נקודת התורפה ברשויות: ועדות התכנון המקומיות

כשראש העיר הוא יו"ר הוועדה המקומית, כל פרויקט זכאי ל"פרה רולינג" ולהרבה ערים אין תוכנית מתאר סדורה, כל מי שרוצה לחרוג מהכללים יכול לעשות זאת בקלות. כדי לנקות את השלטון המקומי צריך לבחור אנשים ישרים, אבל גם לסגור את הפרצות במנגנון

אהוד אולמרט בירושלים, שלומי לחיאני בבת ים, מרים פיירברג בנתניה, צבי בר ברמת גן, יהודה בן חמו בכפר סבא ועוד ועוד - מצעד ראשי הערים שנתפסו בקבלת שוחד סביב ענייני נדל"ן חושף את אחת החוליות החלשות של המערכת המוניציפלית, שבמקרים רבים גם כך מתפקדת ברמה בינונית ומטה. כפי שעורכי דין יודעים לזהות פרצות משפטיות, כך יודעים יזמים לזהות פרצות בנושאי תכנון ובנייה בערים שבהן הם פועלים, ובמקרים רבים הם מנצלים את הפתחים בתהליכים הארוכים והמורכבים הללו כדי לנסות ולקדם את ענייניהם בעיר.

קראו עוד בכלכליסט:

פרשנות שוחד לא מגיע רק במעטפות כאשר איש ציבור מזהם את שיקוליו לטובת המלווה/התורם/מעניק המתנה, הקשר מתגבש לעבירת השוחד משה גורלי, 3 תגובות לכתבה המלאה

מה גורם לאותם ראשי ערים, שחלקם הגיעו לתפקיד לאחר הצלחה במגזר העסקי, אנשים משכילים, בעלי ניסיון וממון, ליפול בזה אחר זה בפרשיות שחיתות. סביר להניח שרובם אינם אנשים רעים בבסיסם, ושהם אכן רוצים את טובת העיר. אבל משהו באופן שבו המערכת בנויה ועובדת משאיר שורה של פרצות, צמתי קבלת החלטות שבכולם מעורב ראש העיר, שהופכים את מלאכת הצעת וקבלת השוחד לקלות מדי, זמינות מדי, פשוטות מדי.

מתחילים ב־49 דירות, מסיימים עם 156

לחייו ולעסקיו של ראש העיר לפני שנבחר לתפקיד יש חשיבות מכרעת. מערכות בחירות ברשויות המקומיות לא ממומנות על ידי המדינה, כך שראשי ערים חסרי אמצעים נזקקים לעזרה מחברים שמתקבלת בדרכים שונות, שאינן בהכרח בכסף. חלק מהחברים האלה יגיעו בהמשך לפדות את ההבטחה שניתנה להם, וחלקם ימציאו לבדם בקשות שיאפשרו לראש העיר לשלם את החוב.

פרשת השחיתות בנתניה בכירים בארבע חברות ציבוריות נחקרו במשטרה על פי החשד, יו"ר אשטרום רמי נוסבאום, מנכ"ל פז יונה פוגל, מנכ"ל בוני התיכון הנדסה, עמרם פרץ והמנכ"ל לשעבר של חברת הדלק הישראלית, שמואל אנצ'ל, מעורבים בעבירות שוחד במסגרת הפרשה בה נעצרה ראשת העיר, מרים פיירברג; שוחררו בתנאים מגבילים תומר גנון, נעמי צורף ואורן פרוינד, 8 תגובות לכתבה המלאה

ראש עיר אינו פקיד, הוא נבחר ציבור שמגיע לתקופה קצרה יחסית שבמהלכה עליו להוכיח את יכולותיו. תכנון ובנייה הוא תחום שמטבע הדברים מרכז סביבו עניין רב בשל ההשפעה שיש לו על העיר, על היזם ועל התושבים. כך למשל, מרכז מסחרי שייבנה בעיר קטנה יסייע לעיר לקבל הכנסות נוספות מארנונה, וסביר שראש עיר יהיה מעוניין בכך, אולי גם כשהתוכנית לא עוברת בדרך המקובלת. כשמשלבים את שני הדברים - ראש עיר בעל סמכויות נרחבות בראש הפירמידה ותחום שבו כל החלטה היא בעלת משמעויות כלכליות אדירות ליזמים - התוצאה היא כשל נקודתי.

"בבנייה הכסף הגדול נמצא בעיר שבה אין תוכנית מתאר ברורה או תוכנית בנייה לגובה. אתה מתחיל לאשר תוכניות נקודתיות, ושם אתה יכול לאשר מה שאתה רוצה. למשל מגדל התמרים, שגם בגינו הורשע צבי בר, התחיל ב־49 דירות והסתיים ב־156 דירות", מספר עו"ד רועי ברזילי המכהן היום כחבר מועצת עיר, חבר הנהלת עיר וחבר ועדת המשנה לתכנון ובנייה. "תמ"א 38 זו תוכנית קטנה יחסית, לפעמים של תוספת של 4-5 דירות בלבד, אבל כל דירה נוספת משמעותה מיליונים נוספים לקופת היזם, וזו תוכנית שנתונה לשיקול דעת מוחלט של הוועדה המקומית - אז ברור שיזמים יילחמו עליה", הוא מוסיף.

מרים פיירברג, ראש עיריית נתניה, בבית המשפ. חשודה בקבלת טובת הנאה מקבלנים צילום: אוראל כהן

"מהשלטון המקומי מצפים להיות ביצועי ולעבוד מהר, בעוד שהשלטון המרכזי הוא מוכוון תהליך", מסביר ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב אופיר פז פינס. "בתחום הדיור למשל אומרים להוציא כמה שיותר היתרי בנייה ולבנות כמה שיותר. כשהוועדה המקומית נדרשת לאשר בניין בן 8 או 12 קומות, המערכת דוחפת לבחור ב־12 קומות".

מספיק שראש העיר אומר למהנדס שזה חשוב לעיר

רקע מי אתה הרב שמעון שר סגנה לשעבר של ראשת עיריית נתניה מרים פיירברג, עשה את המסלול מבית היתומים של סמי שמעון עד לשוחד בנתניה נעמי צורף ותומר גנון, תגובה אחת לכתבה המלאה

כשל ברור נוסף הוא המערכת הבירוקרטית המורכבת שמתפוצצת מעודף חקיקה ורגולציה - מה שתמיד משאיר פתחים לשחיתות. מספיק להעיף מבט על תרשים זרימה של ועדה מקומית לתכנון ובנייה כדי להבין שמדובר בהליך בעייתי שדורש הרבה זמן, סבלנות וכסף, ויש בו לא מעט חוסר ודאות עבור היזם. חוסר ודאות הוא האויב המרכזי של יזמים וחברות, בפרט בעולם הבנייה, ולכן חלקם ינסו לקדם את ענייניהם ככל שיוכלו, לעתים גם באמצעות שוחד. כשמחפשים דרכים לקצר תהליכים ולעגל פינות ופוגשים במערכת מבולגנת שאינה אחידה והקשר עם בעלי התפקידים הוא לפעמים קרוב ובלתי אמצעי - הדרך לשחיתויות יכולה להיות קצרה מאוד.

כך למשל, במודל של ועדות התכנון המופיע באתר מינהל התכנון קיים הביטוי פרה רולינג. מדובר בשלב בלתי מחייב אך מקובל בענף, של פגישה מקדימה עם גורמים בעירייה לפני מסירת התוכניות. ישיבה מקדימה כזאת יכולה להתבצע גם עם ראש העיר, ושם יכולים לקרות דברים שאיש לא יודע עליהם, כולל הצוות המקצועי. בנקודה זו תלוי מה היחסים בין ראש העיר לבין גורמים מקצועיים כמו מהנדס העיר והיועץ המשפטי - שהוא בדרך כלל אחראי על קבלתם לעבודה.

יהודה בן חמו, ראש עיריית כפר סבא, בבית משפט. נחשד בקבלת שוחד מקבלנים צילום: יריב כץ

גורם בכיר שעדיין פעיל במערכת התכנונית של רשות גדולה אמר ל"כלכליסט", כי "יש מה שנקרא דומיננטיות של ראש העיר. יש לו סמכות מעצם הדיבור שלו, הוא לא צריך להגיד 'אני פוקד עליך להעביר את התוכנית'. מספיק שהוא מספר למהנדס כמה התוכנית חשובה לעיר, המהנדס מתרשם ורוצה לרצות אותו, או לא רוצה לאכזב אותו. מספיק שראש עיר ייכנס למחלקת התכנון בעירייה וישאל אם התוכנית של יזם כזה או אחר כבר טופלה, לא צריך להוסיף כלום, לכולם ברור שהוא חפץ ביקרה".

כשאין מדיניות ברורה, מי שלוחץ יותר - מקבל יותר

בהמשך שלבי התכנון מגיעות התוכניות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שחבריה אינם בעלי מקצוע אלא אנשים פוליטיים. ראשית, בראש הוועדות הללו עומדים במקרים רבים ראשי הערים עצמם, וגם אם לא - הרי שלפחות חברי הקואליציה מושפעים עמוקות מדעתו, אם זה החליט להשמיע אותה. חברי הוועדה עובדים בהתנדבות, אין להם הזמן והמשאבים להתעכב על חשיפת שחיתויות.

שלומי לחיאני, לשעבר ראש עיריית בת ים. ריצה 8 חודשי מאסר צילום: עמית שעל

מה שכן, ניתן לראות הבדלים משמעותיים בין ערים שיש להן תוכניות מתאר לבין כאלה שאין להן, שכן בערים ללא מדיניות תכנון ברורה לעתים נוצר מצב שמי שלוחץ יותר מקבל יותר. ויזמים רבים לוחצים, כי משתלם להם ללחוץ.

בשורה התחתונה, כשהמערכת מסורבלת, מסובכת ואטית, נפתחים פתחים שמאפשרים ללחצים כבדים להשתחל אל לב התהליך. ראשי הערים מעצם תפקידם נמצאים ברבים מהצמתים הללו, ולכן חשופים ללחצים.

היזמים, מצדם, נחושים לקדם את ענייניהם בכל דרך אפשרית, וחלקם מוכנים אף לעבור על החוק בשביל האפשרות להשיג ודאות ואולי להגדיל את הרווח הפוטנציאלי.