לאן נעלמו מאות מיליוני שקלים מקופותיהן של 3 חברות העוסקות בסחר בגרעינים?
עורכי הדין דוד פורר ואביב פריצקי מונו בימים האחרונים ע"י ביהמ"ש כמפרקים זמניים של החברות נתיבי תבואות, נתיבי בר ועמקי המזרח, במקום עו"ד עמית לדרמן. את החלפתו דרשו הנושים בטענה שכ־200 מיליון שקל מחובות החברות נעלמו
לאן נעלמו מאות מיליוני שקלים מקופותיהן של שלוש חברות העוסקות בסחר בגרעינים והאם בעלי השליטה אחראים לכך? שאלה זו תתברר בקרוב במסגרת חקירה שיבצעו עורכי הדין דוד פורר ואביב פריצקי, שמונו בימים האחרונים על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת כמפרקים זמניים של שלוש החברות נתיבי תבואות, נתיבי בר ועמקי המזרח.
עוה"ד פורר ופריצקי מונו במקומו של עו"ד עמית לדרמן, ששימש יותר מחצי שנה כנאמן בהקפאת ההליכים של החברות, מינוי שנעשה ביוזמת החברות ובעלי השליטה שביקשו בשעתו כי עו"ד לדרמן יקבל את התפקיד. החלפתו נדרשה על ידי הנושים בטענה שכ־200 מיליון שקל מחובות החברות נעלמו, וכי יש למנות מפרקים זמניים מטעמם ולא מטעם החברות עצמן.
לאחר שהנושים דחו את הצעת ההסדר של החברות, שלפיה הנושים הרגילים יקבלו רק כ־15% מהחובות כלפיהם, שעומדים על 376 מיליון שקל, הוגשו בקשות להכניס את החברות להליך פירוק ולמנות להן מפרקים. זאת כשהנושה הגדולה ביותר של החברות, חברת CHS שהיתה הספקית המרכזית שלהן, טענה שאין למנות את לדרמן לתפקיד אלא לבחור בבעל תפקיד מטעמה, והיא הציעה את פורר. נושה אחרת, חברת אסם הגליל, ביקשה למנות את פריצקי. לדרמן ביקש להמשיך בתפקידו ושהוא יתמנה כמפרק זמני, כמקובל בדרך כלל, אך השופט החליט אחרת.
שלוש החברות עוסקות כל אחת בתחומה בסחר בתבואות, בעיקר גרעינים, ומול קבוצת לקוחות נפרדת. במאי 2016 הן פנו בבקשת הקפאת הליכים עקב חובות של מאות מיליוני שקלים וציינו כי הן רוכשות תבואות בהיקפים גדולים ומוכרות אותן למפיצי משנה, ופועלות באזור עזה והגדה ובשטח ירדן. זאת בנוסף לפעילות ברחבי ישראל.
חורים בספרי החברות
בבקשת הקפאת ההליכים של החברות נטען כי המצב הקשה שאליו הגיעו נובע הן מכך שהספקית העיקרית שלהן CHS החליטה במפתיע על הפסקת אספקת מלאי הגרעינים, וכן כי החברות רכשו כמות גדולה מאוד של תירס ומכרו אותו בהפסד בשל ירידה חדה ופתאומית במחירו.
צו הקפאת ההליכים ניתן והוא כלל הן את החברות והן את בעלי השליטה, בן ציון בן מאיר, בעליהן הרשום של נתיבי תבואות ועמקי המזרח, וראיק אבו־נסרה, בעליה הרשום של נתיבי בר. לבקשתם התמנה לדרמן כנאמן.
בדו"ח שהגיש לדרמן הוא כתב שמתוך החובות העצומים שנותרו הופיע, למשל, חוב בהיקף של 137 מיליון שקל כיתרת לקוחות רשומה בספרי החברה, אלא שלא עלה בידי החברות לגבות את הסכומים האלו. מחקירות שביצע לדרמן עלו כמה תהיות. לטענתו, מרבית חובות הלקוחות הרשומים כלל לא קיימים. כמו כן, מדובר ביתרת לקוחות שהיקפה לא הגיוני בעליל ולא תואם את אופי פעילות החברות והפרקטיקה הנוהגת לגבות במזומן או בתנאי אשראי קצרים את התמורה עבור הסחורה המשווקת ללקוחות בשטחים ובירדן.
עו"ד עמית לדרמן. הוחלף צילום: אוראל כהן
מאחר שההליכים למכור את פעילות החברות נכשלו, בשלב מסוים הציעו החברות ובעלי השליטה הסדר נושים שלפיו יוזרמו רק 41 מיליון שקל לטובת הנושים, הצעה שכאמור הנושים דחו.
טענת החברות לא התקבלה
על רקע זה הוגשו בקשות למינוי מפרקים וביצוע חקירות. בבקשת CHS למנות את פורר נטען כי היקף החובות כלפיה הוא 118 מיליון שקל, כמעט שליש מכלל החובות של החברות. "תיק זה אינו תיק רגיל, נעלמו כאן מאות מיליוני שקלים. אי אפשר לעבור לסדר היום על היעלמות סכומים בסדר גודל כזה", טוענת הנושה. עוד הוסיפה כי "מן הראוי לבצע חקירה מקיפה ומעמיקה לבירור כל הנסיבות הרלבנטיות, ויש מקום לבצע פעולות חקירה נגד בעלי המניות, בני משפחותיהם וצדדי ג' כדי לברר לאן נעלמו סכומים בהיקפי עתק".
הנושה הפנתה לדברים שטענה עוד בתחילת הדרך, שלפיהם האשימה את בעלי השליטה בביצוע "הונאת פונזי, פירמידה, בהיקף חסר תקדים. תוכנית המרמה בוצעה לכאורה על ידי בעלי המניות באמצעות החברות ובמסגרתה גלגלו אשראי בין ספקים תוך שהם מעלימים קרוב ל־200 מיליון שקל".
בעלי השליטה מיהרו לבקש את דחיית הבקשה וטענו כי פורר כבר הביע את דעתו הברורה והנחרצת בדבר תוצאות החקירות, כשלדעתו בוצעו מעשי מרמה בחברות. לכן, לטענתן, לא ניתן למנות בעל תפקיד שהביע את דעתו באופן מפורש וגלוי בעניין החקירות שעתידות להתקיים בפניו.
השופט קבע את הבקשות לדיון, ובו טען פורר כי השופט עאטף עיילבוני שמינה את לדרמן לתפקיד נאמן הסביר אז שהוא עושה זאת כי "מכיוון שמדובר בהליך מהיר עם פערי מידע וצריך שיתוף של בעלי השליטה, יש יתרון למנות בעל תפקיד מי שמקובל עליהם", אך זאת מבלי לקבוע מסמרות לגבי המשך הדרך. לפי פורר, לאחר חלוף הזמן צריך לבצע חקירות ו"לדרמן חקר ולא הצליח בחקירה לשיטתו. עד היום, אחרי שמונה חודשים, לא נכנס כסף לנושים. צריך לבצע חקירה".
במהלך הדיון הכיש לדרמן את הדברים המיוחסים לשופט עיילבוני וטען שלא נאמרו. "אני הוכחתי את האובייקטיביות שלי. אין לי שום קשר לבעלי השליטה, לא לפני ולא אחרי. להפך, יש לי עימותים כבדים מאוד איתם". לפי לדרמן, הוא סבור שנכון שימשיך בעבודתו, משום שהחקירה שנעשתה לא מוצתה. לדרמן מיוצג בהליך על ידי עו"ד חובב ביטון שטען כי יש לנקוט זהירות רבה בעת מינוי בעל תפקיד שבא מטעמו של נושה.
התיק עבר בינתיים מהשופט עיילבוני לשופט ערפאת טאהא והוא האזין לכל הטענות. בסיום הדיון קבע כי הוא סבור שהבקשות של CHS ושל אסם הגליל למינוי מפרק זמני אחר מלדרמן, שעד היום עשה עבודה על הצד הטוב ביותר, היא בקשה ראויה בנסיבות העניין.
לדבריו, מהדו"ח של לדרמן עולה כי מערכת היחסים הנוגעת להתנהלות החברות היא סבוכה ופורצת מחוץ לתחומי המדינה, לרבות לרשות ולירדן. בנסיבות אלה "יש למנות בעל תפקיד בעל אינטרס חזק לבצע חקירה יסודית ומקיפה", כתב השופט. "התרשמותי היא שלפורר בעיקר יש רצון עז לחקור את הדברים לעומק בצורה מקיפה ויסודית".
השופט טאהא הוסיף כי אין בדברים אלה כדי להטיל ספק באיכות עבודתו של לדרמן, "אך לטעמי יש במינוי כאמור כדי לתרום בצורה רבה יותר לאינטרס כלל הנושים". הוא הוסיף כי לא שוכנע מדברי המתנגדים כי קיים ניגוד עניינים בעצם המינוי של פורר כמפרק זמני, ומינה לצדו את עו"ד פריצקי, במטרה שהשניים יפעלו יחד לקידום האינטרסים של הנושים.
