$
דעות

מדוע יש להתנגד לאגרה הגבוהה על תביעות ייצוגיות

שרת המשפטים רוצה להטיל אגרה של 60 אלף שקל על תביעות ייצוגיות כדי להקטין את התופעה. אם תעשה זאת, תפגע באוכלוסיות חלשות המנוצלות על ידי תאגידי הענק

יצחק יערי 08:5508.01.17

שנת 2017 צפויה להיות שנה גורלית לענף התביעות הייצוגיות. שרת המשפטים איילת שקד הודיעה כבר לפני כחצי שנה, כי בכוונתה לשים קץ לחגיגה ולהטיל אגרה כבדה, כ־60 אלף שקל, על הגשת תביעות ייצוגיות, תביעות שכיום פטורות לחלוטין מחובת אגרה. לאחרונה נשמעו בתגובה להודעתה של שקד צפירות הרגעה חלושות מכיוון משרד המשפטים, אך לא די בהן. התביעות הייצוגיות צריכות להישאר כלי משפטי חופשי לשימוש, בדומה לבית המשפט הגבוה לצדק, שעתירה אליו כרוכה באגרה מינימלית בהיקף של 1,800 שקל.

 

20 שקל לאדם, 2 מיליארד שקל לחברות הביטוח

 

התביעה הייצוגית היא לא עוד תביעה שבאה להכריע בסכסוך שנתגלע בין אדם לחברו. היא כלי אדיר כוח שמביא לשינוי חברתי. דוגמאות, גם מהעת האחרונה, לא חסרות. במאי השנה אישרו השופטת דיתה פרוז'ינין ושני נציגי ציבור מבית הדין האזורי לעבודה בירושלים את בקשת עמותת ידיד להגיש תביעה ייצוגית נגד 20 חברות המעסיקות עובדות ועובדי סיעוד. העובדים הללו, המשתייכים מן הסתם לקבוצה מוחלשת מאוד וקלה לניצול, אינם מקבלים שכר עבור השעות שהם מבלים במעבר ממטופל אחד למשנהו במהלך יום העבודה. הזמן שהם נאלצים לבלות באוטובוסים, בשליחות מעבידיהם, הוא על חשבונם. אם וכאשר תתקבל התביעה, יזכה כל אחד מהם בסכום לא גדול אבסולוטית, אך גדול מאוד בעבורו. הסכום הכולל צפוי לעמוד על יותר מ־100 מיליון שקל. האם יש ספק, שהמדינה צריכה לתמרץ תביעות מסוג זה? אגרה בסך עשרות אלפי שקלים היתה, יש להניח, מונעת את בירור התביעה.

 

בדוגמה נוספת מהעת האחרונה שופט בית המשפט המחוזי מרכז פרופ' עופר גרוסקופף קיבל שלוש בקשות לאישור תביעות ייצוגיות, שהגישו שלושה מבוטחים. הנתבעות, שש חברות ביטוח, גבו מהמבוטחים במשך שנים סכום שכונה בשפת הסתרים של חברות הביטוח "גורם פוליסה". מדובר בכסף קטן לכאורה: כ־20 שקל לחודש מכל מבוטח. בית המשפט פסק כי מדובר בסכומים שנגבו בניגוד לתנאי הפוליסה, וכי הסיכוי שהתביעה הייצוגית תתקבל בסופו של יום הנו גבוה ביותר. אם אכן תתקבל התביעה, היא צפויה להחזיר לציבור המבוטחים לא פחות מ־2 מיליארד שקל. סכום אדיר שעד לפני כמה שנים היה נשאר אצל חברות הביטוח, הבנקים, חברות התקשורת ושאר תאגידי הענק כי מי ילך לתבוע 20 שקל?

עו"ד יצחק יערי. כלי לשינוי חברתי עו"ד יצחק יערי. כלי לשינוי חברתי צילום: אוראל כהן

 

עונש קולקטיבי על חשבון אוכלוסייה חלשה

 

התביעות הייצוגיות מקדמות את טובת הציבור. הן מנקרות בשומנים של תאגידי הענק ומנקות מהם רווחים שלא מגיעים להם. הן גורמות ליצרנים לחשוב שלוש פעמים לפני שהם מטעים בפרסומות אסורות ובמצגי שווא את הציבור. הן מביאות תועלת לאוכלוסיות מוחלשות, שלא רק שאינן יודעות להילחם על זכויותיהן, הן כלל אינן יודעות שזכויותיהן נרמסו.

 

אין טוב בלי רע. על כל תביעה ייצוגית טובה וראויה, יש כמה תביעות יייצוגיות של שרלטנים, שאותן צריך כמובן לטרפד. אך האם הפתרון לסיכול תביעות הסרק הוא בהשתת אגרת עתק? הפתרון הזה מזכיר פתרון קסם אחר שנהוג בממשלה — קיצוץ רוחבי — והוא גרוע באותה מידה. הדרך לסכל תביעות גרועות היא להרתיע את התובעים הגרועים. והדרך לתמרץ את התביעות הטובות היא לתגמל את התובעים הטובים. את השאר יעשו כבר כוחות השוק.

 

הכותב הוא ראש מחלקת ליטיגציה אזרחית ותובענות ייצוגיות במשרד חן, יערי, רוזן־עוזר ושות'

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x