• תפריט
בארץ

רשויות מקומיות עתרו לבג"ץ כדי להמשיך להיחשב חלשות

חמש רשויות עתרו נגד שינוי המדד הכלכלי־חברתי של הלמ"ס, שכן החישוב החדש יעלה אותן בדירוג ויעלה להן במיליוני שקלים בשנה במענקי איזון

עמרי מילמן 08:3815.01.17

חמש רשויות עתרו נגד משרדי הפנים, האוצר, החינוך והתרבות לבג"ץ בדרישה לבטל את הקיצוץ במיליוני שקלים במענקי האיזון לרשויות במהלך 2017. הירידה במענקים, כך הודיע משרד הפנים בנובמבר האחרון, נובעת מהמדד החברתי־כלכלי החדש שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). הלשכה משתמשת כעת בנתוני 2013, בעוד שעד עכשיו המדד שקבע את חלוקת המענקים היה מבוסס על נתונים מ־2008, בנוסף לשינוי אופן החישוב.

מענקי האיזון מחולקים על ידי משרד הפנים כאמצעי להשלמת ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות, שמבוסס ברובו על תשלומי הארנונה. מטרתם לאפשר לרשויות שאינן יכולות להסתמך על כספים אלו לספק שירותים לתושבים שלהן. הרשויות שהגישו את העתירה הן מועצה מקומית גן־יבנה, אריאל, מועצה אזורית שער הנגב, מועצה מקומית גדרה ומועצה אזורית מבואות חרמון. לטענתן, ישנן עוד כ־65 רשויות נוספות שייפגעו מהקפצתן בדירוג הכלכלי־חברתי. 

גדרה. צופה קיצוץ של 7.8 מיליון שקל גדרה. צופה קיצוץ של 7.8 מיליון שקל צילום: שאול גולן

 

בעוד שהמשרד התריע לפני חודשיים על הפחתה מצומצמת, הרשויות חישבו כי הפגיעה במענקים תעמוד על מיליוני שקלים. גן יבנה צופה כי עלייה במדד החברתי־כלכלי תביא לפגיעה של כ־8.7 מיליון שקל. בשנה שעברה עמד מענק האיזון שקיבלה על 15.2 מיליון שקל, 15% מתקציבה שהיה 102 מיליון שקל. הרשות צופה גם פגיעה בתקציבי החינוך והתרבות.

 

גדרה צופה קיצוץ של כ־7.8 מיליון שקל, כמחצית מגובה המענק שקיבלה בשנה שעברה, שהיה 12.5% מהתקציב הכולל שלה, 135.7 מיליון שקל. המועצה האזורית שער הנגב התריעה על פגיעה של 6 מיליון שקל בעקבות השינוי במדד, שהם כמעט כל המענק שקיבלה ב־2016. אז הוא עמד על 6.05 מיליון שקל — 5.35% מהתקציב שלה — שהיה 113 מיליון שקל.

 

מועצה אזורית מבואות החרמון טוענת שהיא תפסיד 5.5 מיליון שקל, שהם 20% מהתקציב שקיבלה ב־2016 שעמד על 14.2 מיליון שקל. גם עיריית אריאל צופה פגיעה, של 3.4 מיליון שקל. מענק האיזון שקיבלה בשנה שעברה עמד על 16.6 מיליון שקל והיווה 14.4% מהתקציב הכולל שלה, 120 מיליון שקל. הרשויות דורשות לבטל את החלטת משרד הפנים ולא להתבסס על המדד החדש. לכל הפחות הן דורשות לדחות את ההחלטה או להחילה באופן מדורג.

 

השינוי במדד משפיע לא רק על מענקי האיזון, אלא גם על תקציבים שהרשות מקבלת ממשרדי החינוך והתרבות. שיוך לדירוג חברתי־כלכלי נמוך יכול להוריד תקרת תשלומים כמו למשל אגרת השכפול (לחומרי מלאכה ולערכות טכנולוגיות), תשלומי הורים והשתתפות במימון עלות העסקת סייעת שנייה בגני ילדים. גם תקציב התרבות של הרשויות עלול להיפגע. בעתירה מצויין כי משרד התרבות מסייע רק לרשויות המצויות באשכולות 1–6 במדד החברתי־כלכלי, כשהתמיכה יורדת עם העלייה באשכולות המדד החברתי־כלכלי.

 

לדברי הרשויות, רק ב־6 בנובמבר, ארבעה ימים לאחר פרסום המדד החדש, הודיע משרד הפנים לגזברי הרשויות להערך להפחתה מיידית של 7.5% מגובה מהמענק על כל עלייה באשכול החברתי־כלכלי. זאת בנוסף להפחתה אחידה של 4.5% בעקבות הקיצוצים הרוחביים שביצעה הממשלה במהלך אישור התקציב. העתירה הוגשו על ידי

הרשויות באמצעות עורכי הדין אמיר בירנבוים וענת נבל ממשרד עפר שפיר ושות'.

 

ממשרד הפנים נמסר כי "בהתאם להנחיית שר הפנים, הוקם צוות שעובד בימים אלה על בניית מדד חוסן לרשויות על מנת לטייב את הנתונים על פיהם יוקצו תקציבים ומענקים לרשויות המקומיות".

 

ממשרדי החינוך והאוצר נמסר כי ימסרו את תגובתם בבית המשפט.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x