$
דעות

תעשיית ההייטק: הפוטנציאל מצוי דווקא במכללות

התעשייה, המרבה לתמוך במחקרים באוניברסיטאות, צריכה להפנות הרבה יותר משאבי תמיכה למכללות, בהן טמון הפוטנציאל למילוי המחסור במהנדסי תוכנה

עמיר תומר 07:3217.02.17

אנשי תעשייה לא מעטים, עמם אני משוחח לגבי אפשרויות תעסוקה לסטודנטים שלי, אינם מתביישים להצהיר בפני: אנחנו קולטים רק בוגרי טכניון. השתמשתי במונח "אינם מתביישים", כיוון שאת ההצהרה האחרונה בנוסח זה שמעתי בשבוע שעבר מפיה של מהנדסת בכירה בחברת הייטק מתקדמת, כשמאחוריה מתנוסס חזון החברה ובו מילים גבוהות על ערך השוויון בתעסוקה.

 

זה לא מפתיע, ואולי אפילו מובן במידה מסוימת: כל חברה תעשייתית רוצה לקלוט לשורותיה את הטובים ביותר. אך על איזה בסיס נקבעת איכות הבוגר? כל המחקרים שנעשו עד היום יודעים להצביע על כך שלבעלי נתוני רקע גבוהים יותר יש סיכוי טוב יותר להגיע להשכלה גבוהה ולקריירה מצליחה. אוניברסיטאות היוקרה יודעות את זה הכי טוב, ולכן הן מקפידות לסנן היטב את הנקלטים ללימודים. בסיום הלימודים בוגרים אלה מבוקשים ביותר ע"י התעשייה, בדיוק בשל אותם קריטריונים שלפיהם נקלטו במוסד ההשכלה - לא חשוב מה למדת, חשוב היכן למדת.

 

התעשייה רוצה לקלוט רק את בעלי הכנפיים

 

למה הדבר דומה? יש שתי דרכים להגיע לפסגה: לעוף, או לטפס. אוניברסיטאות היוקרה קולטות אך ורק אנשים עם כנפיים, ומלמדות אותן לעוף. זה קל, יחסית. המכללות קולטות אנשים ללא כנפיים ומלמדות אותם לטפס. זה קשה, מפרך ולעיתים קרובות מייאש – אבל זה אפשרי. ואז באה התעשייה ומבקשת לקלוט רק את בעלי הכנפיים, האנשים עם המעוף, אלה שיודעים לחשוב "מחוץ לקופסה". זה לגיטימי, כמובן, אבל על כל אחד ש"חושב מחוץ לקופסה" נדרשים עשרות או מאות "לעבוד בתוך הקופסה", כדי לממש את הרעיונות וההמצאות. 

סטודנטים במכללה (ארכיון) סטודנטים במכללה (ארכיון)

 

התעשייה מושכת כתפיה באדישות, בטענה של "תנו לנו אנשים טובים, הם כבר יילמדו עם הזמן". "האוניברסיטה", כך הם אומרים, "מלמדת את האנשים לחשוב, אנחנו נלמד אותם לעבוד". האם הייתם לוקחים בוגר מצטיין במתמטיקה, בפיסיקה או במדעי המחשב לתפקיד של אדריכל? מהנדס כבישים? מהנדס מזון? מהנדס פטרוכימי? ומדוע לתפקיד של מהנדס או ארכיטקט תוכנה כן? פורטלי התעסוקה מלאים בהצעות עבודה לארכיטקטי תוכנה? היכן לומדים להיות ארכיטקט תוכנה? תוך כדי שנים של עבודה בתכנות? כמו שרופאה היא למעשה אחות + ניסיון?

 

המחסור האקוטי ביותר הוא במתכנתים

 

לאחרונה הוציאה המל"ג הנחיות לבניית תוכניות לימודים נפרדות במדעי המחשב, הנדסת תוכנה והנדסת מחשבים. נראה, כי המל"ג הפנימה סוף סוף את ההבדל בין מדעים להנדסה, אך התעשייה עוד לא. מאחר והמחסור האקוטי ביותר הוא במתכנתים, התעשייה תמהר ותחטוף כל מי שיודע לתכנת, בלי לפשפש הרבה בתכני הלימוד שהוקנו לו. והראיה: בשום אוניברסיטה בישראל, בניגוד למכללות רבות, אין פקולטה ייעודית להנדסת תוכנה (תואר בהנדסת תוכנה ניתן במסגרת של מסלול או שילוב של תוכניות לימודים אחרות), מה שלא באמת מפריע לתעשייה להמשיך ולחזר דווקא אחרי בוגרי האוניברסיטאות.

 

דו"ח של מכון טאוב שפורסם לאחרונה שובר מעט את המיתוס הזה, ומראה כי התעשייה החלה לקלוט יותר ויותר בוגרי מכללות, ולשלם להם משכורות נדיבות. אבל זה רק קצה חוט.

 

התעשייה, המרבה לתמוך במחקרים באוניברסיטאות, צריכה להפנות הרבה יותר משאבי תמיכה למכללות, בהן טמון הפוטנציאל למילוי המחסור במהנדסי תוכנה. ניתן לעשות זאת, בראש ובראשונה, ע"י הקמת מרכזי פיתוח בתוך ובסמוך למכללות, כולל הפריפריאליות.

 

חברות רבות לא נרתעות מלפתוח מרכזי פיתוח במזרח הרחוק, במזרח אירופה ובאזורים נוספים. אולם "הצפון הרחוק" יותר קרוב מהמזרח הרחוק, והולך ומוקם בו כוח אדם מקצועי ואיכותי. סיוע נוסף יכול להינתן בהשתתפות במועצות מייעצות למכללות, בעידוד (ובתגמול) מהנדסים בתעשייה שיבחרו לעסוק בחלק מזמנם בהוראה אקדמית, במיסוד מנגנונים מובנים של סטאז', גם באזורים מרוחקים ממרכזי תעשיה ובייזום והשתתפות בפעילויות ובכנסים לשיפור הוראת הנדסת התוכנה, כדוגמת הכנס, הנערך זו השנה החמישית, בפברואר הקרוב במכללה האקדמית כנרת.

 

אם התעשייה תשכיל לא רק "למשוך" את הבוגרים ממוסדות ההשכלה, אלא להתחיל "לדחוף" אותם, כבר מתחילת דרכם, כולם ייצאו נשכרים.

 

הכותב הוא ראש המחלקה להנדסת תוכנה במכללה האקדמית כנרת וחבר הוראה בכיר נלווה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. פרופ' תומר עבד במשך 25 שנה ברפא"ל בתפקידי פיתוח, ניהול ואיכות של תוכנה ומערכות

בטל שלח
    לכל התגובות
    x