ למשל טענה כי יש לזכות אותה מעבירת צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. לגבי העונש נטען כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לעובדה שדוידוביץ הודה ונטל אחריות בשלב מוקדם.

 

המדינה מצידה טענה שלא ניתן משקל מתאים לחומרה היתרה בעבירת המערערים וזאת הן ביחס להטלת עונשי מאסר מופחתים והן קנסות מופחתים. המדינה טענה כי מדיניות ענישה קבוצה לצד העבירה בנסיבות מחמירות הינה חמש שנות מאסר.

 

בפסק הדין הזכיר השופט דנציגר שהמערערים הודו במסגרת הסדר טיעון כי היו צד להסדר כובל וכי עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב התקיימותן של נסיבות מחמירות. לדבריו חלק ניכר מטענות המערערים מכוונות נגד קביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי ובהן אין להתערב.

 

לעניין העונש כתב דנציגר כי קיים קושי של ממש בהשוואת העונש שהוטל כאן לעונשים שהושתו בעבר על עבירת הבסיס של היות צד להסדר כובל וכי נמצא רק מקרה אחד להשוואה בו נגזר עונש של חצי שנה עבודות שירות על מנכ"ל חברת גברעם שהיתה צד להסדרים כובלים בשוק המעטפות. דנציגר סקר כמה מקרים נוספים וקבע כי עולה שרק במקרים מעטים הוטלו עונשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח על מי שהורשעו בעבירות הבסיס, וזאת גם כשאין כל ספק כי ראוי שהענישה תהיה חמורה.

 

עו"ד איריס ניב סבאג, שייצגה את שייקה דוידוביץ' ומאפיית דוידוביץ, מסרה: "החלטת בית המשפט העליון מחזירה את התיק לפרופורציות הנכונות שלו. בית המשפט העליון אישר בכך, כי הדרך בה בחרנו להתנהל בתיק – היא הדרך הנכונה. הנסיבות הקונקרטיות המיוחדות של מאפיית דוידוביץ', ההתנהלות שלה בפרשה ועקרון ההדרגתיות בענישה הצדיקו את ההקלה הניכרת בעונש".

 

את יהודה שיינדמן ייצג עו"ד ירון קוסטליץ.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x