הכלכלן הראשי באוצר: הסיבה לפריון הנמוך של העובד הישראלי - חוסר יעילות

סקירת הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, שפורסמה היום בוחנת את הסיבה לפריון הנמוך של העובד הישראלי. המסקנות הן כי הפער בפריון לעובד בין ישראל לארה"ב נובע מחוסר יעילות ולא מפער בהון הפיזי והאנושי. ניצול לא אופטימלי של ההון האנושי והפיזי שקיים בישראל. חוסר היעילות, לפי הכלכלן הראשי, יכול לנבוע מגורמים שונים כמו פער טכנולוגי לעומת המדינות המובילות, חוסר התאמה בין כישורי ויכולות העובדים למשרות בהן הם מחזיקים, תמריצים בעייתיים במגזר הציבורי, הוצאה ביטחונית גבוהה, עודף רגולציה וביורוקרטיה, חסמי יבוא המונעים חדשנות, תחרות לא מספקת בענפים מסוימים, ורמה נמוכה יחסית של השכלה ומיומנויות רלוונטיים לחלקים באוכלוסייה העובדת.

על פי הנוסחה הבסיסית בכלכלה מה שקובע את יכולת הייצור של המשק (התוצר) זה ההון הפיזי, ההון האנושי ושעות העבודה וגורמים כמו טכנולוגיה ואיכות המוסדות הכלכליים. סקירת הכלכלן הראשי בחנה את התוצר הנמוך פר עובד בישראל שנובעת מפער בכמות ההון הפיזי או האנושי או בגלל הגורמים האחרים שמביאים לניצול לא אופטימלי של יתר הגורמים.

הכלכלן הראשי במשרד האוצר יואל נוה צילום: דובר האוצר

מהנתונים עולה כי התוצר לעובד בישראל מהווה 57% מהתוצר לעובד בארה"ב, זאת כאשר מדד ההון האנושי בישראל (שמתייחס בעיקר לשנות הלימוד) מהווה 99% מהנתון לארה"ב ויחס ההון לתוצר כמעט זהה לנתון בארה"ב. לפי הניתוח של הכלכלן הראשי, מאחר ואין הבדלים בין התשומות, הפער בתוצר לעובד נובע מהפער בפריון הכולל, כלומר חוסר היעילות וניצול לא יעיל של התשומות.

בסקירה מצוין כי "לממצא זה השלכות על המדיניות הממשלתית ארוכת הטווח שעל פניו צריכה להתמקד בצמצום הגורמים לפריון הכולל הנמוך, כאשר כפועל יוצא ההשקעות במגזר העסקי צפויות להתאים עצמן לעלייה בפריון. מנגד, מדיניות שתתמקד רק בהגדלת התמריצים להשקעות במגזר העסקי, סביר ולא תסייע לצמצום פער הפריון." זאת כאשר רק בחודש שעבר אושרו כחלק מאישור התקציב הטבות מס נרחבות שנועדו לעודד השקעה במשק הישראלי.

בנוגע להשקעה ממשלתית כתב הכלכלן הראשי כי "באשר להשקעות הממשלה והמגזר הציבורי, המסקנה עשויה להיות שונה. זאת מכיוון שההשקעות של המגזר הציבורי, למשל בתחבורה ו/או בתשתיות למדע בסיסי, עשויות להגדיל את הפריון הכולל. כך לדוגמא, ייתכן ותשתיות תחבורה ותחבורה ציבורית לא מפותחות מונעות מעובדים בעלי כישורים בתחום הפיננסי הגרים בפריפריה להגיע לעבודה במרכזים הפיננסיים המרוכזים בתל אביב. לכן, השקעה בתשתיות תחבורה ותחבורה ציבורית עשויה להגדיל את מלאי ההון, אך חשוב מכך, לשפר את ההתאמה בין כישורי העובדים למשרות הקיימות במשק. בכל מקרה, ההשפעה שיש להשקעות המגזר הציבורי מחייבת מחקר ודיון נוסף".