$
בארץ

אביגדור ליברמן: חי בישראל ביתנו, חולם על הליכוד

שר הביטחון מתעקש למנות את יאיר שמיר ליו"ר התעשייה האווירית, ויש לו כנראה סיבות טובות. הרי שמיר כבר כיהן בתפקיד ולא בהצלחה, יש לו ניגודי עניינים והוא בכלל גם יו"ר נתע. אבל מה שבאמת מעניין את ליברמן זה לאותת לחברי מרכז הליכוד שבבוא היום הוא יידע לדאוג להם

נעמה סיקולר 07:0002.02.17

שר הביטחון אביגדור ליברמן מתעקש למנות את יאיר שמיר ליו"ר התעשייה האווירית, ויש לו כנראה סיבות טובות. הרי שמיר כבר כיהן בתפקיד ולא בהצלחה, יש לו ניגודי עניינים והוא בכלל גם יו"ר נתע. אבל מה שבאמת מעניין את ליברמן זה לאותת לחברי מרכז הליכוד שבבוא היום הוא יידע לדאוג להם

 

לפני כחודשיים התרחש אירוע נדיר בישיבת ממשלה. לתוך סדר יום שכלל אישור של קיצוץ רוחבי ערב התקציב, יישום הסכמים קואליציוניים והקמת אתר מגורים זמני לתושבי עמונה, הסתנן לבקשת שר הביטחון אביגדור ליברמן נושא נוסף - אישור מינויו של יאיר שמיר ליו"ר התעשייה האווירית (תע"א). ליברמן, שרק חצי שנה קודם לכן נכנס למשרד הביטחון, היה בעיצומו של הליך השתלטות על החברות הביטחוניות שתחת אחריותו. הוא כבר מינה את יצחק אהרונוביץ', חבר מפלגתו ולשעבר השר מטעמה לביטחון הפנים, ליו"ר התעשייה הצבאית (תעש), סימן את עוזי לנדאו, שר האנרגיה והתיירות לשעבר מטעם ישראל ביתנו, כמועמד המועדף לתפקיד יו"ר רפאל, וזאת אף שדירקטוריון החברה כבר הספיק לאשר כהונה נוספת ליו"ר הקודם איציק גת. נותר לו רק למנות את יאיר שמיר, שכיהן בעבר כשר החקלאות מטעם מפלגתו, ליו"ר התעשייה האווירית.
אלא שהמינוי הזה הלך והסתבך. ועדת המינויים החיצונית פסלה את מועמדותו של שמיר וחסמה בפני ליברמן את הדרך למינוי. בוועדה, שבראשה עומדת השופטת בדימוס בלהה גילאור, טענו שלאור זיקתו הפוליטית של שמיר לשר הביטחון אביגדור ליברמן, לשר הרווחה חיים כץ ולשר התחבורה ישראל כץ, לא ניתן לאשר את המינוי. וזאת במיוחד על רקע העובדה שכבר היום הוא מחזיק בתפקיד יו"ר של חברה ממשלתית - חברת נתע, מקימת הרכבת הקלה בתל אביב. שמיר סירב לוותר על התפקיד בנתע, ליברמן סירב לוותר עליו כיו"ר התעשייה האווירית, וממשלת ישראל - בצעד תקדימי ולמרות חוסר הנוחות שהפגין בישיבה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - עיקמה את הכללים. היא קבעה שלשמיר הכישורים הדרושים למינוי, והחזירה אותו לדיון בוועדת המינויים, שתשוב ותדון בכך בשבוע הבא.

 

ליברמן רץ למרחקים ארוכים

 

יש הרבה סימני שאלה סביב החלטת הממשלה הזאת. השרים לא נתנו את דעתם לעובדה ששמיר מחזיק בינתיים בתפקיד יו"ר של חברה נוספת וגם לא לעובדה שהוא אינו מתכוון לוותר על עסקיו הפרטיים במקביל להחזקה בשני התפקידים האלו. בקורות החיים של שמיר, שצורפו לאותה ישיבת ממשלה, נכתב כי הוא מכהן כדירקטור ומחזיק בעסקים פרטיים, אבל שאלת ניגודי העניינים הפוטנציאלית כלל לא עלתה. איש לא חשב, גם לא היועצים המשפטיים שהיו חתומים מטעם ליברמן על החלטת הממשלה, שיש לדרוש גילוי מלא לכל האינטרסים העסקיים הפרטיים של שמיר. איש לא שאל מדוע ליברמן כל כך מתעקש על המינוי, איש לא שאל אם ראוי לאפשר כהונה של אדם אחד בשני דירקטוריונים במקביל, ואף אחד גם לא הזכיר את האפשרות שהתמשכות הליכי המינוי מכאן ואילך עשויה להזיק עסקית לחברה שנמצאת בעיצומה של תוכנית התייעלות, שלא מגיעה לשיעורי רווחיות דומים לאלו של מתחרותיה ושברבעונים מסוימים לא מגיעה לרווחיות בכלל.

 

 

כשמסתכלים על התעקשותו של ליברמן על המינוי, צריך לבחון אותה מנקודת מבט רחבה. כשרק נכנס לתפקיד שר הביטחון הוא קיבל בירושה מקודמו מנכ"ל משרד שעוד לא נכנס לתפקיד, אבל לא העלה בדעתו לערער על המינוי הזה. למעשה, במשרד הביטחון עצמו הוא לא ממש התעקש לאייש תפקידים באנשים ספציפיים שמזוהים איתו. במקום הוא בחר להתעקש דווקא על שיבוצים בכל משרות המפתח של התעשיות הביטחוניות בישראל, ומכל המועמדים הפוטנציאליים לתפקידים הללו הוא בחר דווקא שלושה מבכירי מפלגתו לשעבר.

 

המינויים הללו לא אירעו בחלל ריק. ליברמן הוא אמנם יו"ר ישראל ביתנו, אבל עדיין לא ויתר על החלום לכבוש מחדש את תנועת הליכוד. שלושת האנשים שמינה הם אמנם בכירים לשעבר במפלגתו, אבל לפחות יאיר שמיר ועוזי לנדאו מזוהים עם הליכוד הרבה לפני שהם מזוהים עם ישראל ביתנו. והמינויים שלהם הם מסר משמעותי לחברי המרכז - ליברמן ידאג לכם. ודאי כשזה מגיע לתעשייה האווירית, שהיא מעוז ליכודי מובהק - חברה שתופעות של התפקדות עובדים לליכוד ופרקטיקות של הפעלת לחצים על עובדים על מנת שיתפקדו הן בה עניינים שבשגרה. וכל זאת אף שחיים כץ כבר איננו יו"ר ועד העובדים ואף שיוסף שפירא הקדיש לתופעה הפסולה הזו עמודים על עמודים בדו"ח מבקר המדינה.

 

הבעיה עם יאיר שמיר

 

אם מחברים את הכוח הפוליטי הפוטנציאלי שליברמן קנה לו באמצעות המינויים האלה להיקף האדיר של עסקאות הנשק שמבצעות החברות הביטחוניות - במקרים רבים מתחת לרדאר (ראו מסגרת) - הרי שאפשר כבר להתחיל ולהבין את המוטיבציה של שר הביטחון. באמצעות המינויים הללו ליברמן לא רק קנה לעצמו כוח פוליטי ליום פקודה, הוא גם קנה לעצמו כוח והשפעה כלכליים בהיקפים אדירים.

 

 

ומי כמו יאיר שמיר יודע להשתמש במגוון האפשרויות שמזמנת לך משרה כמו יו"ר התעשייה האווירית, עבור עצמך או עבור השר שמינה אותך. רק השבוע חשף עמית סגל בחדשות ערוץ 2 כיצד בפעם הקודמת שכיהן בתפקיד (בין השנים 2005-2011) קידם שמיר עסקאות עם חברה שגם השקיעה בקרן ההון־סיכון הפרטית שלו ולא דיווח על כך. אבל זו לא הסיבה היחידה שנזקפת לגנות המינוי.

 

יאיר שמיר הוא אולי טייס ואיש עסקים, קורות החיים שלו אולי מרשימים, אבל אין שום סיבה לעקם בשבילו את הכללים. הוא לא היה יו"ר מוצלח לחברה בקדנציות הקודמות; הוא היה שותף מלא של יו"ר ועד העובדים הקודם חיים כץ, היום שר שגם תומך במינוי, לפוליטיזציה של החברה; הוא לא מתכוון לוותר על עסקיו הפרטיים; והוא גם לא יכול ולא צריך להחזיק במקביל בשני תפקידים ממשלתיים בכירים.

 

יאיר שמיר לא צריך להתמנות ליו"ר התעשייה האווירית. ליברמן לא צריך לקבל את יאיר שמיר כיו"ר התעשייה האווירית. אבל לא ברור אם לוועדת המינויים יהיה את הכוח לפסול אותו בשנית למרות הוראה מפורשת שקיבלה מהממשלה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x