• תפריט
ועידת התחזיות 2017

זלמן שובל: "הפעולה האמריקאית במועצת הביטחון לא היתה אקט של נקמנות"

שגריר ישראל לשעבר בארה"ב אמר בוועידת התחזיות של "כלכליסט", כי "מעצמה גדולה לא עוסקת בנקמנות, זה מתאים לקטנים, לא למדינות גדולות"; ח"כ עליזה לביא על בחירת טראמפ: "אני חוששת שהאיזון ישתנה ואנחנו נראה פחות פחות קשרים עם הקהילה בארה"ב"

ניצן לונברג 16:3428.12.16

"אינני חושב שהפעולה האמריקאית האחרונה במועצת הביטחון האחרונה היא אקט של נקמנות או של עונש, זה המשך של קו מדיני שבא לידי ביטוי אצל אובמה מהיום הראשון בבית הלבן. בעניין ההתנחלויות, נאום קהיר, בכל דבר ודבר. מעצמה גדולה לא עוסקת בנקמנות, זה מתאים לקטנים, לא למדינות גדולות". כך אמר זלמן שובל, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב, בפאנל שעסק ב"ישראל כנכס אסטרטגי בעידן טראמפ - הזדמנויות ואתגרים" בוועידת התחזיות 2017 של "כלכליסט".

 

 


 

 

בפאנל השתתפו מלבד שובל גם דפנה קאופמן, מנהלת המכון הישראלי לחדשנות דיפלומטית, אלוף (במיל') יעקב עמידרור, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, רון פרושאור, ראש הקתדרה לדיפלומטיה בינ"ל בבינתחומי ולשעבר שגריר ישראל לאו"ם, ח"כ ד"ר עליזה לביא מיש עתיד, נטעלי אופיר פלינט, מנכ"לית קבוצת "ראות",  נדב תמיר, לשעבר קונסול ישראל בבוסטון. הנחה ליאור וינטרוב, סגן נשיא ומנכ"ל המשרד הישראלי The Israel Projec.

 

מסר אחד חזר על עצמו בדברי המומחים הבכירים ליחסי ארה"ב-ישראל והוא שיש לצנן את ההתלהבות של הממשלה הנוכחית מנשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ. המומחים הדגישו שלמרות האנטגוניזם שמעורר טראמפ בתקשורת הישראלית והעולמית, המינויים אותם בחר לקבינט שלו, מורכבים מאנשים רציניים ויודעי דבר.

 

דפנה קאופמן דפנה קאופמן צילום: נמרוד גליקמן

 

יעקב עמידרור: "מערכת היחסים שלנו צריכים לצמוח מהמקום שבו היא נמצאת וללכת הלאה. אנחנו לא יודעים הרבה על טראמפ, אבל אנחנו יודעים מה הוא אמר בפומבי, ומי האנשים שהוא מינה. אנחנו מכירים את רובם. הלב שלהם נמצא במקום הנכון. צריך לזכור שבמערכת יחסים בינלאומית זה לא רק עניין של לב, אלא הרבה מאוד עניין של אינטרסים. לכן זה שהלב נמצא במקום הנכון זה חשוב, אבל זה לא מבטיח תוצאה טובה".

 

שולחן עגול על יחסי ארה"ב וישראל שולחן עגול על יחסי ארה"ב וישראל צילום: נמרוד גליקמן

 

דפנה קאופמן ציינה כי הזירה הראשונה שבהם טראמפ ישפיע על יחסי ישראל-ארה"ב היה מדינית. "למשך תקופה מסוימת ישראל עשויה לזכות לניצחונות קלים, אולי בנוגע לאיראנים או לבנייה בהתנחלות, אך לניצחונות האלה יהיה מחיר. ייתכן שתהיה סתירה באינטרסים הלאומיים, כשארה"ב תיקח צעד אחורה במעורבות הבינלאומית שלה ויווצר פה וואקום".

 

עוד הזהירה קאופמן מפני שחיקה בעמדה של ישראל כשחקנית המקובלת על שתי המפלגות הגדולות בארה"ב ובאיחוד הקהילה היהודית באמריקה. "האישיות של טראמפ מעוררת אנטגוניזם ופילוג באופן חריג וככל שישראל תיתפס כשותפה ערכית שלו, כך יתחזק האנטגוניזם כלפי ישראל בארה"ב. בעולם היהודי תקרוס הנטייה ל'אוהל רחב' של קונצנזוס, מה שישפיע על הכוח הפוליטי הקולקטיבי של יהדות ארה"ב בכלל, ובטח בנושאים שקשורים בישראל".

 

קאופמן סיכמה: "לממשלת ישראל צריכה להיות יד מכוונת מאחורי הקלעים. זה לא רק זמן להתבשם בתמיכה שיש לנו בבית הלבן, ולשים את כל הביצים בסל הזה בלבד. זה הזמן ליצור קשרים משמעותיים בקרב מנהיגים ומובילי דעת קהל נוספים".

 

עליזה לביא הדגישה את העובדה כי טראמפ אינו נהנה מתמיכה רחבה כמו הילארי קלינטון ברחוב האמריקאי, והתייחסה ליהדות התפוצות בפרט: "אני קצת חוששת מהרחוב האמריקני שלא תומך בטראמפ. אני חוששת שהאיזון ישתנה ואנחנו נראה פחות פחות קשרים עם הקהילה בארה"ב. אנחנו חוטאים בקשר הזה עם הקהילה היהודית בארה"ב. אתמול קיימנו כנס גדול עם רבנים ממגוון זרמים בארה"ב והיה שם כאב מאוד גדול. הם אומרים 'הבטחתם לנו מקום בכותל, אתם לא סופרים אותנו, אתם לא מכירים בגיורים שלנו". שמעתי מכל מיני רבנים שהם לא מוכנים להכיר את מדינת ישראל בדרשות שלהם". לביא הדגישה את הצורך בשמירה על הקשר ההדוק עם יהדות התפוצות, וניצלה את ההזדמנות כדי לקרוא לממשלת ישראל לאשר את מתווה הכותל ולפעול למען קבלת הזרמים היהודיים הנוספים החיים בתפוצות, לטובת שמירה על הקשר עם ארה"ב.

 

השגריר לשעבר זלמן שובל השגריר לשעבר זלמן שובל צילום: נמרוד גליקמן

 

נטלי אופיר פלינט הצטרפה לדברי לביא והוסיפה: "רק קצת יותר מיותר 20% מיהדות ארה"ב, בחר בטראמפ. הרוב המכריע, על אחת כמה וכמה בדור הצעיר, לא תמך בטראמפ. אני מציינת את זה כדי להבהיר שלמרות שיש הרבה יתרונות מדיניים שהממשל החדש מביא לישראל, יש חסרונות שאנחנו לא מביאים בחשבון. נקודת הרתיחה הזו עלולה לקרות בזמן הקרוב, דווקא בשנת 2017. כי יש כמה מגמות שמגיעות לשיאן בשנה הקרובה.

 

ח"כ ד"ר עליזה לביא ח"כ ד"ר עליזה לביא צילום: נמרוד גליקמן

 

 ליאור וינטרוב ליאור וינטרוב צילום: נמרוד גליקמן

 

 

"בשנה הקרובה אנחנו מציינים 50 שנה לנצחון שלנו במלחמת ששת הימים אבל גם חמישים שנה לתחילת השליטה בגדה המערבית. השיח הזה רק יילך ויגדל . סביב הדיון הזה יצמח גם הדיון של פתרון שתי המדינות והתהליך המדיני. זה חשוב כי רוב היהודים האמריקאים חורטים על דגלם את פתרון שתי המדינות, שהולך להיות במרכז הדיון בשנה הקרובה. זה יחייב התייחסויות מארגונים בינלאומיים שונים ונצטרך לתת על זה את הדעת.

 

נדב תמיר נדב תמיר צילום: נמרוד גליקמן

 

"המגמה השנייה, אנחנו מגיעים לשיא בייאוש של היהדות הפרוגראסיבית בארה"ב סביב החיבור למדינת ישראל. במאבקים כמו נשות הכותל, וכו'. היהדות הפרוגרסיבית לא מרגישה שסופרים אותה בישראל. המגמה השלישית, הנצחון של טראמפ וההשתטות של הרפובליקנים על הקונגרס- גורם לייאוש מאוד גדול אצל יהדות ארה"ב ובמיוחד הדור הצעיר. הדבר הזה עלול לגרום לצעירים בקמפוסים לצאת ולנסות להשפיע על זה דרך הרגליים, ולהתחבר למגמה גדולה יותר של ה-BDS והחרמות נגד ישראל", אמרה אופיר פלינט.

 

יעקב עמידרור יעקב עמידרור צילום: נמרוד גליקמן

 

נדב תמיר הביע דעה נחרצת לגבי המהלכים שעל ישראל לנקוט מול הממשל האמריקאי: "ישראל הפכה לחלק מהמחנה הפופוליסטי. כל הדיבור על זה שאנחנו צריכים לאחות את הקרעים עם הדמוקרטיים הוא רק דיבור אם לא נבין לאן נקלענו. אני לא שותף לביקורת כלפי ממשלה אובמה. אבל בואו נעבור לעתיד. אם נעשה זום אאוט על מה שעובד בבסיס של היחסים של ישראל עם ארה"ב. כשאני מחלק את הגורמים אני קורא לזה ערכים. בניגוד למה שאמרה שרה בישראל, אובמה הוא לא העבר, הוא העתיד. כל ילד שנולד בארה"ב קרוב היום יותר לאובמה מאשר לנתניהו. לעומת זאת כל ילד שנולד בישראל קרוב יותר לצד השמרני. יש התרחקות. ה'ארק אוף היסטורי' בארה"ב מוביל לכיוון הליברלי. כל השכבות המתחזקות - מיעוטים, נשים, מובילות לצד הליברלי, והפרוגריסבי. יש פה התרחקות מובנית בין ישראל שהופכת להיות שמרנית לבין ארה"ב.

נטעלי אופיר פלינט נטעלי אופיר פלינט צילום: נמרוד גליקמן

 

"כמו כן אינטרסט. אינני מסכים למה שחושבים אצלנו שההתרחקות מהמזרח התיכון זה גחמה של אובמה. לדעתי זה ימשיך גם בזמן טראמפ כי ארה"ב כבר לא צריכה את מקורות האנרגיה של המזרח התיכון. כל פעם שארה"ב ניסתה להפעיל פה מנהיגות לא יצא לה מזה כלום. היא רק איבדה חיילים וכסף. לכן ההתרחקות מהמזרח התיכון היא מגמה כללית ולא רק של אובמה. גם אם זה אומר כניסה של רוסיה. ולכן יש התרחקות של אינטרסים.

 

"ובאשר לפוליטיקה: עוד כהייתי דיפלומט אצל זלמן שובל. אנחנו איבדנו את ה'בי פרטיזניות'. זה אחד הנזקים הכי גדולים של ממשלות ישראל והדיפולמטיה הישראלית. כשאני התחלתי ללכת לוועידת איפא"ק ב-97' ראו 70% מהקהילה היהודית שם. עכשיו תראו שם בעיקר שמרנים. כל האישיו של ישראל הופך לעניין שמרני יותר ויותר. אני לא חושב שאנחנו מבינים את השינוי שעובר על ארה"ב. היום אין אף שופט בבית המשפט העליון בארה"ב שהוא פרוטסטנטי. כולם יהודים או קתולים. הכיוון של ארה"ב הוא בכיוון של המהגרים.

 

"החיבוקים לממשל טראמפ רק מחזקים את ההתרחקות מהקהילה היהודית בארה"ב. למשל החיבוקים לסטיב באנון שנחשב לקסנופובי ואנטישמי. אנחנו חייבים להפגיש בין החברה האזרחית הישראלית לבין החברה האזרחית האמריקאית באופן שייצר יותר חיבורים, גם דרך העבודה הזו של תיקון עולם. זה גם מה שחיבר אותנו לאובמה- החיבור לתיקון עולם. אנחנו חייבים לייצר קרן בילאטרלית בארה"ב שתאפשר מפגש של NGO ישראלים ואמריקאיים שעוסקים בדברים משותפים. כדי לחבר את אמריקה הליברלית והפרוגרסיבית עם הציבור בישראל.

 

"דבר נוסף, לגבי האינטרסים של ארה"ב וישראל. לדעתי אנחנו צריכים לחשוב על ברית חוזית אסטרטגית עם ארה"ב, כי כשאנחנו נרצה אותה היא כבר לא תהיה פה. צריך להעביר את זה למרות החשש שזה עלול לכבול את ידינו. בניגוד למה שנהוג לחשוב במוסד הבטחוני ישראלי. אותו הדבר לגבי סיוע החוץ. העובדה שאנחנו מקבלים כאלה סכומים גדולים מתקציב הבטחון של ארה"ב לצד מדינות מתפתחות למרות שאנחנו חברים ב-OECD, זה לא ססטיינבל. צריך לחשוב על יוזמות משותפות", סיכם תמיר.

בטל שלח
    לכל התגובות