משרד האנרגיה מסרב למסור פרטים על חוזה הגז עם ירדן

עמותת "המשמר החברתי" פנתה למשרד האנרגיה בבקשה לקבל פרטים על חוזה הגז שנחתם בין ישראל לירדן, אך המשרד התחמק ממתן תשובות בעלות ערך.

בספטמבר האחרון דיווחו שותפויות הגז דלק קידוחים, אבנר ורציו על חתימת חוזה ענק למכירת גז ממאגר לווייתן לחברת החשמל הירדנית, בהיקף שנאמד על ידיהן בכ־10 מיליארד דולר לתקופה של 15 שנה. ההסכם היווה עוגן מסחרי לפיתוח עתידי של מאגר הגז, כשלפי החוזה, יחידת אנרגיה תעלה בממוצע כ־6 דולרים, מחיר הגבוה בכ־30% מתמחור מתווה הגז הממשלתי.

חוזה הגז הענק עורר לא מעט שאלות מצד המבקרים, משום שנשען על הנחות שבעשור הבא מחיר הנפט - שאליו צמוד מחיר חוזה הגז מול ירדן - יעמוד על כ־80 דולר לחבית.

לכן, באמצעות חוק חופש המידע, פנתה עמותת המשמר החברתי למשרד האנרגיה כדי לברר אם התמחור צודק, להבין מהם הנתונים האמיתיים ללא השערות ואילו דיונים התקיימו לגבי החוזה וכן לגבי הקמת מאגרי גז יבשתיים אסטרטגיים. "מתווה הגז קובע שמחיר הגז בישראל יהיה נמוך מהמחיר שנמכר לחו"ל", מסביר ניצן מתן, רכז חופש מידע במשמר החברתי. "אבל אין לציבור דרך לדעת אם הסעיף יישמר כל עוד הממשלה מסרבת לפרסם את מחיר הגז שנמכר לירדן". 

התשובה לפניית העמותה שהגיעה ממשרד האנרגיה התגלתה כתמוהה. לפי המשרד, כלל הדיונים שעסקו בגיבוש החוזה שהתקיימו רק לפני כשנתיים וחצי על ידי ראשי המשרד, הועברו לגנזך המדינה. מאחר שהמסמכים אופסנו, אין דרך לדעת עם מי נפגשו בכירי המשרד, מי קידם את החוזה ואפילו מה הובטח, אם בכלל, כסיוע ממשלתי. לטענתם, קיים נוהל סדור שבכל החלפת ממשלה, כל החומר נארז ונשלח לגנזך, כמו שקרה במקרה זה.

מלך ירדן עבדאללה צילום: אי פי איי

לגבי תמחור הגז או היכולת להוכיח כי הוא יקר יותר מזה שנמכר לישראל, טענו במשרד שמדובר בסודות מסחריים ולכן אינם יכולים לגלות דבר. בנוגע לתמלוגים שאמורים להגיע לידי הציבור, ענו בתשובה כי "כשהחוזה ייצא אל הפועל, המשרד יחשבם".

גם מהשאלה בנוגע להקמת מאגרים יבשתיים אסטרטגיים התחמקו ממשרד האנרגיה. תשובתם היתה כי "מדובר בתוכנית רעיונית המצויה עדיין בשלבי גיבוש", ולכן גם היא חסויה מפרסום.

ממשרד האנרגיה נמסר, כי על פי החלטת ממשלה, נוהל העברת תפקיד בעת חילופי שרים וכינון ממשלה חדשה, וכן הנחיות ארכיון המדינה, כל החומר המקצועי ששימש את לשכת השר היוצא, יועבר עם סיום תפקידו לארכיון המדינה.

לפי תשובות המשרד, נראה כי הציבור ייאלץ לחכות לפיתוח המאגר ולתחילת מכירת הגז לירדן בפועל, שעתידה להתחיל רק בסוף העשור, כדי לדעת סופית אם חוזה המכירה עמד בכללים שהמדינה קבעה מול שותפויות הגז.

לטענת המשמר החברתי, בשבועות הקרובים היא תגיש עתירה בנושא.