בלעדי לכלכליסט
היקף החילוטים ב־2016 זינק ל־750 מיליון שקל
תפיסות הרכוש, שומות המס לעבריינים והקנסות עליהם זינקו ב־50% לעומת 2015. התיקון החדש, שהפך עבירות מס לעבירות מקור, צפוי להזניק עוד את הסכומים שמחולטים מחשודים בעבירות פיננסיות. לטענת היחידה שמנהלת את הרכוש שנתפס, בין 2010 ל־2015 התשואה של קרנות החילוט היתה כ־7% לשנה. עורכי דין: "זה כלי אגרסיבי, והאצבע של הפרקליטות על ההדק קלה מדי"
היקף החילוטים, שומות מס לעבריינים וקנסות שניתנו ב־2016 הגיע השנה לשיא של כל הזמנים - 750 מיליון שקל. מדובר בעלייה של 50% בהשוואה ל־2015, אז עמד היקף זה על כ־500 מיליון שקל. גם מספר תיקי החילוט שנפתחו שבר שיא - 659 תיקים ב־2016, זינוק של 90% בהשוואה ל־2015, אז נפתחו 347 תיקים. קרן החילוט של כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) במשרד המשפטים היא קרן שבה מופקדים כספים ורכוש של חשודים למקרה שיורשעו ויהיה צורך לחלט מהם כספים או רכוש.
המשנה לפרקליט המדינה לענייני אכיפה כלכלית עו"ד יהודה שפר אמר בכנס משותף ללשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון שעסק בתיקון החוק החדש שבמסגרתו נקבע כי עבירות מס הן עבירות מקור, כי "המספר הזה מבטא כ־70% מכמות התפיסות הראשוניות בתחילת ההליך, מה שמלמד על כך שאיננו תופסים יותר מדי וללא הבחנה. אפילו מבקר המדינה יוסף שפירא השתכנע בכך וירד מבדיקה שערך בעניין".
- ביהמ"ש לשטיינמץ ולמשטרה: נסו לגבש הסדר חדש לכספי החילוט
- נאמן קריגר דורש מדיירי הפרויקט בצפון ת"א להשיב לקופה 2 מיליון שקל שחולטו
- ארה"ב ביקשה להקפיא לעו"ד וינרוט שכר טירחה של 2.5 מיליון דולר
הנתון החדש - 750 מיליון שקל - הוא סנונית ראשונה שיוצאת מדו"ח של רשות האכיפה שיפורסם בקרוב. התיקון שקובע כי עבירות מס הן עבירת מקור עדיין לא השפיע על היקף סכומי החילוט, אבל יש סיכוי שהוא יביא את הסכום לשיא חדש בשנה הבאה.
פרקליט המדינה שי ניצן ושרת המשפטים איילת שקד צילום: יאיר שגיא
ניהול הכספים בקרן החילוט הניב תשואה גבוהה במיוחד
בחודש אפריל 2016 אישרה הכנסת את תיקון החוק שלפיו עבירת מס תיחשב לעבירת מקור ובחודש אוקטובר נכנס התיקון לתוקף. במילים אחרות, המדינה החליטה להתייחס לעבירות המס באופן חמור יותר. "כמעט בכל העולם עבירת מקור היא עבירה שבצדה עונש של שנת מאסר ומעלה. בגלל שיקולים פוליטיים סייגו אצלנו עבירות כמו הפרת אמונים, מימון מפלגות ועבירות על חוק המתנות. יש להן מכנה משותף מסוים והן לא נקבעו כעבירות מקור", אמר שפר ורמז בכך לזהירות המניעתית של הפוליטיקאים שהעדיפו לא להגדיר בחוק את העבירות האופייניות להם כעבירות מקור שיכולות להניף עליהם את שוט החילוט.
אחת היוזמות של שפר מספקת מענה למדינה שרואה כעת בחומרה רבה יותר את עבירות המס. ב־2014 הוא הקים את יחידת החילוט כגוף עצמאי תחת כנפי הכנ"ר. בראש היחידה עומדת עו"ד דנה נאמן. תפקיד היחידה הוא לנהל את הרכוש המחולט עד שיסתיים המשפט ויוחלט אם הוא חוזר לבעליו שהועמד לדין או יעבור סופית לידי המדינה.
בשני המקרים הללו יש לשמור על ערכו של הכסף. ההצלחה של היחידה בכך, מסתבר, היא גדולה. "ב־2010—2015 התשואה הממוצעת של קרנות החילוט עמדה על כ־7%", אמרה נאמן בכנס. על ההישג הזה אחראית יחידת ההשקעות של האפוטרופוס הכללי שמורכבת מנציגי הכנ"ר, משרד האוצר ובנק ישראל.
בנוסף לכסף מנהלת יחידת החילוט מגוון נכסים: רכבים, בעלי חיים, נדל"ן ואפילו חברות. לא מדובר בחברות שהוציאו לפועל מעשים שחשודים כמעשים עברייניים, אלא חברות לגיטימיות שבעליהן הסתבכו והן חולטו. "במצב הזה", אמרה נאמן, "כשהפרקליטות מחליטה לא לסגור את החברה, אז כדי שהחברה לא תיכנס לפירוק מרצון, אנו נכנסים לחברה באמצעות משקיף ומנהלי החברה פועלים תחת פיקוחו כדי שלא יוברחו נכסים.
 | |||
"כשמדובר בנדל"ן או ברכבים, אנו מוכרים אותם על ההתחלה כדי שיישמר הערך שלהם ביום התפיסה. יש מצב שהרכב יחזור למשפחה תמורת ערבות מתאימה". כשמדובר במשפחות עשירות, לעתים נתפסים גם חפצי אמנות יקרי ערך. "כשצריך לתפוס חפצי אמנות, אנו נערכים עם הציוד המקצועי ביותר. במקרה של בני שטיינמץ, למשל, נערכנו להעברת תמונות יקרות ערך, אבל בסוף לא היה צורך", סיפרה נאמן.
לדברי נאמן, "אנו עושים הכל כדי לשמור על ערך הנכסים המחולטים כדי שבסופו של המשפט, המדינה או האדם בעל הנכסים שזוכה במשפט יקבל בחזרה את הנכסים במיטב ערכם".
היקף ההון השחור בישראל שקול ל־20% מהתמ"ג
כסף רב וחלק נכבד מהרכוש שנתפס ומועבר לקרן החילוט מקורם בתיקים שקשורים להון שחור. לפי שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב חאלד כבוב, היקף ההון השחור בישראל מוערך ב־86–216 מיליארד שקל. היקף ההון הזה שקול ל־20% מהתמ"ג — פי 2.5 מבארה"ב ובשווייץ.
"הדעת לא סובלת הון שחור בכמות עצומה כזו, ואכיפה אפקטיבית למיגור התופעה אין בנמצא. היקף הכלכלה הלא מדווחת במדינת ישראל עצום, ואותנו זה צריך להכעיס ולהוציא מהכלים. אנשים שלא מצהירים על הכנסות מקבלים את כל השירותים, ואנחנו מפסידים פעמיים: פעם אחת בגלל הכלכלה השחורה ופעם שנייה בגלל שהכלכלה השחורה מתעלקת על אותו פלח מהציבור שמשלם מס", אמרה נאמן.
על אף חוסר ההוגנות הזה, כבוב הביע הסתייגות מתיקון החוק שקובע כי עבירות מס הן עבירות מקור באותו דיון שבו הציג את הנתונים על היקף ההון השחור: "אילו היו מוסיפים אלף חוקרים לרשות המסים כדי לבדוק את מקורות ההון השחור במדינה, אין לי ספק שהתוצאה היתה לא פחות טובה מהחוק החדש הזה. האם ראוי להשתמש בפטיש של 50 קילו כשאפשר להשתמש בפחות?". כבוב הסתייג במיוחד מהסינרגיה שבין הרשות להלבנת הון לבין רשות המסים (ראו הרחבה במסגרת): "מרבית העצמאים בישראל חשופים היום לכל מידע שיש בידי כל רשות חוקרת. גם אם רשות הלבנת הון חושדת והאדם נמצא על המדף, רשות המסים יכולה לעשות שימוש בכל המידע — ירושות, תקבולים — מימים ימימה וזה כולל מידע מודיעיני. לי זה קצת מפריע. כאן היה צריך להגביל את זה למי שהרשות לאיסור הלבנת הון קבעה לגביו שביצע עבירה, אבל המחוקק החליט אחרת".
בני שטיינמץ. אנשי הקרן הגיעו לביתו כדי לקחת חפצי אמנות צילום: שירלי גבאי אילוז
עוה"ד חוששים משימוש אגרסיבי בכלים החוקיים
הסתייגותו של כבוב מתיקון החוק עדינה. בניגוד אליו, עורכי דין מביעים ביקורת חריפה וחוששים מההשלכות. החשש המרכזי של עורכי הדין הוא שהמדינה תבחר להפעיל את כלי החילוט במלוא היקפו ועוצמתו בשלבים הראשונים של החקירה, לפעמים אפילו לפני שהחשוד יודע במה הוא חשוד. חלקם משווים זאת למקרה שבו ניגש אדם לכספומט בידיעה שחשבונו גדוש, אבל הכספומט לא מאפשר לו משיכה של שקל.
לטענתם, חזקת החפות, כמו החשבונות, נכנסת להקפאה, והחשוד נזקק לשירותי הסנגוריה הציבורית מכיוון שחשבונותיו עוקלו. ולא רק החשבונות מעוקלים, לעתים גם החסכונות, הפנסיה , הבית והרכב. זה כוחו של החוק החדש. הוא מפשיט את החשוד מנכסיו. אמנם מפשיט רק באופן זמני, אבל למעשה במשך כל זמן המשפט, שיכול לארוך שנים, החשוד עלול להיות חסר כל, ואם יורשע יישאר כזה גם לאחר מכן.
המשנה לפרקליט המדינה עו"ד יהודה שפר: "היקף החילוטים בפועל הוא 70% מהתפיסות הראשוניות. זה מוכיח שאנחנו לא תופסים בלי אבחנה" צילום: אוראל כהן
לדברי עו"ד יעל גרוסמן, "מדובר ב'אוברשוטינג' בכלים כבדים ביותר. החוק החדש מחולל מהפכה. בנוסף לטיפול האזרחי שבו נדרש האזרח לשלם את המס בתוספת ריבית, נוספו הכלי הפלילי והחילוט. הרעיון של הכלי הזה הוא לאפשר למדינה לקחת מהעבריין את טרפו. אבל ניתן היום לייחס את היקף העבירה לכל היקף ההעלמה — לא רק לרווחים, אלא לכל היקף המחזור העסקי. כלומר, המדינה יכולה לדרוש לחלט את כל המחזור של העסק בשל העלמת סכום כלשהו ממס הכנסה. במסגרת התיקון, חוט השערה מפריד בין מעלים מס למלבין הון. סל הכלים שניתן לרשות המס הוא אדיר. אם הרשות תשתמש רק בחלק ממנו בתבונה ובמידתיות, אז יש לו הצדקה. שימוש ביד קלה יביא אותנו למצבים קיצוניים".
עו"ד גיל דחוח טען שלמערכת יש רעב בלתי נדלה לכוח: "שפר ומערכות האכיפה לעולם לא יהיו שבעים. הם יעשו הכל לכדי קבל כמה שיותר כלים אגרסיביים, בלי לחשוב על הנזק החברתי".
מנגד, שפר הבטיח שהחוק יופעל בצורה מידתית, אך הדגיש גם שתכלית החילוט לא מסתכנת בהוצאת בלעו של הגזלן מגרונו. "לחילוט תכליות נוספות — הרכיב העונשי של קנס ומאסר, וגם צמצום הרכוש שבידי העבריינים. אם הסיכון היחיד שיש לעבריין הוא להפסיד רק את מה שהרוויח, איזו הרתעה יש כאן?", תמה שפר.
שפר הדגיש כי "חוק איסור הלבנת הון צריך לחול על עבירות מס חמורות. יש לכך שלושה יתרונות: מאבק יעיל יותר בהון השחור, מאבק יעיל יותר בפשיעה החמורה לפי שיטת אל קפונה — תפיסת עבריינית דרך הכיס — ושיפור מעמדה של ישראל בעולם. אימוץ הסטנדרטים הגבוהים שאימצנו מה־OECD ומה־FATF מביא לכאן את המילארדרים הגדולים של ההון המוסדי. אם הצלחנו להבריח מכאן הון שחור, זה בסכומים זעומים שלא רלבנטיים לכלכלה".
סמנכ"ל החקירות ברשות המסים רון חכם הצטרף לעמדתו של שפר והוסיף כי "החוק עבר מתוך ידיעה שנטפל בדגים הגדולים באמת. מחזור העסקאות של 90% מהנישומים הוא לא בסכום שהחוק מכוון אליו".
עו"ד אורי גולדמן, סגן יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עוה"ד: "חוק איסור הלבנת הון מהווה 'עונש מוות כלכלי' לחשודים ואסור להשתמש בו לגביית מס. על אף שיחידת החילוט ממתנת במקצת את הבעיה, הרי שבשורה התחתונה היא לא מתמודדת עם כך שחוק איסור הלבנת הון הינו חוק דרקוני ודורסני שנועד להתמודד עם עבירות חמורות ביותר – לא עם עבירות מס. אישומים בעבירות מס הינם בסכומי המחזור (הכנסה) ולא בהתאם לסכומי הרווח שנשאר לעבריין בכיס ("הכנסה חייבת"), דבר שיכול להביא לעיוות, לבטח בשלבים המקדמיים שבהם החילוט הזמני נעשה לפי המחזור. זה פשוט לא הוגן כלפי החשודים אשר באותו שלב עומדת להם חזקת החפות".
רו"ח איריס שטרק, סגנית נשיא לשכת רו"ח, הדגישה את הצורך בהקמת ערכאה ייחודית בנושאי מיסוי ואמרה ש"זהו צעד ראוי ומתבקש לאור היקף הנושאים העוסקים במיסוי המגיעים להכרעת דין, מורכבותם וההבנה הייחודית הנדרשת לגבי מבני מס ומיסוי בישראל ומיסוי בינ"ל. כמו כן, החמרת האכיפה והענישה לגבי עבירות מס במסגרת תיקון 14 לחוק הלבנת הון, לפיו חלק מעבירות מס נחשבות לעבירות מקור מחייבת זאת, מאחר ויש לכך השלכות חמורות בדין הפלילי, בנוסף לדין האזרחי".
