$
קיימות בארץ
קפיטליזם 3.0 גג כתבה

כך עובד המודל העסקי שעליו יקבל עירד אייכלר את פרס האו"ם לשילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה

המיזם של אייכלר פועל מאז 2005 וכולל עשרה מותגים, החל משוקולד קורינט ועד רשת סיפור חוזר. בראיון ל"כלכליסט" הוא מסביר כיצד זה מצליח כלכלית ואיך 600 משוקמים כבר מצאו משרות בשוק החופשי

גיל קליאן 07:5915.02.17

המודל העסקי שפיתח עירד אייכלר לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה עומד לזכות אותו בפרס של האו"ם. בשבוע הבא ייערך טקס חגיגי בווינה שבו יקבל היזם החברתי שייסד את קבוצת "שכולו טוב" פרס מטעם יוזמת Zero Project של האו"ם, הניתן למיזמים הפועלים לשיקום אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה.

 

המיזם של אייכלר פועל מאז 2005, ומאז הוא התפתח לאימפריה של ממש הכוללת רשת בעלת עשרה מותגים: רשת הספרים סיפור חוזר (9 חנויות ו־450 נקודות מכירה בתוך בתי קפה ועסקים אחרים), חנות בגדי יד שנייה דנדשה, רשת בתי הקפה קפה טוב (4 סניפים), שירות הדוג ווקרים "כלב טוב", הסטודיו לעיצוב "כוורת", רשת דוכני המתנות "ערכותי" (עשרות נקודות מכירה), מפעלי הנרות "יוצרים אור" בראש העין ובבקה אל גרבייה, מפעל השוקולד "קורינט" בבאר שבע, מפעלי Paper work למוצרי נייר ממוחזר בראשון לציון ולוד, ומפעלי הזרים המתוקים "מתוקים" בנתניה ובחיפה.

 

מפעל השוקולד של שכולו טוב. יש ביקוש למוצרים מפעל השוקולד של שכולו טוב. יש ביקוש למוצרים צילום: אוראל כהן

 

פעילות הקבוצה גלגלת מחזור מכירות של יותר מ־9 מיליון שקל בשנה, ואליו הצטרפו ב־2016 תקציבי תמיכה מהמדינה בהיקף של 48.5 מיליון שקל, שמאפשרים לקבוצת שכולו טוב לתת שירות ל־3,000 איש, נכון לסוף 2016. מטרת־העל של הקבוצה היא להביא לשילוב של אנשים עם מוגבלות נפשית בשוק העבודה הכללי. עד כה 600 איש ששוקמו הגיעו לשילוב במקומות עבודה מן המניין כמו ארומה או רמי לוי, מתוכם 300 איש שולבו רק בשנה שחלפה.

 

המודל העסקי של קבוצת שכולו טוב הפוך מזה של עסק רגיל, כלומר הוא אינו שומר אצלו את העובדים הטובים ביותר, אלא מדרבן אותם לצאת החוצה ולאייש משרות בשוק החופשי. כמו כן הקבוצה אינה מעוניינת לצמוח יותר מדי - ומסתפקת כבר שלוש שנים במחזור מכירות שנתי של קצת יותר מ־9 מיליון שקל. "אנחנו עובדים במודל של Just enough", מסביר אייכלר. "אנחנו לא רוצים למכור יותר ספרים או שוקולד או ספלי קפה. אנחנו רוצים למכור מספיק. לא רוצים לייצר יותר כדי לא לייצר לחץ לאנשים, שעלול לעשות נזק לתהליך השיקום שלהם. בחנות הספרים שלנו - אם אף אחד לא נכנס, אז אי אפשר לעשות שיקום. אבל אם נכנסים 20 אנשים - זה יותר מדי. אז אנחנו מכוונים לסכום מסוים, ורוצים להישאר בו. זה אחד האתגרים הכי גדולים שלי".

 

עירד אייכלר. "מכוונים למחזור מכירות כזה שלא ייצור לחץ על העובדים" עירד אייכלר. "מכוונים למחזור מכירות כזה שלא ייצור לחץ על העובדים" צילום: אוראל כהן

 

אחד הנתונים שנמדדים בקבוצת שכולו טוב הוא משך הזמן שעובר בין תחילת תהליך השיקום של אדם בקבוצה ובין תחילת עבודתו אצל מעסיק בשוק החופשי. פרק הזמן הזה עמד על 4.5 שנים ב־2010, וב־2016 הוא ירד ל־2.1 שנים. המטרה של אייכלר היא להמשיך ולצמצם את משך הזמן הזה. "אנחנו מכוונים לשנה וחצי", הוא אומר. "בעולם זה בערך ארבע שנים בממוצע. בחלק גדול מהעולם אין שירותים מתקדמים כמו אצלנו. באנגליה למשל מתמודדי נפש מקבלים שירות משירות התעסוקה של משרד הרווחה ואין תמיכה ייעודית, והם מדברים על 70% אבטלה בקרב מתמודדים".

 

המשתקמים בקבוצת שכולו טוב אינם מקבלים שכר, אך הם מקבלים תשלום שנגזר מההכנסות של פעילותם. "הם לא עובדים שלנו. תחשוב על שיקום. כשאדם עובר שיקום בבית לוינשטיין הוא לא מקבל על זה שכר, אבל אנחנו נותנים כסף - כי אנחנו רוצים לתת את זה לאנשים, וזה מדמה מקום עבודה. ההכנסות שלהם קשורות לפעולות שהם עושים. אנשים שמקבלים מאיתנו שירותים חיים מקצבת נכות והמדינה משתתפת בשכר דירה. אבל זה בדיוק העניין שלנו. אנחנו רוצים שהם יגיעו כמה שיותר מהר למקום עבודה וירוויחו שכר ויחיו מהשכר שלהם. אנחנו לא מקום עבודה. אנחנו מקום של הכשרה. אנחנו נמדדים לפי כמות האנשים שאנחנו משלבים בקהילה, אנחנו לא יעילים במונחים כלכליים. אם היינו 'יעילים' לא היינו יכולים לתת שירות לכל האנשים, היינו צריכים לפטר אנשים - לא היינו יכולים לקבל את כל מי שרוצה. האנשים שלנו הם אנשים שעברו לפעמים אשפוז ארוך, תקופות קשות של דיכאון, חלקם לא התנסו כלל בתעסוקה עד גילי 30 ואפילו 40. אז המטרה שלנו היתה לבנות מרכזי שיקום בתוך הקהילה באמצעות המותגים האלה. תחשוב על שיקום בבית לוינשטיין. אבל זה לא שיקום פיזי, אלא נפשי, והם עוברים הכשרה לעבודה".

 

 

מי מתקבל לשיקום אצלכם?

"כל מי שרוצה - מקבל מאיתנו שירות. כמובן באישור ושיתוף משרד הבריאות. לא היינו יכולים לעשות את זה בלי האגף לבריאות הנפש של משרד הבריאות. הלוואי וכל השירות הציבורי שלנו היה נראה כמו הפקידים שם. כמובן גם שאין אצלנו דבר כזה - לפטר מישהו".

 

איך נבחרו מותגי הרשת?

"מדובר במוצרים שיש להם ביקוש בשוק, אנשים רוצים לצרוך אותם. זה חשוב כדי לתת תחושת ערך ובניית זהות תעסוקתית למשתקם. הבן אדם לא אומר 'אני משתקם במפעל שיקום', אלא 'אני יוצק נרות במפעל יוצרים אור'. אתה יושב בארוחת שישי ושואלים אותך 'מה אתה עושה?' אז אתה יכול לענות 'אני סוכן ספרים בסיפור חוזר'. אתה בן אדם אחר כשאתה אומר את המשפט הזה. זה לא יקרה בלי שמישהו ירצה לקנות את המוצרים שלנו. אם אני מצייר על חמסות ואף אחד לא קונה את זה - אין לזה משמעות".

 

איך מגיע הכסף מהמדינה?

"אני נותן שירותים למדינה מתוקף חוק שיקום נכי נפש בקהילה. זה יותר זול ויותר הומני מאשפוזים של אנשים. חודש אשפוז עולה למדינה 13 אלף שקל בחודש לאדם. שיקום בקהילה בין 900 ל-1,500 שקל לאדם לחודש. זה לא גומר ימי אשפוז, אבל זה מוריד משמעותית. גם אנשים שעובדים כבר אצל מעסיקים פרטיים מקבלים ליווי שלנו, שכולל פגישות של מלווה תעסוקתי ורכז השמה. את הרכזים מלווים עובדים סוציאליים ומרפאים בעיסוק. הליווי שלנו גם מנגיש את מקום העבודה לאדם ותומך במעסיק. העובדים שלנו מחזיקים לאורך זמן. בארומה עובד ממוצע מחזיק כשנה, ועובדים של שכולו טוב מחזיקים שנתיים ומעלה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x